לילי לעבאסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לילי לעבאסי
ليلي العباسي
לילי לאבאסי - תמונה על עטיפת אלבום
לילי לעבאסי
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 17 בספטמבר 1897
מרסיי, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 באפריל 1969 (בגיל 71)
הרובע העשרים של פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמר-יוצר, כנר, מלחין
שפה מועדפת צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה קול, כינור
צאצאים רובר קסטל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לילי לעבאסי, או "מועלם לילי אל-עבאסי", בשמו האמיתי אלי מויאלערבית: ليلي العباسي - לילי אל-עבאסי, בצרפתית: Lili Labassi או Lili El Abassi;‏ 1897, סידי בל עבס1969, ניס) היה זמר-יוצר בעל קול טנור, מלחין וכנר יהודי אלג'ראי-צרפתי שנודע כאחד היוצרים הבולטים של מוזיקת השעבי האלג'יראית.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לילי לעבאסי נולד ב־1897 בשם אלי מויאל במשפחה יהודית. לגבי מקום הולדתו קיימות מחלוקות. בדרך כלל נחשב יליד העיר סידי בל עבאס במערב אלג'יריה, שממנה נגזר שמו האמנותי - "אל עבאסי". אולם יש הטוענים כי הוא יליד מרסיי בצרפת ושהוא גדל בסידי בל עבאס.[1] גרסה אחרת טוענת שנולד במרוקו ושבגיל 5 הגיע עם משפחתו לעיר תלמסאן באלג'יריה. ואחר כך לסידי בל עבאס.

לעבאסי חי תחילה באוראן, ואחר כך באלג'יר בה התגורר בשכונה הקוסמופוליטית באב אל ווד. הוא למד שם מוזיקה למשך מספר שנים. שר וניגן באירועים משפחתיים, בחתונות ובאתרי בידור של בירת אלג'יריה. הצטרף ללהקת מוטריביה[1] של מוזיקה ערבית אנדלוסית, שנוהלה על ידי אדמון נתן יאפיל (Edmond Nathan Yafil) (1928-1874) היהודי ומוחיאדין באשטרזי המוסלמי. כמו כן חבר לתזמורת "אל אנדלוסיה" ושימש כמנהל אמנותי של בית ההקלטות Parlophone באלג'יריה.[2]

בהמשך הקים להקה משל עצמו, שאיתה ערך סיורי הופעות באלג'יריה, מרוקו, צרפת ובארצות אחרות. הצטיין במוזיקת השעבי האלג'יראית, סוגת "מוזיקה קלה" שנגזרה מהמוזיקה הערבית האנדלוסית, ושמייסדה היה חאג' מוחמד אל-אנקה.(1978-1907)

אחד הלהיטים הפופולריים שלו, שיר האהבה, Lellah Yal Ghadi Lessahra Shuf ley al ghazal

או, אתה הנוסע לסהרה,
ראה את אהבתי
או, אתה הנוסע לארץ האיילים
אם תמצא את איילי (אילתי) (אהבתי)
תגיד לו (לה):הוא (היא) עדיין (חי)ה (מזל חי מזל)
איש לא יכול לתפוס את מקומו (ה) בלבי
אינני מיואש,
אראה אותו (אותה)
הוא (היא) חי (ה) לתמיד, לתמיד הוא (היא) חי (ה)

החשדות של הצרפתים היו חסרי בסיס מכיוון שהשיר נכתב כבר ב-1936, שנה לפני הגלייתו של אל-פאסי. שיר אחר שלו ברוח דומה "מזל חי מזל" (הוא עדיין חי) זכה לגורל דומה, ונאסר גם הוא במרוקו בחשד לרמזים פוליטיים מרדניים:

הוא עדיין חי
אנה נלך מפה?

בשנים 1938–1940 השלטונות הקולוניאליים הצרפתית במרוקו אסרו על הפצת התקליטים עם השיר הזה, בטענתם כי הוא שיר מחאה מוסווה נגד הגלייתו של המנהיג הפטריוטי המרוקאי אלאל אל-פאסי, שנשלח לגלות גבון בסוף שנת 1937[3]

בימי מלחמת העולם השנייה והשואה נפגעה פעילותם של המוזיקאים היהודים באלג'יריה. אחרי המלחמה יחד עם מוחמד אל אנקה ניהל לילי לעבאסי תזמורת ברדיו אלג'יר עדיין תחת השלטון הקולוניאלי הצרפתי. בשנת 1946 יחד עם בנו, רובר, אז בן 12, ערך לעבאסי סיורי הופעות בערים לאורך המסלול שבין אלג'יר לקזבלנקה וזכה בהצלחה רבה.[4]

בשנת 1958 הקדיש לעבאסי שיר לפריז "פריז, פריז" - עיר המעוררת בגולה קסם וחרדה :

"פריז, פריז,
איתך ראשי מבלבל,

את אוספת אנשים מכל האופקים...

מי שמתאהב בפריז
צריך למלא את כיסו ב"לואי" (זהובים)
פריז אוהבת את הצעירים
והמבוגרים יותר יאבדו בה את ראשם
לתפרן אין סיכוי
עליו לעמול ולא להתעצל
“(...)Baris, Baris
maa’k aqli ihij
fik el’ibed men koul jih
Liya’chaq Baris
ia’mar tazdamou belouiz
Bariz t’hab eli sghir
welli chayeb aqlou ifid
wel mazlout mabih maydir
yakhdem maykounch fenyan(...)[5]

בשנים 1961–1962 שבהן השיגה אלג'יריה את עצמאותה נאלצו יהודיה לעזוב לצרפת. לעבאסי הצטרף לשאר המוזיקאים היהודים שיצאו את אלג'יריה ועמד במרגז הקבוצה שהתכנסה במסעדה Le Poussin Bleu שברחוב פובור-מונמארטר בפריז. זמן קצר אחרי הגירתו נפטרה אשתו מהתקף לב.[6] הוא המשיך להיות מוכר על ידי קהל רחב ממוצא אלג'יראי בצרפת. למשך תקופה הופיע יחד עם בנו, רובר, שליווה אותו בגיטרה ועם מוריס אל מדיוני שליווה אותו בפסנתר.[7] הוא נפטר בשנת 1969 בעיר ניס. עם מבצעי שיריו נמנו בלון-בלון (בלונד-בלונד), לוק שרקי, מוריס אל-מדיוני, פרנסואז אטלן, בנו רובר קסטל, ואחרים.

שיריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם להיטיו בשנים

  • Achki fezine en'saha
  • Ana bellah ou bechraa
  • Adabtouna ya lebnat
  • Ana endif
  • Bombe Atomique
  • Cheftek fel mnem
  • Djani bechar
  • Houli ou mahanti
  • Ghir adjini wadjini
  • Ghir adjini wadjini (גרסה אחרת)
  • Koulchi mâa el flouss הכל בכסף
    • لله يا لغادي لصحرا شوف لغزال Lellah Yal Ghadi Lessahra Shuf Ley Al Ghazal
  • Lalla Ezhor
  • Mazal mansite
  • Mazal hay mazal (הוא עדיין חי)
  • Massaad dek nhar
  • Mafiha béss
  • Maleh ma djeb khbar
  • Ma nensash ebladi (אינני שוכח את מולדתי)
  • Moulet el meqyassa
  • Mal houbi ma djani
  • Nar el forka
  • L’Orientale
  • Ô ma gitane
  • Paris Paris
  • Qsamtina bled laalali
  • Quelbi mekoui blajmar
  • Wahran el bahia לרגל חניכת היכל הספורט באוראן - 1955
  • Ya qalbi testhel el koua
  • Ya lahbib aalach
  • Ya bechar edi lebrya
  • Ya saad deken'har
  • Zenzla khlet Orleansville
  • Zinek ouin kan

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו, רובר קסטל (צר'), (יליד 1933) הוא שחקן, קומיקאי ומוזיקאי צרפתי.

מבחר דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Lili Labassi - Le Génie du Chaâbi Vol.1 - 1932-1939 - Silver Blue - 1995
    • 01. Ma Fiha Bass [1934]
    • 02. El Guelsa Di Fes [1939]
    • 03. Ya Bechar [1934]
    • 04. Djani Bechari Dja [1939]
    • 05. Ya Saâd Ennar Dak [1933]
    • 06. M'Name Fel Cheftek [1934]
    • 07. Ââfou Ââfou Ya Lebnats [1932]
    • 08. Ya Kelbi Testehal [1937]
    • 09. Moulat El Messiassa [1937]
    • 10. Malheubi [1937]
    • 11. Ana Bellah Ou Bechrââ [1933
  • Lili Labassi - Le Génie du Chaâbi Vol.2 - 1940-1958 - Silver Blue - 1995
    • 01. Ââchqui Fezine Ensaha (1958)
    • 02. Paris-Paris (1958)
    • 03. Houli Ou Mahannti (1958)
    • 04. Ghiz Ajini Ouah Jini (1954)
    • 05. Ezhiro (1948)
    • 06. Zinek Ouine Kan (1956)
    • 07. Ana Endif (1957)
    • 08. Nar el Ferka (1954)
    • 09. Ya Lahbiba Ââlach (1954)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Maurice el Medioni A Memoir : From Oran to Marseilles (1938-1992)
  • Chris Silver Listening to the Past Music as a Source for the Study of North African Jews, "Héspéris -Tamuda" L1, 2, 2016, pp.243-255
  • Hisham Aidi Rebel Music Race Empire and the New Muslim Youth Culture Random House 2014

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Revue algerienne d anthopologie et de sciences sociales Nr. 16 2002 Hadj Miliani - De la nostalgie du local aux mythologies de l’exil : chanteurs et chansons dans l’émigration algérienne en France (des années 1920 au début des années 80)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 לפי עדות פריד חמידי
  2. ^ Chris Silver עמ' 243 הערה 3
  3. ^ על החרמת תקליטיו של לילי לעבאסי במרוקו בשנים 1938–1940 באתר יהודי מרוקאי 8.12.2015
  4. ^ H.Aidi 2014 עמ' 279
  5. ^ ציטוט לפי H.Miliani 2002
  6. ^ 2014 H. Aidi עמ' 284
  7. ^ M.El Medioni