לחג'
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה, החל מ־02.02.2025: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
| הערך נמצא בשלבי עבודה, החל מ־02.02.2025: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
 | |
| צילום מרכז העיר על גלויה של אולפן אל-עבאסי משנות ה-1930. מאחורה רואים את ארמון הסולטן. | |
| מדינה |
 תימן |
|---|---|
| גובה | 136 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 30,661 (2004) |
| קואורדינטות | 13°03′00″N 44°53′00″E / 13.05°N 44.883333333333°E |
 | |
לחג' או אל-חאוטה (בערבית:الحوطة) היא עיר בתימן, השוכנת בין תעז לעדן והיא בירת המחוז בעל אותו השם. ב-1994 חיו בעיר כ-19,000 תושבים. ב-2003 לפי ההערכות מספרם הוא מעל 27,000. במאות 20-18 לחג' הייתה בירת הסולטנות לחג' שהפכה במאה ה-19 למדינת חסות בריטית. היא הוקמה על ידי משפחת אל-עבדלי שהייתה ענף של שבט אל סאלמי ,הידועים כחלק מאהל אל-בית, המיוחסים לנביא מוחמד. האזור בפנים הארץ לא היה מוכר זמן רב לזרים, עד למיזם בניית מסילת הרכבת ב-1907 שנועד לחבר את עדן דרך לחג' עם א-דאלע וצנעא. ב-1967 הסולטן של לחג' הודח והעיר הייתה לחלק מרפובליקת דרום תימן הדמוקרטית והעממית. דרום תימן התאחדה עם הרפובליקה הערבית של תימן ב-22 במאי 1990. העיר לחג' נמצאת בדלתא של ואדי טובאן על הדרך הראשית בין עדן מחד ותעז, איב וצאנע מאידך. היא ידועה במתחם הקודש לזכרו של אל-סאלח מוזאחם ג'עפר המושך בחודש רג'ב עולי רגל מכל רחבי תימן. לכן קוראים לה "אל חאוטה אל ג'עפרייה" לזכרו.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1161 כבש את העיר אל-מהדי אבן עלי וסיפח אותה למדינתם של בני מהדי שכבשה במהרה את כל מערב תימן. ב-1174 שטחי מדינתם של בני מהדי נכבשה על ידי האיובים. בשנים 1967-1728 הייתה לחג' לבירת הסולטנות בעלת אותו השם - לחג'. בתקופה זו נשלטה העיר והמדינה על ידי שושלת אל-עבדלי וגם על ידי המשפחות אל-סלאמי, אל-רמאדה, אל-סינדי ואל-עקרבי שטענו לייחוס לאהל אל-בית, משפחת הנביא מוחמד.
ב-1967 בתום החסות הבריטית על האזור גורש הסולטאן והמדינה סופחה הסולטנות לחג' למדינת דרום תימן העצמאית שנקראה תחילה רפובליקת תימן העממית
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עמדה גאוגרפית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לחג' ממוקמת בדרום-מערב של תימן, 45 ק"מ צפונית לעדן. היא שוכנת במישור החוף של מפרץ עדן על גדות הוואדי טיבאנו.
אקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעיר יורדים ממטרים מועטים בעיקר בעונת החורף
הכלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסביבת העיר נמצא אחד האזורים החקלאיים החשובים ביותר של תימן בין היתר מפורסם בגידול הקוקוס ובשוקי היסמין. Historically, Lahij has produced coconuts.[1][2] .[3] identity.[3]
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דרך לחג' עוברת דרך המחברת את עדן עם הערים בצפון המדינה ב-11 בפברואר 1919 נחנכה מסילת רכבת בין לחג' לעדן. היא הורחבה אל אל חודאד בינואר 1920. פעלו שתי רכבות שהובילו אנשים וסחורות בכל כיוון . היא נסגרה ביולי 1929.
חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2019-2017 פעלו בלחג' בית ספר טרום-יסודי אחד, 11 בתי ספר יסודיים, 2 בתי ספר תיכון. בגלל המלחמה הממושכת תנאי הלמידה והמחייה בבתי הספר אינם טובים, קיים מחסור במורים ששכריהם קטנים ולא משולמים בזמן. אחוז הבנות בין התלמידים הוא נמוך יחסית לבנים. החל מ-1969 פעלה בעיר מכללת נאצר למדעי החקלאות הממוקמת בארמון הסולטן לשעבר. תוכנית הלימודים הושאלה מאוניברסיטת זגזיג במצרים. לימים ב-1996 הייתה המכללה אחד משלושת המרכיבים שעמדו ביסוד אוניברסיטת עדן. ב-2015 כשהמלחמה התפשטה אל המחוז לחג' המכללה נשדדה ונהרסה. נשדד גם הרבה חומר דידקטי כולל בעלי חיים, מינים נדירים של צפורים, ציוד מעבדה וכלים. עד 2020 בשטח המכללה לשעבר נבנו בתים פרטיים.
בריאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בלחג' פועלים 39 מסגרות טיפול, לרבות 4 ממשלתיות ו-35 פרטיות. ברשות הממשלה עומד בית חולים ציבורי, בית יולדות עם מרכז לבריאות הילד, בנק דם ולשכת בריאות. המסגרות הפרטיות כוללות 16 מרפאות פרטיות ו-19 בתי מרקחת. במרץ 2020 עדיין פעלו במלואם. קיים מחסור בתקציב, בכוח אדם, בתרופות וציוד רפואי אחר. מלחמת האזרחים גרמה להפסקות חשמל רבות, ולתנועות גדולות של בני אדם. פרצו מגפות בגלל אי חיסון. התרבו המקרים של תת-תזונה בגלל מחסור במזון. בית החולים הציבורי אבן חלדון נבנה ב-1990 וכולל 250 מיטות. אושפזו בו הרבה פליטים מתוך המדינה. השירותים מספוקים חינם ובית החולים פועל ללא רווחים. אין בו מיזוג אוויר ורוב הרופאים המומחים נמלטו מהמדינה.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2004 אוכלוסיית העיר מנתה 25,881 תושבים.[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Prothero, G.W. (1920). Arabia. London: H.M. Stationery Office. p. 85.
- ↑ Prothero, G.W. (1920). Arabia. London: H.M. Stationery Office. p. 103.
- 1 2 Rashad, Fatima (12 ביולי 2021). "The Disappearance of the Gunpowder Smell and the Sunrise of the al-Qamandan Jasmine". Khabar Khair.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ לפי נתוני הלשכה לסטטיסטיקה של תימן 2004, באתר city population של תומאס ברינקהוף