לחץ דופק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בפיזיולוגיה, לחץ דופק מוגדר כהפרש בין לחץ הדם הסיסטולי ללחץ הדם הדיאסטולי. הוא נמדד במילימטר כספית (mmHg). לדוגמה, אם נמדדו 120/80 לחץ הדופק יהיה שווה ל-40.

גורמים המשפיעים על לחץ הדופק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחץ הדופק מושפע מנפח הפעימה של הלב, וכן מכושר ההיענות של אבי העורקים. נפח הפעימה מושפע (בין היתר) מהדופק: דופק איטי גורם לנפח פעימה מוגדל כיוון שזמן המילוי של חדרי הלב גדל. היענות אבי העורקים משפיעה על נפח הפעימה, שכן היא 'מרככת' את העלייה בלחץ הסיסטולי בעת פעימה, על ידי הגדלת הנפח של אבי העורקים. כך הלחץ מתפרס על פני זמן רב יותר, וההפרש בין הסיסטולה לדיאסטולה קטן. עם הגיל, היענות אבי העורקים יורדת, וככל שהוא מאבד מגמישותו לחץ הדופק גדל.

עמעום לחץ הדופק[עריכת קוד מקור | עריכה]

היענות אבי העורקים מפחיתה את לחץ הדופק, ומפחית את עבודת הלב. בניסויים שנעשו בחיות מעבדה הוחלף אבי העורקים בצינור פלסטיק קשיח, וניתן לראות את העלייה בצריכת החמצן בלב. הסיבה היא שככל שההיענות גבוהה, הלחץ באבי העורקים, שאליו צריך הלב להתנגד כדי להוציא דם, נשאר נמוך יותר עבור נפח פעימה זהה, שכן נפח הכלי גדל.

ערכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באדם מבוגר בריא לחץ דופק תקין נע סביב 30-40mmHg במנוחה. בזמן פעילות אירובית הלחץ הסיסטולי נוטה לעלות בשל עלייה בנפח הפעימה, בעוד שהלחץ הדיאסטולי נשאר פחות או יותר קבוע, וכך לחץ הדופק עולה. כשלחץ הדם עולה, גם לחץ הדופק עשוי לעלות, שכן היענות אבי העורקים יורדת בלחצים גבוהים יותר. לחץ דופק גבוה במנוחה עשוי להצביע בין השאר על ירידה בגמישות של כלי הדם העורקיים הגדולים. עם ההזדקנות גמישות העורקים הגדולים יורדת, ולכן ככל שעולה הגיל לחץ הדופק צפוי לעלות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]