לורין נוסבאום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לורין נוסבאום

לורין נוסבאוםהולנדית: Laureen Nussbaum‏; 3 באוגוסט 1927) היא בלשנית וסופרת יהודייה ילידת גרמניה. לשעבר פרופסור לשפות זרות וספרות באוניברסיטת פורטלנד סטייט. כיום מרצה באופן עצמאי על השואה, ומפורסמת בתור חברת ילדות של אנה פרנק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסבאום נולדה בשם הנלורה קליין ב-3 באוגוסט 1927 בפרנקפורט, רפובליקת וויימאר. ב-1936, כשהרדיפות נגד היהודים בגרמניה גברו עברה משפחתה לאמסטרדם שבהולנד. באמסטרדם, התיידדה משפחתה עם משפחת פרנק שאותה הכירה עוד בפרנקפורט. הוריה היו מיודדים עם אוטו ואדית פרנק, והנלורה עצמה הייתה חברה של הבנות מרגוט ואנה. היא חשה קרובה יותר למרגוט, ומאוחר יותר תיארה את אנה כ"קשקשנית איומה". גם לאחר השואה, היא נותרה בקשר עם אוטו פרנק שהיה היחיד מבין משפחת פרנק ששרד. הוא אף שימש כשושבין בחתונתה.

ב-1940 נכבשה הולנד בידי הוורמאכט, ויהודי הולנד החלו לחשוש לגורלם. משפחת קליין הצליחה להשיג תעודות מזויפות המזהות אותם כיהודים רק למחצה, ובכך הצליחה להימנע מלבישת טלאי צהוב, ובהמשך גם מהשמדה. משפחת קליין חיה באמסטרדם במשך מלחמת העולם השנייה, ובתקופה זו פגשה הנלורה את בעלה לעתיד רודי נוסבאום. רודי סירב ללבוש טלאי צהוב, ועל כן נאלץ להסתתר אצל איכרים הולנדים ליד אמסטרדם. בהמשך הוא עבר להסתתר אצל משפחת קליין, ונוצרו קשרים בינו לבין הנלורה. ב-1947 הם נישאו, והנלורה אימצה את שם משפחתו. היא ילדה לו שני בנים ובת. ב-1954 היגרה המשפחה לאינדיאנה כדי שרודי יוכל להשלים את לימודי הפוסט-דוקטורט שלו. לאחר שעברה לארצות הברית, היא שינתה את שמה הפרטי מ"הנלורה" ל"לורין".

ב-1959 קיבל רודי משרה באוניברסיטת פורטלנד סטייט, והמשפחה עברה לפורטלנד, אורגון. לורין עצמה קיבלה תפקיד במחלקה לספרות זרה, ובהמשך עמדה בראש מחלקת השפה הגרמנית. לאחר שנים רבות של השתלמות היא הפכה לפרופסור באוניברסיטה. היא פרסמה מאמרים רבים, ושלושה ספרים. נוסבאום גם העבירה ביקורת על אוטו על כך שצנזר קטעים מיומנה של אנה פרנק, אך גם שיבחה את היותו הראשון שפרסם מסמך מן השואה. לאחר פרישתה מההוראה והפיכתה לפרופסור אמריטוס, היא מעבירה הרצאות בנושא השואה, אנה פרנק ומלחמת העולם השנייה. בעלה נפטר ב-22 ביולי 2011.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Assimilationsproblematik in Georg Hermanns letztem Exilroman Der etruskische Spiegel
  • The Image of Woman in the Work of Bertolt Brecht
  • Verliebt in Holland: ein wichtiges und wechselndes Verhältnis in Georg Hermanns reiferen Jahren

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]