משגב עם

משגב עם
משגב עם - תמונת מצפה.jpg
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית הגליל העליון
גובה ממוצע[1] ‎801 מטר
תאריך ייסוד 1945
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2021[1]
  - אוכלוסייה 358 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎7.5% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
7 מתוך 10
http://www.misgav-am.com

מִשְׂגַב עָם הוא קיבוץ באזור הצפון באצבע הגליל ליד מטולה, קריית שמונה וגבול ישראל-לבנון, המשתייך למועצה אזורית הגליל העליון. משגב עם מצוי בקצה הצפוני של רכס רמים שבהרי נפתלי.

שמו של היישוב ניתן לו על שם מיקומו הנשגב והמורם משאר האזור מסביב[3][4]וכן באשר הוא מסמל "מקום משגב של העם בהרי הגליל"[4]. בחלק מהמקורות הישנים מכונה היישוב לחלופין בשם "עדייסה"[5] (על שם הכפר הלבנוני הסמוך הנמצא למרגלות הקיבוץ מצפון מערב לו). שם זה היה בשימוש בעיקר במפות ובעיתונים, בשנים הראשונות לקיום היישוב, טרם השתרש השם העברי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב הוקם ב-2 בנובמבר 1945 על אדמות שנרכשו על ידי קק"ל מהכפר הלבנוני עדייסה בתחילת שנת 1944, על ידי קבוצה של כ-50 בוגרי הנוער העובד שהיו במשך שנתיים בהכשרה בגבעת השלושה. לקיבוץ הוקצו 1500 דונם, אשר מתוכם 1000 התאימו לחקלאות לאחר הכשרה[6]. בנובמבר 1947 הצטרפו לקיבוץ קבוצה של הנוער העובד שהיה בהכשרה בדפנה[7]. הבדידות, האקלים הקשה ודלות האמצעים שליוו את חברי הגרעין המייסד היו קשים ושוחקים. מחסור במים ומיעוט קרקע היו מנת חלקה של משגב עם מראשית קיומה. שביל פרדות בלבד חיבר אותה לארץ. על אף ההכשרות השונות וההשלמות שהגיעו לנקודת היישוב, מספר החברים במקום לא עלה משמעותית, ובאמצע שנות ה-50 עדיין מנה היישוב פחות מ-30 תושבים.

דרך הגישה לקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הקמת משגב עם לא הייתה דרך סלולה אל היישוב. הדרך היחידה מהישוב ואליו הייתה שביל תלול וטרשי שהחל בכפר גלעדי ועלה מערבה עד לשער הקיבוץ, דרך ואדי. דרך זו אפשרה מעבר להולכי רגל וכן לחמורים וסוסים, אך לא לרכב ממונע. במהלך השנתיים הראשונות לקיומה של משגב עם סללו החברים בעצמם כביש שהוביל מהישוב צפונה, והתחבר לכביש לבנוני שעבר סמוך למטולה. השימוש בכביש זמני זה אפשר מעבר לכרכרות וסוסים, ולעיתים נדירות גם לכלי רכב ממונעים. השימוש בכביש זה היה טעון קבלת אישורים מהלבנונים, שחודשו מעת לעת, עד אוגוסט 1949[8]. ב-1947 החלה העבודה על הכביש המחבר את משגב עם ומנרה. העבודה הסתיימה ב-1950[9]. עם פתיחתו כמה שנים מאוחר יותר הייתה זו דרך קשה שהנסיעה בה הייתה איטית ומסוכנת, בין השאר בשל הקרבה לגבול. דרך זו שנבנתה בשיטת סולינג, כללה שני פסי אספלט מקבילים צרים, והפכה לקצה הצפוני של 'כביש הצפון'. הכביש המחבר בין כביש זה לכפר גלעדי וקריית שמונה (כיום כביש 9977) נבנה החל מ-1955, והשלמתו ארכה למעלה משנה, בעיקר בשל התוואי המורכב שחייב חציבה רבה בסלע. עם פתיחתו התקצר המרחק בין ישובי רכס רמים לקריית שמונה באופן משמעותי מאד. ב-1970 נבנתה מחדש הדרך המחברת בין משגב עם למנרה כך שתהיה פחות חשופה לגבול הבינלאומי[10].

מים וחשמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודשי קיומה הראשונים של משגב עם היה נהוג להביא מים מהישוב הלבנוני השכן עדייסה (אנ'), על גבי חמורים. החמורים נשאו כל אחד ארבע חביות בכל פעם. כמות המים הספיקה לצרכים בסיסיים מאד, כמו בישול וכביסה. ב-1946 התגלה מעיין קטן (המוכר כיום כ'עין משגב'). המעיין נמצא למרגלות הקיבוץ, בינו לבין כפר גלעדי. בחלוף מספר חודשים הוקם מערך שאיבה שכלל שתי משאבות, והביא את מי המעיין לבריכה שנבנתה במיוחד בנקודה הגבוהה של הקיבוץ. ב-1955 חוברו כל יישובי האזור (משגב עם, מנרה ומרגליות) לקו מים של מקורות ממעיין 'עין זהב'.

בשנות קיומו הראשונות לא היה חשמל בקיבוץ כלל. לאחר שהגיע גנרטור בתחילת שנות החמישים, סיפק סידור זה חשמל למשק למשך כמה שעות ביום. רק ב-1960 חוברו יישובי רכס רמים לרשת החשמל הארצית.

אוכלוסיית הקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם העלייה לקרקע ב-2 בנובמבר 1945 היו בקיבוץ 19 חברים וחברות, כולם חברי הכשרה-מגויסת של הפלמ"ח, שעברו הכשרה בקיבוצים גבעת השלושה ונגבה. הבידוד היחסי מיישובים אחרים, הקור, תנאי המחיה הקשים והעבודה הקשה גרמו לתחלופה גבוהה באוכלוסיית היישוב משנות קיומו הראשונות, ולאורך רוב שנות קיומו. לאורך השנים קלט הקיבוץ 31 מסגרות שונות של צעירים וצעירות: הכשרות פלמ"ח, חברות נוער, וגרעיני נח"ל. רוב חברי וחברות הגרעינים לא נשארו במשק בתום המסלול שלהם, אולם רבים מאלו שנותרו במשק קיבלו בהדרגה תפקידים מרכזיים בו. לאורך השנים הייתה גם קליטה של יחידים ומשפחות מהארץ[11][12], אולם במקביל הייתה גם עזיבה של אוכלוסייה.

שכונת הבודדים במשגב עם
שכונת "הבודדים" נבנתה ב-1946 בנקודה הגבוהה במשק.

בעשור הראשון של שנות ה-2000 גדלה אוכלוסיית התושבים במשק שאינם חברים. מרביתם סטודנטים ממכללת תל חי הסמוכה לקיבוץ. ב-2005 נבנתה שכונה קהילתית ראשונה בתוך שטח הקיבוץ. תושבי שכונה זו לא הפכו לחברי משק. בעשור השני של שנות ה-2000 החל הקיבוץ לקלוט משפחות צעירות בקצב גבוה. ב-2018 החלה בנייה של שכונה קהילתית חדשה[13]. תושבי שכונה זו הם חברי הקיבוץ.

פיתוח המשק ובניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניה בשכונת המגורים החדשה במשגב עם, חורף 2023
בניה בשכונת המגורים החדשה במשגב עם, חורף 2023

בשבועות הראשונים לקיומו חיו חברי משגב עם באוהלים. אלה מדי פעם עפו ברוח. מהר מאד הוחלפו האוהלים בצריפי מגורים, שנבנו בעיקר מעץ ומפחונים. גם מבנים אלה הוכיחו את עצמם כבלתי מספקים לתנאי המחיה בקיבוץ סחוף הרוחות, הגשום והקר מאד בחורף. ב-1946 הוקם מבנה האבן הראשון: "הבודדים". הלבנים הובאו על גבי חמורים מכפר גלעדי. עם הזמן נוספו מבנים נוספים וחלקם של מבני האבן גדל על חשבון הצריפים. ציון דרך משמעותי היה המעבר מחדר אוכל בצריף למבנה אבן מודרני שהושלם ב-1962, והורחב ב-1978. בשנת 1983 החליטו חברי הקיבוץ על לינה משפחתית (כלומר לינה של ילדי הקיבוץ בבית הוריהם, ולא בבתי ילדים). לצורך כך הותאמו דירות החברים (הקטנות למדי שהתאימו לזוג) כדי שיוכלו להכיל משפחות. ב-2005 הוקמה שכונת מגורים קהילתית ראשונה שאוכלסה ב-2006 אחרי המלחמה. ב-2018 הוחל בהקמת שכונה קהילתית שנייה בסגנון 'בנה ביתך', שהולכת ונבנית בימים אלה.

מקורות הפרנסה בקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנותיו הראשונות, בהיעדר תשתיות בסיסיות במקום, עיקר התעסוקה הייתה בהכשרה של שטחי חקלאות. רבים עבדו בעבודות של סיקול והכנת שטחי חקלאות. בשלב הראשון הוקמו גן ירק לצריכה עצמית, וכן לול קטן לביצים ורפת, שגם התוצרים שלה נועדו לצריכה עצמית, שכן לא הייתה דרך להביא תוצרת חקלאית מהישוב. גילוי המעיין (ראה לעיל) אפשר הקמת מטע נשירים, וכן חקלאות שלחין וכרם קטן בקרבת היישוב. עם תום מלחמת השחרור קיבל הקיבוץ שטחים סמוך ליישוב חלסה (קריית שמונה של היום)[14]. בחלק משטחים אלה הוקמו בריכות דגים, ובחלק אחר גידולי שדה. העובדים שרצו להימנע מנסיעה יומית ארוכה ומפרכת בכביש הרעוע והתלול נותרו לגור בעמק במהלך ימות השבוע ועלו למשק רק בסופי שבוע וחגים. הפיצול בין ענפי החקלאות בעמק לבין אלה שבהר המשיך לאפיין את משק משגב עם גם בשנים הבאות. מאפיין נוסף של המשק היה הצורך התמידי בידיים עובדות, בעיקר בעונות כמו קטיף במטע למשל, אך גם בשאר ימות השנה. הקבוצה הקטנה שחיה במקום עבדה קשה מאד כדי להחזיק את המשק ולעשותו לרווחי מבחינה כלכלית.

תעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-40 הוקם במשגב עם מפעל קטן לאריגה ידנית של מוצרים כמו סמרטוטי רצפה, כיסויי מיטה, שטיחים ווילונות. מפעל זה העסיק 7 בחורות שעבדו בו על נולים. ניסיון נוסף לפתח תעשייה ביישוב התבסס על הנגרייה שפעלה בו, והחלה לייצר צעצועי עץ[15]. גם מפעל זה לא האריך ימים. ב-1973 קנה הקיבוץ מפעל לאריגה צרה שייצר סרטים שונים (סרטי רוכסנים, מזרנים, מנועים חשמליים, סרטים להרמת משאות ועוד). עם הזמן התפתח מפעל זה והחל לייצר גם סרטים לתיקים, ובהמשך גם סרטים בטכנולוגיית ז'קארד עם אריגה ממוחשבת. במקביל התפתח בו תחום מוצרי החבישה: תחילה תחבושות כותנה ובהמשך מגוון רחב של מוצרי חבישה ומוצרים רפואיים שונים[16]. עם הזמן הפך תחום המוצרים הרפואיים לתחום העיסוק העיקרי של המפעל, והוא התמקצע בו לרמה גבוהה. מפעל שיאון העסיק עשרות עובדים מהאזור (ובתקופת 'הגדר הטובה' הגיעו לעבוד בו גם עובדים מלבנון מהכפרים קליעה, מרג' עיון (אנ'), אל-חיאם (אנ') ועדייסה). ב-2011 נשרף המפעל כליל וכל עשרות עובדיו איבדו את מקום עבודתם.

ההפרטה במשגב עם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכונה מדורגת טיפוסית
שכונה מדורגת טיפוסית, בה גרים ותיקי הקיבוץ. נבנתה בשנות השמונים של המאה ה-20.

במהלך 1995 הגיע הקיבוץ למצב כלכלי קשה ביותר והוגדר על ידי התק"מ כאחד מ-19 קיבוצים שמצב הכלכלי קשה במיוחד. בשנתיים הבאות החליטה אספת הקיבוץ לפנות להליך של הפרטה של מרבית תחומי החיים, תוך סגירה של ענפים לא רווחיים, צמצום של ענפי השירותים בהדרגה וסגירה של חלק גדול מהם. בין הענפים שנסגרו היו מחסן בגדים, מכבסה, וחדר האוכל. אחד העקרונות המרכזיים של תהליך ההפרטה היה שהאחריות לפרנסה עוברת מהקיבוץ, אל החבר. בנוסף, כדי לקיים את מערכות היישוב השונות משלם כל חבר קיבוץ 'מס קהילה' בהתאם לגובה ההכנסות שלו. במשגב עם קיימת תמיכה בחברים במצבי משבר, מחלה או חוסר יכולת לעבוד. מערכת זו מכונה 'רשת ביטחון'. ב-2005 הגיע שוב משגב עם למצב כלכלי קשה ביותר. הוא נחלץ ממנו בעזרתה של המועצה האזורית גליל עליון. כיום משגב עם היא משק רווחי המקיים את עצמו מבחינה כלכלית.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הילדים הראשונים במשגב עם נולדו החל מ-1948. בתקופה זו הוקם בקיבוץ בית הילדים הראשון. עם הזמן הוקמו עוד שלושה בתי תינוקות. ב-1957-9 הוקמו שני גני ילדים. בהמשך הוקמו גם הכיתות הראשונות. המחזורים הראשונים של הקיבוץ למדו בקיבוץ מנרה. בשנות השישים משגדלה אוכלוסיית הילדים, הוקם בית הספר בקיבוץ: לכל כיתה (מחזור) היה בית משלה בו הילדים למדו, קיבלו ארוחות, ישנו וקיימו פעילויות חינוכיות שונות. החל משנות השבעים החלו ילדי הקיבוץ מכיתה ח' ללמוד בתיכון 'הר וגיא' בדפנה. ב-1987 הוקם בית הספר היסודי האזורי 'עלי גבעה' בכפר גלעדי, והלימודים בקיבוץ במתכונת הישנה הסתיימו. כיום מתקיימת פעילות חינוכית ענפה בתחומי הקיבוץ, בעיקר בתחום הגיל הרך (פעוטות וגיל הגן) וכן בתחום החינוך הבלתי פורמלי.

רווחה וקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז פנאי במשגב עם
מרכז פנאי במשגב עם, בו מתקיימת פעילות חברתית רב גילית
בריכת שחיה ומגרש כדורסל
בריכת שחיה מקורה, נחנכה ב-1978. לצידה מגרש ספורט

תחום הרווחה והקהילה התפתח מאד במשגב עם במהלך השנים. עם התבגרות האוכלוסייה מצד אחד וקליטה של משפחות צעירות מצד שני היה צורך לענות על צורכי אוכלוסיות שונות במשק. שכבת הוותיקים מקיימת פעילות ענפה במסגרת 'בית חם', כמו כן בשנים האחרונות החל לפעול במשק מרכז פנאי, בו מתקיימת פעילות פנאי לכל הגילאים. בשנים האחרונות הצטרפה למשק קבוצת סטודנטים של 'קדמה'. קבוצה זו שחבריה מתחלפים מעת לעת, השתלבה היטב בפעילות התרבותית בקיבוץ ובחינוך הבלתי פורמלי בו.

ביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיגונית בשער הקיבוץ
מיגונית מקושטת בשער הקיבוץ

מלחמת העצמאות עברה על משגב עם כשמדי פעם היו אירועי ירי לעבר שומרי הקיבוץ. עד 1968 היה הגבול בין ישראל ללבנון שקט בדרך כלל[17][18]. החל משנה זו החלו אירועי ירי מסוגים שונים לעבר בתי הקיבוץ[19]. עם הזמן הפכו הפעולות לנועזות יותר וחמורות יותר. מבחינת התושבים הדבר התבטא בבניה מואצת של מקלטים וחדרי ביטחון שהיו צמודים לכל מבנה. עובדי המטעים נאלצו ללכת לעבוד עם נשק, ועל טרקטורים הורכבו לוחות עבים כדי למנוע ירי. החלק המערבי של הקיבוץ היה למעשה גדר המערכת הארצית בין ישראל ללבנון. הביטוי העיקרי לכך היה נוכחות מתמדת של צה"ל בתוך היישוב, בעיקר סביב הגדר. ילדי הקיבוץ וכן החברים התרגלו זה מכבר לירידות למקלטים, לעיתים באישון לילה. חלק מפעילות גני הילדים, הפעוטונים ובית הספר התקיימה גם היא במקלט. ביולי 1981 נהרגה חברת הקיבוץ מפגיעה ישירה של פגז[20]. בשנים הבאות לאחר מכן היו תקופות ארוכות של שהיה במקלטים: במלחמת לבנון הראשונה ובמבצעים שונים (דין וחשבון, ענבי זעם ועוד).

פיגוע המקח[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הפיגוע במשגב עם

ב-7 באפריל 1980 (שביעי של פסח) בוצע בקיבוץ פיגוע מיקוח, שמטרתו הייתה שחרור מחבלים הכלואים בישראל. המחבלים השתלטו על פעוטון במקום ולקחו את ילדיו כבני ערובה. האירוע הסתיים למחרת, בהשתלטות כוחות סיירת מטכ"ל וסיירת גולני על המחבלים[21]. באירוע נרצחו מזכיר הקיבוץ[22], ילד מבני הקיבוץ וחייל - סמל אלדד צפריר[23]. אירועי אותו לילה הונצחו בסרט 'הלילה הארוך ביותר' ששודר בשני חלקים בערוץ כאן 11[24].

הנסיגה מלבנון באביב 2000 גרמה לחששות רבים בקרב חברי הקיבוץ, וגם למספר עזיבות. חלק ניכר מחברי הקיבוץ הפגין בתקופה זו תחת הסיסמה בעד הנסיגה, נגד הפקרה. גדר המערכת הארצית הוסטה מערבה כך שגדר הגבול בין ישראל לבנון אינה עוברת עוד בתוך הקיבוץ. כמו כן נבנו סידורי ביטחון חדשים לרבות כביש גישה מוגן שאינו חשוף לירי מעבר לגבול.

גן משחקים על שם איל גלוסקא
גן משחקים על שם איל גלוסקא, נקרא על שם אחד מחללי הפיגוע במשגב עם

במלחמת לבנון השנייה רוב אוכלוסיית היישוב יצאה ממנו והתארחה ביישובים שונים במרכז הארץ. במשק נשאר קומץ חברים כדי לתחזק אותו ולטפל בנזקי המלחמה שחייבו טיפול מידי (שריפות, נפילות וכדומה). התקופה שלאחר המלחמה התאפיינה בשקט יחסי, ללא אירועים משמעותיים.. ב-2018 במסגרת מבצע 'מגן צפוני הוקמה חומת בטון גבוהה במקביל לגדר המערכת הארצית בצד המערבי של משגב עם.

אישים מפורסמים שחיו בקיבוץ לאורך השנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיבוץ כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסיפס בכניסה לחדר אוכל
פסיפס בכניסה העליונה לחדר האוכל. חדר האוכל נמצא בשימוש בעיקר באירועי תרבות.

משגב עם היא קיבוץ במצב יציב כלכלית וחברתית. הקהילה בקיבוץ היא קהילה רב גילית המקיימת אירועי תרבות וחברה עשירים, חינוך ומערכות תמיכה שונות לאנשים עם צרכים מיוחדים. מאז העשור השני של המאה ה-21 פועל הקיבוץ בצורה אינטנסיבית בתחום הקליטה בעיקר של משפחות צעירות, וכן של בני משק שנולדו בקיבוץ.

ענפי הקיבוץ כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיים בקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסיפס בכניסה למרכז פנאי
פסיפס בכניסה למרכז פנאי: "זה הסיפור שלנו"

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חיים כיום במשגב עם 358 בני אדם[25]: בקיבוץ חיים סטודנטים הלומדים במכללת תל חי וחיים בקיבוץ כתושבים. שאר תושבי הקיבוץ הם חברי חברי משק. במהלך השנה, מתקיימים בקיבוץ אירועי תרבות משותפים. במקום ישנה מערכת חינוך, הנותנת פתרונות לילדי הקיבוץ (מגיל לידה ועד סוף י"ב) במהלך שנת הלימודים וחופשת הקיץ. בנוסף, קיימים שירותים נוספים הניתנים על ידי הקהילה, חלקם בתשלום, וחלקם ללא תשלום, כגון: ספרייה, בריכת שחייה וכדומה. תהליכי השינוי הביאו לשימת דגש על אחריות היחיד לפרנסתו, אך בד בבד יש מערכת תמיכה לחברי הקיבוץ הזקוקים לכך: קשישים, בעלי צרכים מיוחדים וכדומה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משגב עם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות ובכל יישוב בעל 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2022 (אומדן); בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ "עין הנציב", "יד מרדכי", "ביתן אהרן", "ניר עם", "משגב עם", דבר, 14 באפריל 1946
  4. ^ 1 2 דבר, "עין הנציב", "יד מרדכי", "ביתן אהרון", "ניר עם", "משגב עם", באתר עיתונות יהודית היסטורית, ‏14 אפריל 1946
  5. ^ על המשמר, חיילים מהלגיון הערבי תקפו חבר הישוב החדש בגליל, באתר עיתונות יהודית היסטורית, ‏7 נובמבר 1945
  6. ^ עובר אורח, שנה למשגב עם, דבר, 8 בנובמבר 1946;המשך
  7. ^ שנתיים למשגב עם, דבר, 2 בנובמבר 1947
  8. ^ על המשמר, הסכם עם הלבנונים על הארכת השימוש בכביש משגב עם, באתר עיתונות יהודית היסטורית, ‏8 במאי 1949
  9. ^ מעריב, הושלם הכביש ממנרה למשגב עם, באתר עיתונות יהודית היסטורית, ‏18 יולי 1950
  10. ^ מעריב, הושלם כביש חדש למרגליות, באתר עיתונות יהודית היסטורית, ‏6 ספטמבר 1970
  11. ^ מעריב, למשפחות הצעירות שלום, באתר עיתונות יהודית היסטורית, ‏ספטמבר 1973
  12. ^ מנחם רהט, מעריב, חברי משגב עם החליטו על מבצע להכפלת מספרם, באתר עיתונות יהודית היסטורית, ‏13 אפריל 1980
  13. ^ התנועה הקיבוצית, אבן פינה הונחה לשכונה החדשה במשגב עם, באתר התנועה הקיבוצית, ‏16 במאי 2019
  14. ^ יוסף עוזיאל, הארץ, משגב עם קן נשרים, באתר עיתונות יהודית היסטורית, ‏25 בנובמבר 1949
  15. ^ למרחב, המפעלים בקיבוץ המאוחד, באתר עיתונות יהודית היסטורית, ‏16 במרץ 1956
  16. ^ כותרת ראשית, שיאון חרושת מוצרי סדקית, באתר עיתונות יהודית היסטורית, ‏2 נובמבר 1986
  17. ^ על המשמר, קטיושות על קרית שמונה, פגזים על משגב עם, באתר עיתונות יהודית היסטורית, ‏24 דצמבר 1969
  18. ^ מעריב, חבלה במשאבה של משגב עם, באתר עיתונות יהודית היסטורית, ‏2 אפריל 1967
  19. ^ למרחב, מחבלים הפגיזו את משגב עם מנרה ומרגליות, באתר עיתונות יהודית היסטורית, ‏12 בינואר 1971
  20. ^ שמעון וייס, דבר, קיבוץ משגב עם ליווה את ציפורה יסוד למנוחות, באתר עיתונות יהודית היסטורית, ‏21 ביולי 1981
  21. ^ יונה שמשי, חמשת המחבלים שחדרו למשגב עם נהרגו בפעולת בזק של צהל., דבר, 1980
  22. ^ שמעון וייס, "תברחו! מחבלים!" צעק מזכיר המשק ונהרג ממטח אש עזה שנורה לעברו, דבר, 1980
  23. ^ עדי חשמונאי, וואלה, המחבלים ירו כמו מטורפים, התינוקות קפאו: 35 שנה לפיגוע במשגב עם, באתר וואלה חדשות, ‏7 באפריל 2015
  24. ^ דודי פטימר, מעריב, סדרת הדוקו החדשה שחוזרת אל ליל האימה בקיבוץ משגב עם, באתר מעריב, ‏30 מאי 2021
  25. ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ישובים וחלוקות גיאוגרפיות אחרות, באתר https://www.cbs.gov.il/he/settlements/Pages/default.aspx?mode=Yeshuv, ‏2021