לוסי ר. ליפארד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לוסי ר. ליפארד
אין תמונה חופשית
לידה 14 באפריל 1937 (בת 84)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק היסטוריונית אמנות, סופרת, עיתונאית, אוצרת, מבקרת אמנות, פעילה חברתית, אוצרת, תאורטיקנית אמנות עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג רוברט ריימן (19611966) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים קולג' סמית', המכון לאמנות יפה של אוניברסיטת ניו יורק, אוניברסיטת ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Printed Matter, Inc, Pueblo Chico: Land and Lives in Galisteo Since 1814 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מלגת גוגנהיים (1968)
  • פרס שדולת הנשים למפעל חיים בתחום האמנות (2007)
  • פרס ההצטיינות באמנות החזותית (1999)
  • פרס הצטיינות מארגון המכללות לאמנות (2012) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לוסי ראולנד ליפארד (אנגלית: Lucy Rowland Lippard; נולדה ב-14 באפריל 1937) היא סופרת, אוצרת, מבקרת אמנות והיסטוריונית של אומנות קונספטואלית. ליפארד הייתה מהראשונות שהבחינו בתהליך הדה-מטריאליזציה של האומנות.

חייה האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוסי ליפארד נולדה בעיר ניו יורק להוריה ורנון ליפארד ומרגרט קרוס. היא גדלה בניו אורלינס ובשארלוטסוויל, וירג'יניה. ב-1952 החלה ללמוד ב"אבוט אקדמי" במסצ'וסטס. היא למדה ב"סמית' קולג'" שם קיבלה את התואר הראשון שלה, ולמדה לתואר השני במכון לאומנות יפה באוניברסיטת ניו יורק. כשסיימה ללמוד באוניברסיטה היא החלה לכתוב ביקורת אומנות בעיתון "Art International" בשנת 1962 וב- "Artforum" בשנת 1964. בשנת 1965 היא החלה לעבוד במוזיאון לאומנות מודרנית (MoMA) במנהטן. בשנת 1961 היא נישאה לאמן רוברט ריימן, ממנו התגרשה מאוחר יותר.[1]

עבודתה המקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1966 העלתה ליפארד את התערוכה "Eccentric Abstraction" בגלריית פישבאק בניו יורק. תערוכה זו היוותה בסיס לאומנות פוסט-מינימליסטית, או "אומנות אנטי-חומרית" כפי שהייתה ידועה. התערוכה הציגה עבודות של אמנים כגון אווה הסה וברוס נוימן. התערוכה חזרה לאומנות בעלת השראה סוריאליסטית, שנחלשה במחצית הראשונה של שנות השישים תחת ההשתלטות של האומנות הפורמלית.[2] בין השנים 1969 ו- 1973 ליפארד אצרה את "תערוכות המספרים" (The Numbers Shows), סדרת תערוכות ברחבי העולם שהציגו לציבור אומנות פוסט-מינימליסטית. שמה של כל תערוכה בסדרה הזאת היה מספר התושבים בעיר שבו הוצגה, הראשונה בהן היא "557,087" במוזיאון סיאטל. בשנת 1973 יצא לאור הספר "Six years" שסיכם את סדרת התערוכות.[3]. בשנים 1973-1974 היא ארגנה תערוכ הניידת "c.7,500" בה הוצגו יצירות של אמניות פמיניסיטות לרבות יצירות של מיירל לדרמן יוקלס.

בשנת 1969 ליפארד עזרה להקים את "קואליציית העוסקים בתחום האומנות" (the Art Workers Coalition), קבוצה שפעלה למען שינויים גדולים בעולם האומנות, בין השאר בנייה מחדש של המדיניות של המוזיאון לאומנות מודרנית כלפי המקום של אמנים בתערוכות המציגות את עבודותיהם, ושיפורים כלליים בתנאי המחיה של האמנים.[2]

ליפארד הייתה מהמקימות של העיתון הפמיניסטי "Heresies" העסק באומנות, פוליטיקה, סרטים ועוד.[2]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2015 – Distinguished Lifetime Achievement Award for Writing on Art, Collage Art Association[4]
  • 2013 - תואר דוקטור של כבוד, אוטיס קולג'[5]
  • 2013 - distinguished critic lecture, the International Association of Art Critics[6]
  • 2012 - Distinguished Feminist Award, Collage Art Association[7]
  • 2010 - CCS Bard Award for Curatorial Excellence[8]
  • 1975 - Frank Jewett Mather Award[9]
  • 1972 - National Endowment for the Arts grant[10]
  • 1968 – מלגת גוגנהיים[11]

תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Eccentric Abstraction, Fischbach Gallery, New York, 1966{[2]
  • Number 7, Paula Cooper Gallery, New York, 1969[12]
  • ", Seattle World's Fair Pavilion, September 1969557,087"
  • Vancouver Art Gallery, 1970 ,"955,000"
  • , Centro de Arte y Comunicación, Buenos Aires, 1971 ,"2,972,453"
  • c.7,500, CalArts, Valencia, CA, traveling throughout US and Europe, 1973–1974[13]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Undermining: A Wild Ride Through Land Use, Politics, and Art in the Changing West. New York: The New Press. 2014.
  • 4,492,040. Los Angeles: New Documents. 2012. ISBN 9781927354001
  • Weather Report. Boulder, C.O.: Boulder Museum of Contemporary Arts. 2007.
  • On the beaten track: tourism, art and place. New York: New Press. 1999
  • The Lure of the Local: Senses of Place in a Multicentered Society. New York: New Press. 1998
  • The Pink Glass Swan. New York: New Press, 1995
  • Mixed blessings: new art in a multicultural America. New York: Pantheon Books. 1990
  • A different war: Vietnam in art. Bellingham, Wash: Whatcom Museum of History and Art. 1990
  • Get the messege?: a decade of art for social change. New York: E.P. Dutton. 1984
  • Overlay: contemporary art and the art of prehistory. New York: Pantheon Books. 1983
  • Eva Hesse. New York: New York University Press. 1976.
  • From the center: feminist essays on women's art. New York: Dutton. 1976.
  • Six years: the dematerialization of the art object from 1966 to 1972; a cross-reference book of information on some esthetic boundaries. New York: Praeger. 1973.
  • Changing: essays in art criticism. New York: Dutton. 1971.
  • Surrealists on art. Englewood Cliffs, N.J.: Prentice-Hall. 1970
  • Pop art. New York: Praeger. 1966.
  • The Graphic Work of Philip Evergood. New York: Crown, 1966.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Lippard, Lucy R., Dictionary of Art Historians (ארכיון)
  2. ^ 1 2 3 4 The Editors of Encyclopaedia Britannica, [https://www.britannica.com/biography/Lucy-Lippard Lucy Lippard AMERICAN ACTIVIST, FEMINIST, WRITER, AND CURATOR], אנציקלופדיה בריטניקה
  3. ^ גליה יהב, לוסי ליפארד רלוונטית מתמיד, הארץ
  4. ^ AWARDS FOR DISTINCTION, collegeart
  5. ^ [design https://www.otis.edu/honorary-degrees Honorary Degrees]
  6. ^ Daniel Larkin, Why Lucy Lippard Never Gets Writer’s Block, Hyperallergic
  7. ^ DISTINGUISHED FEMINIST AWARDS, collage art
  8. ^ udrey Irmas Award for Curatorial Excellence, ccs bard
  9. ^ FRANK JEWETT MATHER AWARD
  10. ^ VISITING ARTIST: LUCY LIPPARD
  11. ^ Fellows, John Simon Guggenheim Memorial Foundation
  12. ^ Exhibitions, Paula Copper gallery
  13. ^ From Conceptualism to Feminism: Lucy Lippard’s Numbers Shows 1969–74