קרל זרבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרל זרבה
Karl Zerbe
לידה 16 בספטמבר 1903
ברלין, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 בנובמבר 1972 (בגיל 69)
טאלאהאסי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות אקספרסיוניזם עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קרל זרבהאנגלית: Karl Zerbe; ‏ 16 בספטמבר 1903 - 24 בנובמבר 1972)[1] היה צייר ומחנך אמריקאי יליד גרמניה. [2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זרבה נולד ב-16 בספטמבר 1903 בברלין, גרמניה. המשפחה התגוררה בפריז, צרפת, בין השנים 1904 עד 1914, שם אביו היה מנהל בקונצרן לאספקת חשמל. ב-1914 הם עברו לפרנקפורט, גרמניה, שם חיו עד 1920. זרבה למד כימיה ב-1920 בטכניון בפרייבורג, גרמניה.

מ-1921 עד 1923 התגורר במינכן, שם למד ציור בעיקר אצל יוזף אברץ. מ-1924 עד 1926 עבד ונסע זרבה באיטליה במלגה מטעם העיר מינכן. בשנת 1932 נרכש ציור השמן שלו שכותרתו, "גן סתיו", משנת 1929, על ידי הגלריה הלאומית, ברלין; בשנת 1937, הציור נהרס על ידי הנאצים כ"אמנות מנוונת".

מ-1937 עד 1955, זרבה היה ראש המחלקה לציור, בית הספר במוזיאון לאמנויות יפות, בוסטון. [3]

בשנת 1939 הפך זרבה לאזרח ארצות הברית ובאותה שנה בפעם הראשונה השתמש בטכניקת אנקאוסטיק בציור - ציור עם שעווה חמה.[4] הוא הצטרף למחלקה לאמנות ותולדות האמנות באוניברסיטת פלורידה סטייט ב-1955, שם לימד עד מותו.

בבוסטון הוא התחבר עם האמנים כחליל ג'יבראן (פסל), ג'ק לוין והיימן בלום כחבר מרכזי בבית הספר לציור האקספרסיוניסטי של בוסטון. באמצעות הוראתו השפיע על דור של ציירים, [5] [6] כולל, בין היתר, דייוויד ארונסון, ברנרד צ'אט, ריד קיי, ארתור פולונסקי, ג'ק קרמר, ברברה סוואן, אנדרו קויסטרה ולויס טארלו.[7]

יצירותיו נחשבות למשמעותיות מכיוון שהן מתעדות "את תגובתו של אמן חשוב בעל רגישות אירופאית ביסודה לסצנה הפיזית והתרבותית של העולם החדש".[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Karl Zerbe | WorldCat.org, search.worldcat.org (באנגלית)
  2. ^ Karl Zerbe papers | Collection: AAA.zerbkarl, sova.si.edu
  3. ^ "Creative Expression: An Imminent Clash as Experienced by Three Artists"
  4. ^ Waxing Poetic: Encaustic Art in America during the Twentieth Century by Gail Stavitsky, Ph.D., Chief Curator, www.tfaoi.org
  5. ^ Cate McQuaid Globe Correspondent, December 27, 2011, 12:00 a m Share on Facebook Share on TwitterView Comments, Boston Expressionists get their due - The Boston Globe, BostonGlobe.com (באנגלית אמריקאית)
  6. ^ Chaet, Bernard (1980). "The Boston Expressionist School: A Painter's Recollections of the Forties". Archives of American Art Journal. The Smithsonian Institution. 20 (1): 29.
  7. ^ Judith Arlene Bookbinder, Boston Modern: Figurative Expressionism as Alternative Modernism, UPNE, 2005, ISBN 978-1-58465-488-9. (באנגלית)