לורנס קופרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לורנס קופרמן
לידה 25 במרץ 1909
בוסטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 באוקטובר 1982 (בגיל 73)
בוסטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים המכללה לאמות ועיצוב של מסצ'וסטס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לורנס קופרמןאנגלית: Lawrence Kupferman ‏ (19091982) היה צייר אמריקאי הקשור לאסכולה האקספרסיוניסטית של בוסטון בתחילת שנות ה-40, ומאוחר יותר, עם האקספרסיוניזם המופשט.[1] הוא עמד בראש מחלקת הציור במכללת מסצ'וסטס לאמנות, שם היה ידוע בהכנסת פרקטיקות וטכניקות חדשניות. [2]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קופרמן נולד בשכונת דורצ'סטר בבוסטון בשנת 1909, בנם של סמואל ורוז קופרמן. כמו בני דורו, ג'ק לוין והיימן בלום, הוא גדל במשפחה ממעמד הפועלים. אביו היה מהגר יהודי אוסטרי שעבד כיצרן סיגרים. אמו נפטרה ב-1914, ולורנס בן החמש נשלח לגור אצל סבו וסבתו. אנטישמיות הייתה נפוצה בבוסטון באותה תקופה, וקופרמן הוטרד בילדותו. שנים לאחר מכן הוא נזכר, "בהיותי ילד יהודי נמוך וביתי בעיירה אירית-קתולית, סנובית בעיקרה, אני מודה שהייתי ילד בודד, לא מובן, מופנם." [3]

קופרמן למד בבית הספר הלטיני של בוסטון ולקח חלק בתוכנית האמנות בתיכון במוזיאון לאמנויות יפות, בוסטון. בסוף שנות ה-20 הוא למד רישום אצל פיליפ לסלי הייל בבית הספר במוזיאון. ב-1932 עבר לקולג' לאמנות של מסצ'וסטס, שם הכיר לראשונה את אשתו, האמנית רות קוב. הוא חזר לזמן קצר לבית הספר במוזיאון בשנת 1946 כדי ללמוד אצל הצייר הגרמני-אמריקאי רב ההשפעה קרל זרבה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קופרמן החזיק בעבודות שונות תוך כדי קריירה כאמן, כולל שנתיים כמאבטח במוזיאון לאמנויות יפות, בוסטון. במהלך שנות ה-30 הוא עבד כחרט עבור פרויקט האמנות הפדרלי, ויצר רישומים אדריכליים בסגנון ריאליסטי לחלוטין, השונה מאוד מעבודותיו המאוחרות [4] בשנות הארבעים הוא החל לשלב צורות אקספרסיוניסטיות יותר בציוריו, ומאז ואילך עבודתו הפכה יותר ויותר מופשטת. ב-1946 הוא החל לבלות בקיץ בפרובינסטאון, מסצ'וסטס, שם פגש והושפע ממארק רותקו, הנס הופמן, ג'קסון פולוק וציירים מופשטים נוספים. בערך באותו זמן הוא החל להציג את עבודותיו בגלריה בוריס מירסקי ברחוב ניוברי.

מחלוקת ICA[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית ויקטוריאנית, 1935-1950

ב-1948, קופרמן עמד במרכזה של מחלוקת שכללה מאות אמנים מאזור בוסטון. באותו פברואר, המכון לאמנות מודרנית של בוסטון פרסם מניפסט שכותרתו "'אמנות מודרנית' והציבור האמריקני" המגנה את "העודפים באמנות המודרנית", והודיע שהוא משנה את שמו למכון לאמנות עכשווית (ICA). ההצהרה הכתובה בצורה גרועה, שנועדה להבדיל את עולם האמנות של בוסטון מזו של ניו יורק, נתפסה באופן נרחב כהתקפה על המודרניזם. במחאה, אמנים מבוסטון כמו קארל זרבה, ג'ק לוין ודייוויד ארונסון הקימו את קבוצת האמנים המודרניים וארגנו מפגש המוני. ב-21 במרץ 300 אמנים, סטודנטים ותומכים אחרים נפגשו בבית הישיבות הדרום הישן ודרשו מה-ICA לחזור בו מהצהרה. [5] קופרמן ניהל את הפגישה והקריא הצהרה לעיתונות: "המניפסט האחרון של המכון הוא הצהרה מופרכת המטעה ומטעה את הציבור בנוגע ליושרה ולכוונה של האמן המודרני. בכך שהוא מטיל לעצמו את הזכות לומר לאמנים איזו אמנות צריכה להיות המכון נוגד את מטרותיו המקוריות של ארגון זה שתפקידו היה לעודד ולהטמיע חדשנות עכשווית". [6]

בין שאר הדוברים היו קארל קנת'ס, זרבה, לוין וארונסון. במקביל, השמרנים מחאו כפיים למניפסט וניצלו את המצב למטרות פוליטיות. במאי 1950, ה-ICA פרסם הצהרה משותפת עם המוזיאון לאמנות מודרנית ומוזיאון וויטני לאמנות אמריקאית המאשרת את ערכה של אמנות מודרנית והמופשטת.

שנים מאוחרות יותר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קופרמן הפך לפרופסור במכללת מסצ'וסטס לאמנות, והמשיך לעמוד בראש מחלקת הציור שלה. הוא פרש ב-1969. חלק ניכר מעבודותיו המאוחרות מאופיינות ב"צורות מופשטות, ודמויות ימיות." על ציורו משנת 1948, "גאות ערב", הוא אמר, "זה נוף שעשוי להיות בקרקעית העמוקה ביותר של האוקיינוס, שבו האור מגיע רק מצורות חיים מיקרוסקופיות, או שהוא יכול להיות בחוץ, הרבה מעבר לונוס, שם הדברים נאספים ומתחילים מחדש...החיים הם מסתוריים. אני מוצא רלוונטיות במופשט, שכן בתוכם נמצא רחם הקיום."

מוות ומורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נפטר ממחלת פרקינסון בבוסטון ב-2 באוקטובר 1982. עבודותיו נכללות באוספים הקבועים של המוזיאון לאמנות מודרנית,[7]מוזיאון האמנות האמריקאית של סמיתסוניאן, המוזיאון לאמנויות יפות, בוסטון, מוזיאון פוג, ומוזיאונים נוספים ופרטיים אספנים.

המסמכים שלו נמצאים בתיק בארכיון לאמנות אמריקאית ובאוניברסיטת סירקיוז.[8] המסמכים של קופרמן בארכיון לאמנות אמריקאית כוללים רומן היסטורי שלא פורסם - "הלחם של הקבצן", שמתאר את סצנת האמנות של בוסטון של שנות ה-30.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לורנס קופרמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]