ליאור בוקר
ליאור בוקר בעת קבלת דרגה | |
לידה |
17 במרץ 1954 י"ב באדר ב' ה'תשי"ד משגב עם, ישראל |
---|---|
נהרג |
2 בדצמבר 2010 (בגיל 56) כ"ה בכסלו ה'תשע"א הכרמל, ישראל |
מקום קבורה | בית העלמין הצבאי, פרדס חנה, ישראל |
מדינה | ישראל |
השכלה | בסמ"ת (תיכון) |
בת זוג | נאוה בוקר |
השתייכות | משטרת ישראל |
תקופת הפעילות | 1975–2010 (כ־35 שנים) |
דרגה | תת ניצב (לאחר מותו) |
תפקידים בשירות | |
ראש מפלג סמים בימ"ר צפון, מפקד תחנת חדרה, סגן מפקד מרחב עמקים, קצין אגף המבצעים של המחוז הצפוני | |
עיטורים | |
עיטור המופת | |
תת ניצב ליאור בוקר (17 במרץ 1954 - 2 בדצמבר 2010) היה קצין אגף המבצעים של המחוז הצפוני במשטרת ישראל.
נספה בעת מילוי תפקידו באסון השרפה בכרמל בשנת 2010.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ליאור בוקר נולד לרינה ולמיכאל בויקר במשגב עם. לאחר שנה עבר עם הוריו לחיפה, שם גדל, ואת לימודיו התיכוניים סיים בבית הספר התיכון בסמ"ת.
עם גיוסו לצה"ל בשנת 1972 הצטרף ליחידת חרמ"ש כלוחם. לחם במלחמת יום הכיפורים ולאחריה שימש כמדריך בחיל השריון.
בשנת 1975, לאחר סיום שירותו הצבאי, התגייס למשטרת חיפה. בשנותיו הראשונות במשטרת ישראל שימש כשוטר סיור ובלש ובשנת 1982 סיים קורס קצינים במשטרה. בין תפקידיו: סגן מפקד תחנת זבולון, מפקד משטרת חדרה, ראש מפלג סמים בימ"ר צפון, סגן מפקד מרחב העמקים וקצין אגף המבצעים של המחוז הצפוני.
ב-2 בדצמבר 2010 נספה בוקר במהלך הטיפול בשרפת הענק בכרמל. על פי עדויות ניצולים מהאסון הייתה לו אפשרות להימלט אך הוא בחר להישאר ולנסות לחלץ סוהרים מהאוטובוס שנקלע ללהבות[1]. הובא לקבורה בבית העלמין הצבאי בפרדס חנה. עם מותו הועלה לדרגת תת ניצב.
במרץ 2011 אישרה ועדת העיטורים במשטרת ישראל את הענקת עיטור המופת לבוקר.
ארגון השוטרים הבינלאומי העניק לו אות גבורה ומופת על ניסיונו להציל חיי אדם תוך הקרבת חייו שלו.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מנישואיו הראשונים נולדו לו שלוש בנות[2].
היה נשוי לעיתונאית נאוה בוקר במה שהגדירה "נישואים אלטרנטיביים". ארבע שנים לאחר מותו נבחרה לכנסת העשרים מטעם "הליכוד".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אריאל נוי וקובי מנדל, זוהתה גופתו של נצ"מ ליאור בוקר, באתר וואלה!, 3 בדצמבר 2010
- קורות החיים של ליאור בוקר, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ליאור בוקר - אתר ההנצחה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ השריפה בכרמל: תנ"צ ליאור בוקר הובא למנוחות, באתר וואלה!, 5 בדצמבר 2010
- ^ אייל לוי, שורדת: נאוה בוקר חוזרת אל הרגעים הקשים וסוגרת חשבון עם האפיזודה הפוליטית בחייה, באתר מעריב אונליין, 17 באוקטובר 2020