חיל השריון

חיל השריון

סמל הכומתה, תג ודגל חיל השריון
האדם שבטנק ינצח
פרטים
מדינה
שיוך	צה"ל
סוג	חיל
אירועים ותאריכים
תאריך הקמה	1948
מלחמות	כל מלחמות ישראל
נתוני היחידה
כוח אדם	4 חטיבות סדירות: חטיבה 7 חטיבה 188 חטיבה 401 חטיבה 460 חטיבות שריון במילואים
ציוד עיקרי	טנקים מסדרת המרכבה
פיקוד
יחידת אם	זרוע היבשה
דרגת המפקד	תת-אלוף
מפקדים	ראו בהמשך הערך

חיל השריון הישראלי (בראשי תיבות: חש"ן) הוא החיל המתמרן העיקרי בזרוע היבשה של צבא הגנה לישראל והוא מבין חילות השריון הגדולים בעולם, חיל השריון מבסס את עיקר כוחו על טנקי מערכה.

צבעה של כומתת החיל הוא שחור ואילו צבעי הדגל של חיל השריון הם ירוק ושחור. בסמל החייל, הקבוע על הכומתות, מופיע טנק קרומוול - מדגמי הטנקים שמהם הורכב החיל בראשית דרכו. סיסמתו של החיל היא "האדם שבטנק ינצח".

קצין השריון הראשי הנוכחי הוא תת-אלוף אוהד נג'מה.

תפקיד חיל השריון

חיל השריון הוא החיל המכריע בזרוע היבשה אשר מבסס את המחץ שלו על שילוב של ניידות, עמידות וכוח אש. החיל מפעיל בעיקר טנקי מערכה אך גם יחידות פלס"ר, פלמ"ס וחרמ"ש ניידות.

במלחמות תפקיד חיל השריון הוא כפול. מצד אחד להוביל את הכוחות המסתערים בקו הראשון ולטהר את השטח מכוחות אויב, ומהצד השני לבלום את כוחות השריון של האויב ולהשמיד את הטנקים שלו.

בימי שלום, מספק חיל השריון גיבוי לחיל הרגלים בעת ביצוע משימות ביטחון שוטף, כאשר הטנקים משמשים בגדר "מוצב נייד" המהווה מכפיל כוח לכוחות הבט"ש.

מסלול לוחם השריון

סיכת לוחם שריון - ה"צפרגול". הסיכה עוצבה על ידי האמן יצחק יורש.

מדי סמל ראשון, חובש בחטיבה 7. בכותפת ניתן לראות את הכומתה השחורה וסמל חיל השריון.

חיילי השריון עוברים הכשרה לרובאי 04, שבמסגרתה הם עוברים טירונות המחולקת לשני חלקים בהן החלק הראשון שנמשך כ-8 שבועות כולל בעיקר אימונים בנשק קל, שדאות, הגשת עזרה ראשונה וכושר גופני. בחלק השני כל מחלקה מקבלת שיבוץ לאחד משלושת מקצועות הצוות (תותחן, טען-קשר, נהג) בו מתחיל החלק השני שנקרא שלב המקצועות, אשר נמשך כ-6 שבועות ובו נלמדים שלושת המקצועות הנ"ל באופן תאורטי ובשילוב תרגולים מעשיים, כל חייל בתחומו. לאחר שלב המקצועות מוענקת לחיילים כומתת החיל והם עוברים לשלב האימון המתקדם, שנקרא צמ"פ (קיצור של צוות, מחלקה, פלוגה). במהלך הצמ"פ, שנמשך כ-10 שבועות, מתאמנים החיילים להילחם ולתפקד כיחידת צוות אחת בטנק וכחלק ממסגרת מחלקתית ופלוגתית. בתום הצמ"פ מוכשר לוחם השריון לרובאי 05 ומוענקת לו סיכת לוחם השריון, המכונה צפרגול. לאחר שלב הצמ"פ חלק מהחיילים מקבלים ההזדמנות לצאת לקורס מפקדי טנקים (קמ"ט) ואילו שאר החיילים מתפזרים בין הפלוגות המבצעיות. בנוסף ישנו עוד מסלול נוסף בחיל והוא מסלול פלמ"ס (הפלוגה המסייעת, בדומה לפלוגה מסייעת בחי"ר) כאשר החייל עובר טירונות רובאי 06 שנמשכת כשלושה וחצי חודשים. לאחר הטירונות עובר החייל לאימון המתקדם שם הוא לומד את המקצוע אליו הוא משתייך - מרגמות או אוה"ד (איתור והשמדה) ובסוף האימון מתקדם מקבל את הסיכת לוחם שנקראת פלמסון.

קורס מפקדי הטנקים נמשך כ-4 חודשים, אשר במהלכו לומדים החניכים את שני מקצועות הטנק הנוספים שלא למדו במהלך שלב המקצועות ואת עקרונות הפיקוד, השליטה, הניווט והערכת המצב. בסיומו מקבלים החיילים דרגות סמל וסיכת מפקד הטנק. החיילים המצטיינים מקבלים את ההזדמנות לצאת לקורס קציני שריון (קק"ש) או להישאר כ"גננים"-מדריכים בקמ"ט למשך שני מחזורים, ולאחר מכן לצאת לקק"ש; ואילו יתר המפקדים משתבצים בין פלוגות השריון. במקביל לקמ"ט יש את הקמ"כ (קורס מפקדי כיתה) של המסייעת הנערך בשיזפון ובסופו המפקדים החדשים משובצים בכמה ערוצים: גננים (מפקדים המדריכים בקורס המ"כים החילי), מ"כים בטירונות, מ"כים בפלוגות המסייעת אשר בגדודי השריון המבצעיים. המתאימים יוצאים לקורס קצינים באופן ישיר בתום הקורס.

קורס קציני השריון נמשך כ-7 חודשים (3 חודשים של קורס קציני יבשה ועוד 4 חודשים של השלמה חילית), אשר במהלכו לומדים החניכים לפקד על מחלקת טנקים בשיתוף פעולה הדוק עם יחידות שדה אחרות של צה"ל (חי"ר, תותחנים, הנדסה) ובסיומו מוענקות לחיילים דרגות סג"ם. בתום הקק"ש משתבצים הקצינים בפלוגות השריון כמפקדי מחלקות.

בדומה להשלמת הקק"ש, מתקיימת השלמת קציני מסייעת בחטיבת ההכשרה, בסיומה משתבצים כמ"מ בהכשרה, מ"מ מבצעי או כגננים (מ"מים בהשלמת מסייעת)

מסלול הלוחם, פרט ל-3 חודשי קורס קציני יבשה, נערך בבית הספר לשריון (ביסל"ש) אשר שייך לחטיבה 460.

כומתת החיל

כאמור צבע כומתה החיל הוא שחור. מסורת זו נלקחה מהצבא הבריטי אשר בו נבחר הצבע מסיבה טכנית: החיילים הבריטים היו מתלכלכים כאשר עסקו בטיפול בטנקים, וכדי שכתמי השמן והגריז לא יראו על הכומתות, נקבע כי חיילי השריון יקבלו כומתה שחורה. החלטה זו עברה בירושה לצה"ל. על הכומתה עונדים סמל של חיל השריון.

היסטוריה

טנק הוצ'קיס של חטיבה 8 בשדה התעופה לוד במלחמת העצמאות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. וכן חוסר מידע על השריון במערכות ישראל. ניתן להיעזר במידע המופיע בפרק "השריון במלחמות ובמבצעים" באתר יד לשריון.

חיל השריון הישראלי החל את דרכו במלחמת העצמאות תחילה כשירות המשוריינים של הפלמ"ח שהוקם ב-24 בפברואר 1948. בראש השירות הוצב יצחק שדה. ב-24 במאי מונה יצחק שדה לעמוד בראש חטיבה 8, היא חטיבת השריון הראשונה של צה"ל. כוחותיה גויסו ממקורות שונים: אנשי הצבא הבריטי, מתנדבי חוץ לארץ, עולים חדשים, אנשי "ההגנה" והפלמ"ח ולוחמים מיחידות אחרות. החיל כלל 10 טנקי הוצ'קיס מיושנים מצרפת, שני טנקי קרומוול שנגנבו מהצבא הבריטי, וטנק שרמן בודד שנגנב גם הוא מהצבא הבריטי. בהתקפת השריון הראשונה כבש גדוד 82 את שדה התעופה לוד. בהמשך המלחמה נרכשו טנקי שרמן נוספים באיטליה ושניים מהם השתתפו במבצע חורב בדצמבר 1948.

חטיבה 7 (בפיקודו של שלמה שמיר) הוקמה לא כחטיבת טנקים, אלא כחטיבה משוריינת, ובתום מלחמת השחרור נשארה חטיבת השריון הסדירה היחידה אשר כללה את הגדוד המקורי של החיל, גדוד 79 וגדוד 9 מחטיבת הנגב כגדודי חרמ"ש וכן גדוד הטנקים 82 מחטיבה 8. החטיבה, בית הספר לשריון ויחידות המילואים של השריון הוכפפו אז תחת פיקודו של קצין חיל ראשי בדרגת אל"ם. לאחר זמן מה פוזרו הגדודים והופעלו כצג"מים (צוות גדודי משוריין). לקראת שנת 1954 הוחלט לחזור למבנה חטיבתי ואז הוקמו גם חטיבות המילואים המשוריינות: חטיבה 27 וחטיבה 37, ומפקדת החיל הפכה למפקדת גֵיסות השריון תחת פיקודו של האלוף חיים לסקוב. מפקדה זו התקיימה עד להקמת המפח"ש, ואז גם הוחזר תפקידו של קצין השריון הראשי (קשנ"ר).

עם זאת, בתחילה נחשב השריון לחיל שתפקידו לסייע לחיל הרגלים, אשר נתפס כחיל העיקרי של צבא היבשה. בצה"ל לא הייתה קיימת תורת לחימה עבור השריון וזו פותחה במהלך השנים. במבצע קדש הוכיח השריון את חשיבותו בשדה הקרב ואחריו הפך לחיל המתמרן העיקרי.

חשיבותו של החיל להכרעת המערכה מצאה את ביטויה לאורך השנים, כאשר החיל היווה גורם מכריע בהשגת ניצחון מול צבאות ערב, שנהנו מיתרון מספרי ולעיתים גם מיתרון בכמות ובאיכות כלי הנשק בשורה של מלחמות: במבצע קדש הובקעו מערכי חי"ר בשטח פתוח, במלחמת ששת הימים הובקעו מערכי חי"ר ושריון מחופרים ובמלחמת יום הכיפורים התרחשו קרבות שריון-בשריון שנחשבים הגדולים שהתרחשו מאז מלחמת העולם השנייה. מצביאי שריון ישראלים זכו להערכה רבה על תמרונים מזהירים בחצי האי סיני וברמת הגולן. האלופים ישראל טל ומשה פלד ("מוסא") אף זכו להנצחה בקיר "מצביאי השריון הטובים בהיסטוריה" במוזיאון השריון בפורט נוקס.

יחד עם ההישגים של השריון, כחלק מהישגיו של צה"ל כולו, יש המותחים^{[דרושה הבהרה]} ביקורת על תורת הלחימה שלו. הללו טוענים כי תורת הלחימה של חיל השריון נכשלה למעשה שוב ושוב. כדוגמאות לטענתם הללו מביאים את מבצע קדש בו ספגה חטיבה 7 עשרות הרוגים בהבקעת מערכי חי"ר פשוטים, או הבקעת רפיח במלחמת ששת הימים, שעלתה בהרוגים רבים והצליחה רק הודות לפקודת הנסיגה הכללית שהוציא הצבא המצרי ב-6 ביוני 1967. לעומת זאת, יש טוענים^{[דרושה הבהרה]} כי השריון הישראלי לא זו בלבד שלא נכשל, אלא הצליח להביס כוחות שריון עדיפים עליו במובנים רבים.

כישלונו הגדול של השריון במלחמת יום הכיפורים היה בהתמודדות מול טילי הנ"ט, בעיקר הסאגר. אף על פי שהיה ידוע על קיומם של אלו מאז שנת 1968, לא פיתח חיל השריון מענה הולם לאיום שהציבו. הטילים, שסופקו למדינות ערב בידי ברית המועצות, הסבו לשריון הישראלי אבדות כבדות ביותר, בעיקר בחזית הדרום.

במהלך קרבות מלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן הצליחו שתי חטיבות שריון: חטיבה 7 וחטיבה 188 לבלום שתי דיוויזיות משוריינות ושלוש דיוויזיות חי"ר של הצבא הסורי, ובכך הגיעו להישג יוצא דופן, בין השאר בזכות מעשי גבורה של כוחות קטנים (דוגמת "כוח צביקה") שהצליחו להדוף מאות טנקים סורים. מפקדים בחיל כגון אביגדור קהלני זכו לעיטורים וצל"שים על הקרבות שניהלו כנגד הסורים.

כלקח מקרבות השריון במלחמת יום הכיפורים ננקטו מספר צעדים: בראש ובראשונה, פותח טנק המרכבה הראשון, שבניגוד לטנקים אחרים בעולם, תכנונו נתן דגש על שרידות צוות הטנק. פיתוח נוסף היה המיגון הריאקטיבי שהקטין את האיום הנשקף לטנקים מטילי נ"ט בעלי מטען חלול. יתר על כן, אמצעי ראיית לילה הוכנסו לשימוש צוותי טנקים, במטרה להקל על הלחימה גם בלילה ונרכשו מסוקי קרב, דוגמת מסוקי הקוברה והדיפנדר ששולבו בהמשך בלחימת השריון.

מבצע צוק איתן: טור שריון של חטיבה 401 הכולל טנקי מרכבה סימן 4מ ודחפורי D9 משוריינים.

בטנק המרכבה נעשה שימוש פעיל במלחמת לבנון הראשונה וכל האמצעים שהוזכרו לעיל, הקלו על הלחימה והטו את הכף לטובת צה"ל. כדוגמה לתרומה הרבה של הטכנולוגיה לשרידות צוותי הטנקים במלחמה זו, ניתן להזכיר מקרה שבו צוות של טנק מרכבה שרד פגיעה של לפחות ארבעה טילי נ"ט.

כוחות שריון השתתפו גם במלחמת לבנון השנייה. טרם המלחמה הצטייד חזבאללה בטילי נ"ט מתקדמים כגון מטיס-M וקורנט שהסבו פגיעות לטנקי המרכבה של צה"ל. מהלקחים שהופקו לאחר המלחמה עולה כי אי-השימוש במדוכות עשן ואופן ההפעלה של כוחות השריון, שלא על פי תורת הלחימה של החיל, היו מהגורמים לפגיעות בטנקים. עוד נטען כי בשל מגבלות תקציב הופחתו האימונים ובכך נפגעה כשירות הלוחמים לפני המלחמה. עם זאת, מתוך 51 הפגיעות של טילי נ"ט בטנקים, רק 24 חדרו אל תא הלחימה - האחוז הנמוך ביותר בכל מלחמות ישראל.

חיל השריון השתתף גם במבצע עופרת יצוקה ומבצע צוק איתן בהם ספג רק מעט אבדות לעומת מחבלים רבים שנהרגו על ידי הטנקים. במבצע צוק איתן השתתפו לראשונה טנקי מרכבה סימן 4מ עם מערכת הגנה אקטיבית "מעיל רוח". המערכת רשמה הצלחה רבה כאשר יירטה את כל האיומים - רקטות נ"ט (כולל רקטות RPG-7 תקניות) וטילי נ"ט (כולל טיל הקורנט הרוסי המתקדם) - שנורו לעבר הטנקים. מערכת השליטה והבקרה הדיגיטלית צי"ד ופגזי הכלנית והחצב אפשרו השמדה יעילה של מטרות אויב והריגת מאות מחבלים על ידי הטנקים. בזכות טכנולוגיות אלה הפך השריון לאחד הכוחות המובילים בתמרון הקרקעי, כאשר הוא מופעל בצוותי קרב חטיבתיים בשילוב כוחות הנדסה קרבית ולוחמי חי"ר.

חטיבות חיל השריון

חטיבות חיל השריון
תג	שם	מספור	יחידת אם	פיקוד	הערות
חטיבות סדירות
	עוצבת סער מגולן	7	עוצבת געש	פיקוד הצפון	החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה סימן 4מ
	עוצבת ברק	188	עוצבת געש	פיקוד הצפון	החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה סימן 4מ
	עוצבת עקבות הברזל	401	עוצבת הפלדה	פיקוד הדרום	החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה סימן 4מ
	עוצבת בני-אור	460	עוצבת אדום	פיקוד הדרום	החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה סימן 4מ החטיבה מהווה גם את בית-הספר לשריון (ביסל"ש)
חטיבות מילואים
	חטיבת קרייתי	4	עוצבת המפץ	פיקוד הצפון	החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה סימן 4
	חטיבת הזקן	8	עוצבת הגליל	פיקוד הצפון	החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה סימן 3 ב"ז
	חטיבת הראל	10	עוצבת סיני	פיקוד הדרום	החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה סימן 3 ב"ז
	חטיבת המחץ	14	עוצבת סיני	פיקוד הדרום	החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה סימן 3
	עוצבת ראם	179	עוצבת הבזק	זרוע היבשה	החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה סימן 3 ב"ז
	חטיבת אגרוף הברזל	205	עוצבת המפץ	פיקוד הצפון	החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה סימן 3 ב"ז
	עוצבת יפתח	434	אוגדת הבשן	פיקוד הצפון	החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה סימן 3 ב"ז

חטיבות שפורקו

לאורך שנות החיל חטיבות שריון רבות פורקו, כאשר לעיתים הן משולבות בחטיבות קיימות.

חטיבות היסטוריות חיל השריון אשר פורקו
תג	שם	מספור	הערות
	חטיבת יפתח	11	החטיבה הוקמה מחדש בתור חטיבה 576, כחטיבת חי"ר המבוססת על יוצאי יחידת אגוז
	עוצבת אגרוף ורומח	27	חטיבה 264, חטיבה 60, חטיבה 204
	עוצבת הבזקה	130	חטיבה 767
	עוצבת כוכב האור	189
	עוצבת יש"י	211
	עוצבת הסוס הדוהר	217	חטיבה 520, חטיבה 645, חטיבה 277
	עוצבת מרכבות האש	263
	חטיבה 265	265
	עוצבת ירושלים	274	חטיבה 691
	עוצבת קרני האש	278	מוזגה עם החטיבה 14 ב-2014
	חטיבה 320	320
	עוצבת אורנים	330	קיבלה את השם ואת המספר של חטיבה 14 ב-1990
	עוצבת קלע	395
	עוצבת הצבאים	399
	חטיבת הצליחה	421
	עוצבת בני חיל	454	חטיבה 844
	עוצבת כפיר	500
	חטיבת עציון גבר	550
	עוצבת נתיבי האש	600	חטיבה 177, חטיבה 519
	עוצבת חץ	640
	עוצבת בני רשף	656
	עוצבת מרכבות הברזל	670	חטיבה 459
	חטיבת עשת	767	חטיבה 130
	עוצבת לביא	820
	חטיבת מרכבות הפלדה	847
	עוצבת אדירים	889
	עוצבת כוכבי האש	896	מוזגה עם חטיבה 14 בשנת 2004
	עוצבת השחר	943

תגי אוגדות שפורקו:

סמל אוגדה 440 (עוצבת חלמיש) סמל אוגדת להבות האש סמל אוגדת אתגר סמל אוגדת להב אוגדה 366 (עוצבת נתיב האש) סמל אוגדת עמוד האש

אמצעי לחימה

ערך מורחב – טנקים של צה"ל

טנקים מדגם מרכבה סימן 4 של חיל השריון

טנק מדגם מרכבה סימן 4מ עם מערכת הגנה אקטיבית לטנקים "מעיל רוח", נמצא בשימוש חטיבה 7 חטיבה 401 וחטיבה 188 של חיל השריון

טנק מדגם מרכבה סימן 4מ עם מערכת הגנה אקטיבית לטנקים "מעיל רוח" - זהו הטנק המתקדם ביותר בשירות צה"ל

טנק מרכבה סימן 3 ב"ז מהווה כיום את עיקר צי הטנקים של חיל השריון הישראלי. נמצא בשימוש חטיבות מילואים בלבד. בתמונה: מרכבה סימן 3ד מ-2019.

תמונת פרופיל מ-2019 של טנק מדגם מרכבה סימן 4מ עם מערכת הגנה אקטיבית לטנקים "מעיל רוח".

בתחילת דרכו, צה"ל לא רכש טנקים באופן מסודר אלא קיבץ טנקים מיושנים בדרכים לא-דרכים, עקב מגבלות מדיניות וחוסר ניסיון של צבא שרק נולד. כתוצאה מכך נוצר מצב בעייתי של ריבוי דגמי טנקים. המגוון הרחב הקשה על תחזוקת וחימוש הטנקים וגרם לבעיות בשיתוף כל הכלים במערכות הקרב.

עד סמוך למבצע קדש סוג הטנק היחיד של חיל השריון היה השרמן (מאוחר יותר שודרג לסופר שרמן) שצוותו כלל 5 לוחמים (מפקד, תותחן, טען-קשר, נהג ומיקלען). סמוך למבצע קדש הגיעו טנקי AMX-13 הצרפתיים שהיו טנקים קלים, ובין השאר, סייעו לצנחנים בקרב המיתלה. שני דגמים אלו יצאו משירות לאחר מלחמת ששת הימים. לפני מלחמת ששת הימים נקלטו טנקי M48 פטון האמריקאיים והצנטוריון הבריטי.

לאחר מלחמת ששת הימים קלט צה"ל את טנקי המגח, שכבר אז נחשבו למיושנים מול צבאות ערב, שהחלו מצטיידים באותו זמן בטנקי T-62.

חלק מטנקי השלל ממלחמת ששת הימים היו טנקים סובייטיים מדגמי ‏T-54 ו-T-55 שהוכנסו לשימוש מבצעי בצה"ל ונקראו "טירנים".

ניסיון לרכוש מבריטניה את טנק הצ'יפטיין לא יצא לפועל בגלל לחץ ערבי וכתוצאה מכך הוחלט על פיתוח טנק תוצרת ישראל. ב-1970 החל משרד הביטחון לפתח את טנק המרכבה והדגם הראשון שלו, מרכבה סימן 1, נכנס לשירות ב-1980. הטנק ערך טבילת אש במלחמת לבנון שבמהלכה התגלו כשלים הנדסיים במערכת בקרת האש שלו^{[דרוש מקור]}, אך למרות זאת נחשב להצלחה. בעקבות זאת הוחלט על המשכת פיתוח סדרת המרכבה שהפכה לטנק המערכה העיקרי של צה"ל בשנות ה-2000. במהלך האינתיפאדה השנייה פעלו טנקי מגח 6 ו-7 לצד טנקי מרכבה סימן 2 ומרכבה סימן 3 ב"ז שהוסבו ללוחמה בשטח בנוי. בשנים 2003–2004 הוצאו טנקי המגח משירות סדיר והוחלפו בטנקי מרכבה סימן 4 שהוכיחו את יעילותם בלחימה ברצועת עזה. ב-2009 החל חיל השריון בקליטת טנקי מרכבה סימן 4מ עם מערכת הגנה אקטיבית "מעיל רוח" ובסוף 2012 הוסבו כל טנקי חטיבה 401 לטנקי מרכבה סימן 4מ. ב-2014 החלו בהסבת חטיבה 7 מטנקי מרכבה סימן 2 לטנקי מרכבה סימן 4מ גם כן, וזאת הסתיימה ב-2016.

כיום מפעיל חיל השריון טנקי מערכה על טהרת סדרת המרכבה: ארבע חטיבות סדירות של מרכבה סימן 4מ (הטנק המתקדם ביותר בחיל ואחד המתקדמים ביותר בעולם), חטיבות המילואים מפעילות טנקי מרכבה סימן 3 ב"ז (שדרוג של מרכבה סימן 3), ומרכבה סימן 4. הטנקים חמושים בתותח תע"ש 120 מ"מ שיורה מגוון פגזים, בהם חץ-ח"ש, חלולן, כלנית 120 מ"מ (רב-תכליתי) וחצב 120 מ"מ (נגד מבנים וחי"ר מבוצר). בנוסף הטנקים חמושים במקלעי מאג 7.62 מ"מ, מקלעים כבדים M2 בראונינג 0.5 ומרגמות 60 חש"ן.

פלוגות הסיור (פלס"ר שריון) והפלוגות המסייעות (פלמ"ס, מסייעת שריון) מפעילים אמצעי לחימה נוספים בהם רובי M16 ו-M4A1, מקלעי נגב ומאג, רכבי HMMWV, נגמ"שים ומרגמות כולל מרגמת קשת 120 מ"מ.

טנק קרומוול תוצרת בריטניה. מראשוני הטנקים של צה"ל במלחמת העצמאות ‏M50 שרמן (M4 שרמן משודרג) עם תותח צרפתי CN 75-50 בקוטר 75 מילימטר שוט קל (צנטוריון) תוצרת בריטניה טירן 4 - T-54 תוצרת ברית המועצות. טנק שלל שהוסב לטנק צה"לי מגח 6 (M60 פטון משודרג) עם מיגון ריאקטיבי מרכבה סימן 1 - טנק שתוכנן ופותח על ידי ישראל, היה בשימוש במלחמת לבנון. מרכבה 3ד ב"ז עם מיגון קס"ג מרכבה סימן 4מ עם מערכת המיגון "מעיל רוח"

מפקדי החיל

שם	תקופת כהונה	הערות
אלוף יצחק שדה	פברואר 1948 - מאי 1948	ראש שירות המשוריינים
סגן-אלוף שאול יפה	13 בפברואר 1950 - יולי 1950
אלוף-משנה משה מונדק בר-תקווה	10 באוגוסט 1951 - 22 בדצמבר 1953
אלוף-משנה יצחק פונדק	22 בדצמבר 1953 - 24 ביולי 1956	מפקד גֵיסות השריון הראשון
אלוף חיים לסקוב	24 יולי 1956 - 9 בנובמבר 1956	מפקד גיסות השריון. לימים הרמטכ"ל ה-5
אלוף מאיר זורע	9 בנובמבר 1956 - 23 בדצמבר 1956	מפקד גיסות השריון
אלוף-משנה אורי בן ארי	23 בדצמבר 1956 - 21 ביולי 1957	מפקד גיסות השריון
אלוף חיים בר-לב	21 ביולי 1957 - 25 ביוני 1961	מפקד גיסות השריון. לימים הרמטכ"ל ה-8
אלוף דוד אלעזר	25 יוני 1961 - 2 בנובמבר 1964	מפקד גיסות השריון. לימים הרמטכ"ל ה-9
אלוף ישראל טל	2 בנובמבר 1964 - מרץ 1969	מפקד גיסות השריון, אבי פרויקט טנק המרכבה
אלוף-משנה מנחם (מנדי) מרון	יוני 1967	קצין השריון הראשי במינוי חירום במהלך מלחמת ששת הימים. לימים נספח צה"ל בארצות הברית.
אלוף אברהם אדן	מרץ 1969 - ינואר 1974	מפקד גיסות השריון
תת-אלוף מרדכי צפורי	אוקטובר - נובמבר 1973	קצין השריון הראשי במינוי חירום במהלך מלחמת יום הכיפורים
אלוף משה פלד	ינואר 1974 - ינואר 1979	מפקד גיסות השריון; מנכ"ל רפא"ל ויו"ר יד לשריון
אלוף אמנון רשף	ינואר 1979 - פברואר 1982	מפקד גיסות השריון
אלוף משה בר כוכבא	פברואר 1982 - אוגוסט 1983	מפקד גיסות השריון. בעל עיטור העוז
תת-אלוף עמי מורג	אוקטובר 1981 - יוני 1982	קצין השריון הראשי, בעל עיטור המופת
תת-אלוף עמוס כץ	אוגוסט 1983 - יולי 1986	קצין השריון הראשי, בעל עיטור המופת
תת-אלוף יוסי בן-חנן	יולי 1986 - יוני 1990	קצין השריון הראשי, לימים אלוף, בעל עיטור העוז
תת-אלוף יצחק רבין	יוני 1990 - יוני 1993	קצין השריון הראשי
תת-אלוף אמי פלנט	יולי 1993 - יולי 1995	קצין השריון הראשי, בעל עיטור העוז
תת-אלוף דוביק טל	יולי 1995 - ספטמבר 1997	קצין השריון הראשי
תת-אלוף מאיר גחטן	ספטמבר 1997 - מאי 2000	קצין השריון הראשי
תת-אלוף אודי שני	מאי 2000 - יולי 2001	קצין השריון הראשי, לימים ראש אגף התקשוב
תת-אלוף אביגדור קליין	אוגוסט 2001 - ינואר 2004	קצין השריון הראשי
תת-אלוף סמי תורג'מן	ינואר 2004 - ספטמבר 2005	קצין השריון הראשי, לימים מפקד זרוע היבשה
תת-אלוף חלוצי רודוי	ספטמבר 2005 - יולי 2008	קצין השריון הראשי
תת-אלוף אגאי יחזקאל	יולי 2008 - אפריל 2010	קצין השריון הראשי
תת-אלוף יגאל סלוביק	אפריל 2010 - יולי 2012	קצין השריון הראשי
תת-אלוף עפר צפריר	יולי 2012 - יולי 2013	קצין השריון הראשי
תת-אלוף שמואל אולנסקי	יולי 2013 - יוני 2016	קצין השריון הראשי
תת-אלוף גיא חסון	יוני 2016 - אוקטובר 2019	קצין השריון הראשי
תת-אלוף אוהד נג'מה	אוקטובר 2019 -	קצין השריון הראשי

בשנים 1954–1983 הייתה מפקדת גֵיסות השריון גם מפקדת פיקוד ייעודית האחראית לעוצבות המשוריינות בצה"ל, ליחידות חיל השריון וליחידות של חילות אחרים שהם חלק אורגני בעוצבות השריון. מפקד גיסות השריון באותה תקופה שימש הן מפקד הפיקוד הייעודי הן קצין השריון הראשי, האחראי לתורת הלחימה, לאמצעי הלחימה, לארגון כוח האדם בחיל ולהדרכתו. עם הקמת מפקדת חילות השדה (מפח"ש) בשנת 1983 הופרדו התפקידים.

במהלך מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון הראשונה נערכו מינויי חירום לתפקיד קצין השריון הראשי, ומפקדי גיסות השריון התרכזו בתפקידם העיקרי.

ראו גם

• פלס"ר שריון
• יד לשריון
• טנקים של צה"ל

לקריאה נוספת

• עמיעד ברזנר, ניצני השריון, תולדות ההקמה של חיל השריון של צה"ל, הוצאת מערכות, 1995

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של חיל השריון ו"יד לשריון"
• אתר חיל השריון, אתר צה״ל
• הדף של חיל השריון באתר זרוע היבשה - אתר זרוע היבשה
• נחמיה גרשוני, יום כשירות שריון 27.10.2008 - תמונות של הטנקים בפעולה, בעת ירי ובביצוע פעילויות שונות מתחרות "יום כשירות שריון"
• , פורום "צבא וביטחון" באתר פרש
• , פורום "צבא וביטחון" באתר פרש
• נדב מן, בנים בצריח: כך קם גדוד השריון הראשון בצה"ל, באתר ynet, 8 ביוני 2012
• ע' ירדני, ‏הרהורים בעקבות תרגיל עוצבת שריון, מערכות 101, יוני 1956
• י' טל, ‏השריון - הכוח העיקרי, מערכות פברואר 1994
• שי לוי, ‏עם הפגז בקנה בלב שטח אויב: עזה בעיני הטנקיסט, באתר ‏מאקו‏‏, ‏31 ביולי 2014‏
• קיבלו שריון, אתר זרוע היבשה, 15 במרץ 2015
• תרגיל חיל השריון בשטח הררי, במעמד משה דיין וחיים בר-לב, סרטי גבע (בפולנית), ארכיון שפילברג, אוקטובר 2017 (התחלה 7:45)
• טקס סיום טירונות שריונאים 1969, יומני גבע, נובמבר 1969 (התחלה 1:47)
• , פליקר
• נגה ברנדר, נעמה זלצמן, יעל הרשקו, הנה באים השריונרים, מערכת אתר צה״ל, 2017
• נועם אמיר, הטנק החדש של צה"ל – "הברק", באתר ערוץ 20, 19 ביולי 2018
• מי צריך טנקים?, הוצאת מערכות, אוגוסט 2020