חיל השריון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חיל השריון
Sikat heil shiryon-2.png תג חיל השריון.svg Fshiryonn.svg
סמל הכומתה, תג ודגל חיל השריון.
"האדם שבטנק ינצח"
פרטים
מדינה ישראלFlag of Israel.svg  ישראל
שיוך IDF new.png  צה"ל
סוג חיל שריון
אירועים ותאריכים
הקמה 1948
מלחמות כל מלחמות ישראל
נתוני היחידה
כוח אדם 4 חטיבות סדירות:
חטיבה 7
חטיבה 188
חטיבה 401
חטיבה 460
חטיבות שריון במילואים
ציוד עיקרי טנקים, בעיקר טנקי מרכבה
פיקוד
יחידת אם Mazi IDF Symbol.svg  זרוע היבשה
דרגת המפקד תת אלוף  תת אלוף
מפקדים ראו בהמשך הערך

חיל השריון הישראליראשי תיבות: חש"ן) הוא החיל המתמרן העיקרי בזרוע היבשה של צבא הגנה לישראל ומבסס את עיקר כוחו על טנקי מערכה.

צבעה של כומתת החיל הוא שחור ואילו צבעי הדגל של חיל השריון הם ירוק ושחור. בסמל החייל, הקבוע על הכומתות, מופיע טנק קרומוול - מראשוני הטנקים שהרכיבו את החיל. סיסמתו של החיל היא '"האדם שבטנק ינצח"[1].

תפקיד חיל השריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיל השריון הוא החיל המכריע בזרוע היבשה אשר מבסס את המחץ שלו על שילוב של ניידות, עמידות ווכוח אש. החיל מפעיל בעיקר טנקי מערכה אך גם יחידות פלס"ר וחרמ"ש ניידות.

במלחמות תפקיד חיל השריון הוא כפול. מצד אחד להוביל את הכוחות המסתערים בקו הראשון ולטהר את השטח מכוחות אויב, ומהצד השני לבלום את כוחות השריון של האויב ולהשמיד את הטנקים שלו.

בימי שלום, מספק חיל השריון גיבוי לחיל הרגלים בעת ביצוע משימות ביטחון שוטף, כאשר הטנקים משמשים בגדר "מוצב נייד" המהווה מכפיל כוח לכוחות הבט"ש‏[2].

מסלול לוחם השריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיכת לוחם שריון - ה"צפרגול"
מדי סמל ראשון, חובש בחטיבה 7. בכותפת ניתן לראות את הכומתה השחורה וסמל חיל השריון.

חיילי השריון עוברים הכשרה לרובאי 03, שבמסגרתה הם עוברים טירונות של כ-8 שבועות הכוללת בעיקר אימונים בנשק קל, שדאות, הגשת עזרה ראשונה וכושר גופני[3]. לאחר שלב הטירונות משובצים החיילים לאחד משלושת מקצועות הצוות (תותחן, טען-קשר, נהג) ועוברים לשלב המקצועות, אשר נמשך כ-6 שבועות ובו נלמדים שלושת המקצועות הנ"ל באופן תאורטי ובשילוב תרגולים מעשיים, כל חייל בתחומו‏[4]. לאחר שלב המקצועות מוענקת לחיילים כומתת החיל והם עוברים לשלב האימון המתקדם, שנקרא צמ"פ (קיצור של צוות, מחלקה, פלוגה). במהלך הצמ"פ, שנמשך כ-10 שבועות, מתאמנים החיילים להלחם ולתפקד כיחידת צוות אחת בטנק וכחלק ממסגרת מחלקתית ופלוגתית. בתום הצמ"פ מוכשר לוחם השריון לרובאי 05 ומוענקת לו סיכת לוחם השריון, אשר נקראת צפרגול[5]. לאחר שלב הצמ"פ חלק מהחיילים מקבלים ההזדמנות לצאת לקורס מפקדי טנקים (קמ"ט) ואילו שאר החיילים מתפזרים בין הפלוגות המבצעיות‏[5].

קורס מפקדי הטנקים נמשך כ-3 חודשים וחצי, אשר במהלכו לומדים החניכים את שני המקצועות הטנק הנוספים שלא למדו במהלך שלב המקצועות ואת עקרונות הפיקוד, השליטה, הניווט והערכת המצב. בסיומו מקבלים החיילים דרגות סמל וסיכת מפקד הטנק‏[6]. החיילים המצטיינים מקבלים את ההזדמנות לצאת לקורס קציני שריון (קק"ש) ואילו יתר המפקדים משתבצים בין פלוגות השריון‏[6].

קורס קציני השריון נמשך כ-7 חודשים (3 חודשים של קורס קציני יבשה ועוד 4 חודשים של השלמה חילית), אשר במהלכו לומדים החניכים לפקד על מחלקת טנקים בשיתוף פעולה הדוק עם יחידות שדה אחרות של צה"ל (חי"ר, תותחנים, הנדסה) ובסיומו מוענקות לחיילים דרגות סג"ם. בתום הקק"ש משתבצים הקצינים בפלוגות השריון כמפקדי מחלקות[7][8].

מסלול הלוחם, פרט ל-3 חודשי קורס קציני יבשה, נערך בבית הספר לשריון (ביסל"ש) אשר שייך לחטיבה 460.

כומתת החיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור צבע כומתה החיל הוא שחור. מסורת זו נלקחה מהצבא הבריטי אשר בו נבחר הצבע מסיבה טכנית: החיילים הבריטים היו מתלכלכים כאשר עסקו בטיפול בטנקים, וכדי שכתמי השמן והגריז לא יראו על הכומתות, נקבע כי חיילי השריון יקבלו כומתה שחורה. החלטה זו עברה בירושה לצה"ל‏[9]. על הכומתה עונדים סמל של חיל השריון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טנק הוצ'קיס של חטיבה 8 בשדה התעופה לוד במלחמת העצמאות

חיל השריון הישראלי החל את דרכו במלחמת העצמאות תחילה כשירות המשוריינים של הפלמ"ח שהוקם ב-24 בפברואר 1948. בראש השירות הוצב יצחק שדה. ב-24 במאי מונה יצחק שדה לעמוד בראש חטיבה 8, היא חטיבת שריון הראשונה של צה"ל. כוחותיה גויסו ממקורות שונים: אנשי הצבא הבריטי, מתנדבי חוץ לארץ, עולים חדשים, אנשי "ההגנה" והפלמ"ח ולוחמים מיחידות אחרות. החיל כלל 2 טנקים מסוג קרומוול שנגנבו מהצבא הבריטי וכ-10 טנקי הוצ'קיס מיושנים. בהתקפת השריון הראשונה כבש גדוד 82 את שדה התעופה לוד[2].

חטיבה 7 (בפיקודו של שלמה שמיר) הוקמה לא כחטיבת טנקים, אלא כחטיבה משורינת, ובתום מלחמת השחרור נשארה חטיבת השריון הסדירה היחידה אשר כללה את הגדוד המקורי של החיל, גדוד 79 וגדוד 9 מחטיבת הנגב כגדודי חרמ"ש וכן גדוד הטנקים 82 מחטיבה 8‏[2]. החטיבה, בית הספר לשריון ויחידות המילואים של השריון הוכפפו אז תחת פיקודו של קצין חיל ראשי בדרגת אל"ם. לאחר זמן מה פוזרו הגדודים והופעלו כצג"מים (צוות גדודי משורין). לקראת שנת 1954 הוחלט לחזור למבנה חטיבתי ואז הוקמו גם חטיבות המילואים המשורינות: חטיבה 27 וחטיבה 37, ומפקדת החיל הפכה למפקדת גייסות השריון תחת פיקודו של האלוף חיים לסקוב. מפקדה זו התקיימה עד להקמת המפח"ש, ואז גם הוחזר תפקידו של קצין שריון ראשי (קשנ"ר).

חשיבותו של החיל להכרעת המערכה מצאה את ביטויה לאורך השנים, כאשר החיל היווה גורם מכריע בהשגת ניצחון מול צבאות ערב, שנהנו מיתרון מספרי ולעתים גם מיתרון בכמות ובאיכות כלי הנשק) בשורה של מלחמות: במבצע קדש הובקעו מערכי חי"ר בשטח פתוח, במלחמת ששת הימים הובקעו מערכי חי"ר ושריון מחופרים ובמלחמת יום הכיפורים התרחשו קרבות שריון-בשריון שנחשבים הגדולים שהתרחשו מאז מלחמת העולם השנייה[2]. מצביאי שריון ישראלים זכו להערכה רבה על תמרונים מזהירים בחצי האי סיני וברמת הגולן. האלופים ישראל טל ומשה פלד ("מוסא") אף זכו להנצחה בקיר "מצביאי השריון הטובים בהיסטוריה" במוזיאון השריון בפורט נוקס.

יחד עם ההישגים של השריון, כחלק מהישגיו של צה"ל כולו, יש המותחים[דרושה הבהרה] ביקורת על תורת הלחימה שלו. הללו טוענים כי תורת הלחימה של חיל השריון נכשלה למעשה שוב ושוב. כדוגמאות לטענתם הללו מביאים את מבצע קדש בו ספגה חטיבה 7 עשרות הרוגים בהבקעת מערכי חי"ר פשוטים, או הבקעת רפיח במלחמת ששת הימים, שעלתה בהרוגים רבים והצליחה רק הודות לפקודת הנסיגה הכללית שהוציא הצבא המצרי ב-6 ביוני 1967. לעומת זאת, יש טוענים[דרושה הבהרה] כי השריון הישראלי לא זו בלבד שלא נכשל, אלא הצליח להביס כוחות שריון עדיפים עליו במובנים רבים.

כישלונו הגדול של השריון במלחמת יום הכיפורים היה בהתמודדות מול טילי הנ"ט (בעיקר הסאגר). למרות שהיה ידוע על קיומם של אלו מאז שנת 1968, לא פיתח חיל השריון מענה הולם לאיום שהציבו. הטילים, שסופקו למדינות ערב בידי ברית המועצות, הסבו לשריון הישראלי אבדות כבדות ביותר, בעיקר בחזית הדרום.

במהלך קרבות מלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן הצליחו שתי חטיבות שריון: חטיבה 7 וחטיבה 188 לבלום שתי דיוויזיות משורינות ושלוש דיוויזיות חי"ר של הצבא הסורי, ובכך הגיעו להישג יוצא דופן, בין השאר בזכות מעשי גבורה של כוחות קטנים (דוגמת "כוח צביקה") שהצליחו להדוף מאות טנקים סורים. מפקדים בחיל כגון אביגדור קהלני זכו לעיטורים וצל"שים על הקרבות שניהלו כנגד הסורים.

כלקח מקרבות השריון במלחמת יום הכיפורים ננקטו מספר צעדים: בראש ובראשונה, פותח טנק המרכבה הראשון, שבניגוד לטנקים אחרים בעולם, תכנונו נתן דגש על שרידות צוות הטנק. פיתוח נוסף היה המיגון הריאקטיבי שהקטין את האיום הנשקף לטנקים מטילי נ"ט בעלי מטען חלול. יתר על כן, אמצעי ראיית לילה הוכנסו לשימוש צוותי טנקים, במטרה להקל על הלחימה גם בלילה ונרכשו מסוקי קרב, דוגמת מסוקי הקוברה והדיפנדר ששולבו בהמשך בלחימת השריון‏[2].

טנק המרכבה לקח חלק פעיל במלחמת לבנון הראשונה וכל האמצעים שהוזכרו לעיל, הקלו על הלחימה והטו את הכף לטובת צה"ל. כדוגמה לתרומה הרבה של הטכנולוגיה לשרידות צוותי הטנקים במלחמה זו‏[2], ניתן להזכיר מקרה שבו צוות של טנק מרכבה שרד פגיעה של לפחות ארבעה טילי נ"ט.

כוחות שריון השתתפו גם במלחמת לבנון השנייה. טרם המלחמה הצטייד חזבאללה בטילי נ"ט מתקדמים כגון מטיס-M וקורנט שהסבו פגיעות לטנקי המרכבה של צה"ל. מהלקחים שהופקו לאחר המלחמה עולה כי אי-השימוש במדוכות עשן[10] ואופן ההפעלה של כוחות השריון, שלא על פי תורת הלחימה של החיל‏[11], היו מהגורמים לפגיעות בטנקים. עוד נטען כי בשל מגבלות תקציב הופחתו האימונים ובכך נפגעה כשירות הלוחמים לפני המלחמה‏[10]. עם זאת, מתוך 51 הפגיעות של טילי נ"ט בטנקים, רק 24 חדרו אל תא הלחימה - האחוז הנמוך ביותר בכל מלחמות ישראל‏[11].

חיל השריון השתתף גם במבצע עופרת יצוקה ומבצע צוק איתן בהם ספג רק מעט אבדות לעומת מחבלים רבים שנהרגו על ידי הטנקים. במבצע צוק איתן השתתפו לראשונה טנקי מרכבה סימן 4מ עם מערכת הגנה אקטיבית "מעיל רוח". המערכת רשמה הצלחה רבה כאשר יירטה את כל האיומים - רקטות נ"ט (כולל רקטות RPG-7 תקניות) וטילי נ"ט (כולל טיל הקורנט הרוסי המתקדם) - שנורו לעבר הטנקים. מערכת השליטה והבקרה הדיגיטלית צי"ד ופגזי הכלנית והחצב אפשרו השמדה יעילה של מטרות אויב והריגת מאות מחבלים על ידי הטנקים. בזכות טכנולוגיות אלה הפך השריון לאחד הכוחות המובילים בתמרון הקרקעי, כאשר הוא מופעל בצוותי קרב חטיבתיים בשילוב כוחות הנדסה קרבית ולוחמי חי"ר[12].

חטיבות חיל השריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

טנקים מדגם מרכבה סימן 4 של חיל השריון
חטיבות חיל השריון
תג שם מספור יחידת אם פיקוד הערות
חטיבות סדירות
7thArmoredBrigade.svg
עוצבת סער מגולן
7
עוצבת געש פיקוד הצפון החטיבה מצוידת בעיקר בטנקים מדגם מרכבה סימן 2 ומרכבה סימן 4מ
Hativa188.PNG
עוצבת ברק
188
עוצבת געש פיקוד הצפון החטיבה מצוידת בעיקר בטנקים מדגם מרכבה סימן 3ד ב"ז
תג יחידה 401.svg
עוצבת עקבות הברזל
401
עוצבת הפלדה פיקוד המרכז החטיבה מצוידת בעיקר בטנקים מדגם מרכבה סימן 4מ
תג חטיבה 460.svg
עוצבת בני-אור
460
ללא שיוך ללא שיוך החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה.
החטיבה מהווה גם את בית-הספר לשריון (ביסל"ש)
חטיבות מילואים
Kiryati.svg
חטיבת קרייתי
4
עוצבת המפץ פיקוד הצפון החטיבה מצוידת בעיקר בטנקים מדגם מרכבה סימן 4
Logo hativa 8.png
חטיבת הזקן
8
עוצבת הגליל פיקוד הצפון החטיבה מצוידת בעיקר בטנקים מדגם מרכבה סימן 3
HarelBrigade.svg
חטיבת הראל
10
עוצבת סיני פיקוד הדרום החטיבה מצוידת בעיקר בטנקים מדגם מרכבה סימן 2
Brigade 14 sign.svg
חטיבת המחץ
14
עוצבת סיני פיקוד הדרום החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה
Logo-hativa-37.png
עוצבת ראם
37
עוצבת הפלדה פיקוד המרכז החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה
Logo hativa 514.png
חטיבת אגרוף הברזל
200
עוצבת המפץ פיקוד הצפון החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה
Logo hativa 263.png
עוצבת מרכבות האש
263
עוצבת געש פיקוד הצפון החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה
Logo-hativa-434.png
עוצבת יפתח
434
אוגדת הבשן פיקוד הצפון החטיבה מצוידת בעיקר בטנקים מדגם מרכבה סימן 3
847ugda.png
חטיבת מרכבות הפלדה
847
עוצבת עידן פיקוד המרכז החטיבה מצוידת בעיקר בטנקים מדגם מרכבה סימן 2

חטיבות שפורקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך שנות החיל חטיבות שריון רבות פורקו, כאשר לעתים הן משולבות בחטיבות קיימות.

חטיבות היסטוריות חיל השריון אשר פורקו
תג שם מספור הערות
YiftachBrigade.svg
חטיבת יפתח
11
החטיבה 576
Brigade 14 sign.svg
עוצבת המחץ, חטיבת הביזון
14
חטיבה 330
תג חטיבה 27.svg
עוצבת אגרוף ורומח
27
חטיבה 264, חטיבה 60, חטיבה 204
Logo-hativa-217.png
עוצבת הבזקה
130
חטיבה 767
Uzvat Kohav haOr 189.png
עוצבת כוכב האור
189
Hativa211.png
עוצבת יש"י
211
Logo-hativa-217.png
עוצבת הסוס הדוהר
217
חטיבה 520, חטיבה 645, חטיבה 277
265
274hativa.png
עוצבת ירושלים
274
חטיבה 691
Uzvat-Karnei-aEsh-Hativa 278.png
עוצבת קרני האש
278
מוזגה עם החטיבה 14 ב-2014
Hativa 320 .png
320
Uzvat Oranim Hativa 330.png
עוצבת אורנים
330
קיבלה את השם ואת המספר של חטיבה 14 ב-1990
Uzvat-Kela-hativa-395.png
עוצבת קלע
395
Uzvat Zabaim Hativa 213.png
עוצבת הצבאים
399
תג חטיבה 421.svg
חטיבת הצליחה
421
Uzvat bnei hail shirion.png
עוצבת בני חיל
454
חטיבה 844
תג חטיבה 500.svg
עוצבת כפיר
500
Hativa Ezion Gever 550.png
עוצבת עציון גבר
550
Logo hativa 600.png
עוצבת נתיבי האש
600
חטיבה 177, חטיבה 519
Uzvat Hetz Hativa 640.png
עוצבת חץ
640
Uzvat Bnei Reshef Hativa 656.png
עוצבת בני רשף
656
Brigade130.png
חטיבת עשת
767
חטיבה 130
Uzvat Lavi Hativa 820.png
עוצבת לביא
820
Hativa889.png
עוצבת אדירים
889
Uzvat Kohavei haEsh Hativa 896.png
עוצבת כוכבי האש
896
מוזגה עם החטיבה 14 ב-2004
Uzvatat Shahar Hativa 943.png
עוצבת השחר
943

תגי אוגדות שפורקו:

אמצעי לחימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – טנקים של צה"ל

בתחילת דרכו, צה"ל לא רכש טנקים באופן מסודר אלא קיבץ טנקים מיושנים בדרכים לא-דרכים, עקב מגבלות מדיניות וחוסר ניסיון של צבא שרק נולד. כתוצאה מכך נוצר מצב בעייתי של ריבוי דגמי טנקים. המגוון הרחב הקשה על תחזוקת וחימוש הטנקים וגרם לבעיות בשיתוף כל הכלים במערכות הקרב.

עד סמוך למבצע קדש סוג הטנק היחיד של חיל השריון היה השרמן (מאוחר יותר שודרג לסופר שרמן) שצוותו כלל 5 לוחמים (מפקד, תותחן, טען-קשר, נהג ומיקלען). סמוך למבצע קדש הגיעו טנקי AMX-13 הצרפתיים שהיו טנקים קלים, ובין השאר, סייעו לצנחנים בקרב המיתלה. שני דגמים אלו יצאו משירות לאחר מלחמת ששת הימים. לפני מלחמת ששת הימים נקלטו טנקי M48 פטון האמריקאיים והצנטוריון הבריטי.

לאחר מלחמת ששת הימים קלט צה"ל את טנקי המגח, שכבר אז נחשבו למיושנים מול צבאות ערב, שהחלו מצטיידים באותו זמן בטנקי T-62.

חלק מטנקי השלל ממלחמת ששת הימים היו טנקים סובייטיים מדגמי ‏T-54 ו-T-55 שהוכנסו לשימוש מבצעי בצה"ל ונקראו "טירנים".

נסיון לרכוש מבריטניה את טנק הצ'יפטיין לא יצא לפועל בגלל לחץ ערבי וכתוצאה מכך הוחלט על פיתוח טנק תוצרת ישראל. ב-1970 החל משרד הביטחון לפתח את טנק המרכבה והדגם הראשון שלו, מרכבה סימן 1, נכנס לשירות ב-1980. הטנק ערך טבילת אש במלחמת לבנון שבמהלכה התגלו כשלים הנדסיים במערכת בקרת האש שלו[דרוש מקור], אך למרות זאת נחשב להצלחה. בעקבות זאת הוחלט על המשכת פיתוח סדרת המרכבה שהפכה לטנק המערכה העיקרי של צה"ל בשנות ה-2000. במהלך האינתיפאדה השנייה פעלו טנקי מגח 6 ו-7 לצד טנקי מרכבה סימן 2 ומרכבה סימן 3 ב"ז שהוסבו ללוחמה בשטח בנוי. בשנים 2003 - 2004 הוצאו טנקי המגח משירות סדיר והוחלפו בטנקי מרכבה סימן 4 שהוכיחו את יעילותם בלחימה ברצועת עזה. ב-2009 החל חיל השריון בקליטת טנקי מרכבה סימן 4מ עם מערכת הגנה אקטיבית "מעיל רוח" ובסוף 2012 הוסבו כל טנקי חטיבה 401 לטנקי מרכבה סימן 4מ. ב-2014 החלו בהסבת חטיבה 7 מטנקי מרכבה סימן 2 לטנקי מרכבה סימן 4מ גם כן.

כיום מפעיל חיל השריון טנקי מערכה מהמתקדמים בעולם: טנקי מרכבה סימן 2, סימן 3 ב"ז (שדרוג של מרכבה סימן 3), וסימן 4מ.

מפקדי החיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
אלוף יצחק שדה פברואר 1948 - מאי 1948 ראש שירות המשוריינים
סגן-אלוף שאול יפה 13 בפברואר 1950[13] - יולי 1950
אלוף-משנה משה מונדק בר-תקווה 10 באוגוסט 1951 - 22 בדצמבר 1953
אלוף-משנה יצחק פונדק 22 בדצמבר 1953‏[14], - 24 ביולי 1956 מפקד גייסות השריון הראשון
אלוף חיים לסקוב 24 יולי 1956 - 9 בנובמבר 1956 מפקד גייסות השריון. לימים הרמטכ"ל ה-5
אלוף מאיר זורע 9 בנובמבר 1956 - 23 בדצמבר 1956 מפקד גייסות השריון
אלוף-משנה אורי בן ארי 23 בדצמבר 1956 - 21 ביולי 1957[15] מפקד גייסות השריון
אלוף חיים בר-לב 21 ביולי 1957 - 25 ביוני 1961‏[15] מפקד גייסות השריון. לימים הרמטכ"ל ה-8
אלוף דוד אלעזר 25 יוני 1961 - 2 בנובמבר 1964 מפקד גייסות השריון. לימים הרמטכ"ל ה-9
אלוף ישראל טל 2 בנובמבר 1964 - מרץ 1969 מפקד גייסות השריון, אבי פרויקט טנק המרכבה
אלוף-משנה מנחם (מנדי) מרון יוני 1967 קצין שריון ראשי במינוי חירום במהלך מלחמת ששת הימים. לימים נספח צה"ל בארצות הברית.
אלוף אברהם אדן מרץ 1969 - ינואר 1974 מפקד גייסות השריון
תת-אלוף מרדכי צפורי אוקטובר - נובמבר 1973 קצין שריון ראשי במינוי חירום במהלך מלחמת יום הכיפורים
אלוף משה פלד ינואר 1974 - ינואר 1979 מפקד גייסות השריון. מנכ"ל רפא"ל ויו"ר יד לשריון
אלוף אמנון רשף ינואר 1979 - פברואר 1982 מפקד גייסות השריון
אלוף משה בר כוכבא פברואר 1982 - אוגוסט 1983 מפקד גייסות השריון. בעל עיטור העוז
תת-אלוף עמי מורג אוקטובר 1981 - יוני 1982 קצין שריון ראשי, בעל עיטור המופת
תת-אלוף עמוס כץ אוגוסט 1983 - יולי 1986 קצין שריון ראשי, בעל עיטור המופת
תת-אלוף יוסי בן-חנן יולי 1986 - יוני 1990 קצין שריון ראשי, לימים אלוף, בעל עיטור העוז
תת-אלוף יצחק רבין‏‏ יוני 1990 - יוני 1993 קצין שריון ראשי
תת-אלוף אמי פלנט יולי 1993 - יולי 1995 קצין שריון ראשי, בעל עיטור העוז
תת-אלוף דוביק טל יולי 1995 - ספטמבר 1997 קצין שריון ראשי
תת-אלוף מאיר גחטן ספטמבר 1997 - מאי 2000 קצין שריון ראשי
תת-אלוף אודי שני מאי 2000 - יולי 2001 קצין שריון ראשי, לימים ראש אגף התקשוב
תת-אלוף אביגדור קליין אוגוסט 2001 - ינואר 2004 קצין שריון ראשי
תת-אלוף סמי תורג'מן ינואר 2004 - ספטמבר 2005 קצין שריון ראשי, לימים מפקד זרוע היבשה
תת-אלוף חלוצי רודוי ספטמבר 2005 - יולי 2008 קצין שריון ראשי
תת-אלוף אגאי יחזקאל יולי 2008 - אפריל 2010 קצין שריון ראשי
תת-אלוף יגאל סלוביק אפריל 2010 - יולי 2012 קצין שריון ראשי
תת-אלוף עפר צפריר יולי 2012 - יולי 2013 קצין שריון ראשי
תת-אלוף שמואל אולנסקי יולי 2013 - קצין שריון ראשי

בין השנים 1954 - 1983 היוותה מפקדת גייסות השריון גם מפקדת פיקוד ייעודית האחראית על העוצבות המשוריינות בצה"ל, על יחידות חיל השריון ועל יחידות של חילות אחרים המהווים חלק אורגני בעוצבות השריון. מפקד גייסות השריון באותה תקופה שימש הן כמפקד הפיקוד הייעודי והן קצין שריון ראשי האחראי לתורת הלחימה, אמצעי הלחימה, ארגון והדרכת כוח האדם בחיל. עם הקמת המפח"ש בשנת 1983 הופרדו התפקידים.

במהלך מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים ובמלחמת לבנון הראשונה, נערכו מינויי חירום של קציני שריון ראשיים, בשעה שמפקדי גייסות השריון התרכזו בתפקידם העיקרי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סיסמה זו מבוססת על דברי האלוף ישראל טל שנשאל איזה מן הטנקים הקיימים הוא הטנק הטוב ביותר, והשיב: "הטנק שבו הצוות הטוב ביותר".
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 תולדות השריון באתר יד לשריון.
  3. ^ שלב הטירונות באתר יד לשריון.
  4. ^ שלב המקצועות באתר יד לשריון.
  5. ^ 5.0 5.1 שלב הצמ"פ באתר יד לשריון.
  6. ^ 6.0 6.1 שלב הקמ"ט באתר יד לשריון.
  7. ^ שלב הקק"צ באתר יד לשריון.
  8. ^ שלב ההשלמה החילית באתר יד לשריון.
  9. ^ תופסים צבע / מאת משה דוד. מוסף "המגזין", של מעריב, 11 ביולי 2011 עמ' 4-5.
  10. ^ 10.0 10.1 עמיר רפפורט, צה"ל ולקחי מלחמת לבנון השנייה, עמודים 10-11.
  11. ^ 11.0 11.1 אלוף (מיל.) יצחק בן-ישראל, מלחמת הטילים הראשונה ישראל – חזבאללה (קיץ 2006), עמודים 35-‏38.
  12. ^ בן כספית, הכוכבים של "צוק איתן": כך פיצחו הטנקים את תשתית הטרור של חמאס, מעריב סופהשבוע, 25 באוגוסט 2014.
  13. ^ עמיעד ברזנר, סוסים אבירים: התפתחות ותמורות בשריון הישראלי מתום מלחמת העצמאות ועד מלחמת סיני, הוצאת מערכות, 1999, עמ' 32
  14. ^ צה"ל בחילו - חיל השריון, הוצאת רביבים, 1981 עמ' 40
  15. ^ 15.0 15.1 צה"ל בחילו, עמ' 64
IDF new.png
צבא הגנה לישראל
זרועות, פיקודים ואגפים
אגפים אגף המבצעיםאגף המודיעיןאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקהאגף התכנוןאגף כוח האדםאגף התקשוב
זרועות זרוע היבשהזרוע האוויר והחללזרוע היםזרוע הסייבר (בהקמה)
פיקודים פיקוד הצפוןפיקוד המרכזפיקוד הדרוםפיקוד העורף
גופים נוספים יחידת בתי הדין הצבאייםהפרקליטות הצבאיתהמכללות הצבאיותדובר צה"להרבנות הצבאיתמפקדת העומק
חילות צה"ל
חילות השדה חיל הרגליםחיל השריוןחיל התותחניםחיל ההנדסה הקרביתחיל האיסוף הקרבי
חילות נוספים חיל הרפואהחיל הלוגיסטיקהחיל הטכנולוגיה והאחזקהחיל המודיעיןחיל הקשר והתקשובחיל המשטרה הצבאיתחיל השלישותחיל החינוך והנוערהחיל הכללי
חילות היסטוריים חיל המדעחיל נשים