ליאור בוקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליאור בוקר
Lior Boker.jpeg
ליאור בוקר בעת קבלת דרגה
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 17 במרץ 1954
נהרג 2 בדצמבר 2010 (בגיל 56)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות Emblem of Israel Police Blue.svg  משטרת ישראל
תקופת הפעילות 19752010 (כ־35 שנים)
דרגה תת ניצב  תת ניצב (לאחר מותו)
תפקידים בשירות
ראש מפלג סמים בימ"ר צפון, מפקד תחנת חדרה, סגן מפקד מרחב עמקים, קצין אגף המבצעים של המחוז הצפוני
עיטורים
עיטור המופת (משטרת ישראל) עיטור המופת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אנדרטה לשוטרים שנספו בשריפה בתחנת משטרת נשר

תת ניצב ליאור בוקר (17 במרץ 1954 - 2 בדצמבר 2010) היה קצין אגף המבצעים של המחוז הצפוני במשטרת ישראל. נהרג בעת מילוי תפקידו באסון השרפה בכרמל בשנת 2010.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליאור בוקר נולד לרינה ולמיכאל בויקר במשגב עם. לאחר שנה עבר עם הוריו לחיפה, שם גדל, ואת לימודיו התיכוניים סיים בבית הספר התיכון בסמ"ת.

עם גיוסו לצה"ל בשנת 1972 הצטרף ליחידת חרמ"ש כלוחם. לחם במלחמת יום הכיפורים ולאחריה שימש כמדריך בחיל השריון.

בשנת 1975, לאחר סיום שירותו הצבאי, התגייס למשטרת חיפה. בשנותיו הראשונות במשטרת ישראל שימש כשוטר סיור ובלש ובשנת 1982 סיים קורס קצינים במשטרה. בין תפקידיו: סגן מפקד תחנת זבולון, מפקד משטרת חדרה, ראש מפלג סמים בימ"ר צפון, סגן מפקד מרחב העמקים וקצין אגף המבצעים של המחוז הצפוני.

ב-2 בדצמבר 2010 נהרג במהלך הטיפול בשרפת הענק בכרמל. על פי עדויות ניצולים מהאסון הייתה לו אפשרות להימלט אך הוא בחר להישאר ולנסות לחלץ סוהרים מהאוטובוס שנקלע ללהבות[1]. הובא לקבורה בבית העלמין הצבאי בפרדס חנה. עם מותו הועלה לדרגת תת ניצב.

במרץ 2011 אישרה ועדת העיטורים במשטרת ישראל את הענקת עיטור המופת לבוקר.

ארגון השוטרים הבינלאומי העניק לו אות גבורה ומופת על ניסיונו להציל חיי אדם תוך הקרבת חייו שלו.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה בן זוגה של העיתונאית נאוה בוקר, שארבע שנים לאחר מותו נבחרה לכנסת העשרים מטעם "הליכוד". מנישואיו הראשונים נולדו לו שלוש בנות[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט רחוב ליאור בוקר בחדרה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]