לחמית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תמונה של עין אנושית, שנראים בה בבירור כלי הדם המזינים את הלחמית.

הלחמית, או לחמית העין, היא קרום רירי שקוף העוטף את לובן העין ומרפד את פנים העפעף. הלחמית מסייעת בלחלוח העין בכך שהיא מייצרת ריר ודמעות, אם כי בכמות פחותה מבלוטת הדמעות. כמו כן, היא משמשת כחלק מן המערכת החיסונית ומגינה על חלקיה הרגישים של העין מפני פתוגנים.

נהוג לחלק את הלחמית לשלושה חלקים: החלק הצמוד לגלגל העין, הנע ביחד איתו, החלק הצמוד לעפעפיים, וחלק מחבר בין השניים (fornix conjunctivae), שהוא רפוי יותר כדי לאפשר תנועה חופשית של גלגל העין. נקב בלחמית (Puncta lacrimalia) מאפשר מעבר הדמעות דרך תעלת הדמעות אל האף.

הלחמית רגישה לגירויים חיצוניים, ודלקת הלחמית היא מחלה קלה נפוצה, היכולה להיגרם כתוצאה מזיהום ויראלי או בקטריאלי, אלרגיה, חומרים מגרים (כגון אבק) או תנאי יובש.

פירוש המילה "לחמית" בלטינית (conjunctivum, בריבוי conjunctiva) פירושו "מחבר", "מאגד", כיוון שהיא מחברת בין העין והעפעף. בעברית נגזר השם מן השורש ל.ח.מ במשמעות של "חיבור" (כמו בפועל "להלחים").