חצרמוות (מחוז)

חצרמוות (מחוז)
حضرموت

מדינה
ערים במחוז	שיבאם
בירת המחוז	אל-מוכלא
שטח	167,280 קמ"ר
גובה	695 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ במחוז	1,255,000 (2012)
‑ צפיפות	6.2 נפש לקמ"ר (2004)
קואורדינטות	16°40′00″N 49°30′00″E
אזור זמן	UTC +3
מפת מיקום מפה מפורטת לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

מחוז חצרמוות (בערבית: محافظة حضرموت, תעתיק מדויק: חַצְ'רַמַוְת) הוא מחוז בתימן הגובל בצפון בסעודיה ובדרום בחוף הים הערבי. ב-2004 סופח האי סוקוטרה למחוז.

כתב חצרמותי - קדם ערבי קדום

מחוז חצרמוות נקרא על שם ממלכה קדומה באותו השם שהתקיימה באזור זה, ושמו נזכר בתנ"ך. בירת המחוז היא העיר אל-מוכלא, ובעת העתיקה הייתה שבוה. המחוז נמצא בתוך חבל ארץ ששמו אף הוא חצרמוות, המשתרע לכל רוחב דרום חצי האי ערב על פני מישור מדברי נרחב שנחצה על ידי ואדי חצרמוות, ועל ידי הרים שהגבוה ביניהם מגיע לגובה של 2,500 מטרים. חלק מחבל ארץ זה נמצא כיום בשליטת ערב הסעודית. טרם הכיבוש בידי מלכות שבא במאה הרביעית לספירה, העם שחי בה דיבר שפה ייחודית עם כתב קדם-ערבי ייחודי שהשתמרה בחרסים וחריטות אבן.

הטמפרטורה הממוצעת בשנה היא 27° מעלות צלזיוס, הקיץ חם, החורף מתון. ישנם גשמים במחוז גם בימי הקיץ, בנוסף לימי הסתיו ולימי החורף.

יהודים

חגיגות פסח בקרב יהודי חצרמוות 1946

יהדות חבאן היא קהילה יהודית מהעיר חבאן שבחבל חצרמוות. יהודיה נודעו במנהגי לבושם וחזותם הייחודיים.

בחצרמוות התקיימה קהילה יהודית קדומה שהצמיחה מתוכה (לדברי ר' חיים בן יחיא חבשוש בספר "קורות ישראל בתימן"), בשנת 1495 משיח שקר ששמו לא נודע, אך מסופר שאסף מאמינים רבים ונלחם בשבטי תימן האחרים. לאחר הפסדו במלחמה נפרעו יהודי חצרמוות בגלל תמיכתם בו.

בשנת 1948, לאחר התנקשות ביחיא מוחמד חמיד א-דין (שיחסו ליהודים היה טוב), החלו פרעות ביהודי תימן. גם במחוז חצרמוות היו פרעות, אך לא היו כמעט פגיעות בנפש, אם כי היו פגיעות גדולות במיוחד ברכוש היהודים במחוז.

יהודי המקום עלו לארץ ישראל במבצע אעלה בתמר בשנת תרמ"ב. בשנת 1950, במבצע מרבד הקסמים, התיישבו בתחילה במעברות בעין שמר ולאחר מכן התיישבו רובם במושב ברקת ומיעוטם בשכונת החבאנים סלמה בתל אביב (ידידיה).

מבחינת מקצועות, היהודים בחבאן היו בעיקר צורפי כסף וקיימו יחסי וקשרי מסחר עם יהודי העיר עדן. כך שמרו על קשר עם שאר קהילות תימן, הן מבחינת ידע הלכתי והן קשרים חברתיים וקשרים עם שליחי ארץ ישראל שהגיעו לתימן כדי לעזור ליהודים לעלות לארץ ישראל.

מבחינה דתית, יהודי חבאן היו ידועים בקנאתם לדת ולהלכה ושמרו עליה תמיד. היו בקהילה רבנים, מורי הוראה ובתי דין, שוחטים, סופרי סת"ם ומוהלים. לעיתים כשהיו שאלות הלכתיות וקושיות גדולות הן הופנו לבית הדין בעיר עדן.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חצרמוות בוויקישיתוף

ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.