ליקויי בנייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Math.svg יש לפשט ערך זה: הערך מנוסח באופן טכני מדי, וקשה להבנה לקהל הרחב.
יש להוסיף מבוא אינטואיטיבי שיסביר את הרעיונות והמושגים בצורה פשוטה יותר, רצוי בליווי דוגמאות. אם אתם סבורים כי הערך אינו ברור דיו או שיש נקודה שאינכם מבינים בו, ציינו זאת בדף השיחה שלו. יש לציין כי ערכים מדעיים רבים מצריכים רקע מוקדם.

ליקויי בניה הם מגוון פגמים תקלות או כשלים הקיימים בבניין, דירה, בית וכל מבנה אחר ואשר עלולים לפגום באחד או יותר מהבאים [1]:

  • בערכו
  • בשלמותו
  • במראהו האסתטי
  • בהנאת ובטיחות המשתמשים והעוברים והשבים, בהווה או בעתיד
  • בביטחון, ניקיון ואיכות סביבת הבניין

סוגי ליקויי בניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים סוגים רבים של ליקויי בנייה, אולם בעיקרון הם מתחלקים לשלושה סוגים עיקריים[2]:

  1. ליקויים בביסוס ובשלד - ליקויי מבנה וקונסטרוקציה הנחשבים לחמורים ביותר
  2. ליקויים קוסמטיים - הנחשבים לקלים ביותר
  3. ליקויים אחרים


ליקויי בנייה בחקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 מוגדרים ליקויי הבניה כפער בין מה שהובטח בחוזה המכר לרוכש הדירה ובין מה שקיים בשטח, בפועל. ליקויי הבניה יכולים לבוא לידי ביטוי בצנרת המבנה, באיכות הגימור, בשלד המבנה, בפער בין התוכניות שאושרו לבין מה שנבנה בפועל, או במגוון רחב של תקלות ומה שאינו עומד בנדרש, על פי התקנים ותוכניות הבנייה.

ליקויי בניה קונסטרוקטיביים, בשלד המבנה, עלולים לסכן את חיי השוהים בו, אך גם סדקים בקירות, בעיות נזילות או חיפויים שאינם מושלמים, יכולים למנוע שימוש מיטבי במבנה.

בבדיקת איתור ליקויי בניה, או בביקורת מבנים, ניתן לאתר מגוון רחב של ליקויי בניה. לאיתור ליקויי הבניה ניתן להסתייע בחברות פיקוח בניה, המעסיקות מהנדסי בנין למטרה זו.

תקופות האחריות הקבועות בחוק בגין ליקויי בנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתאם לקבוע בחוק המכר (דירות) ישנן שתי תקופות אחריות הנוגעות לליקויי בניה:

א. תקופת הבדק - שלגביה קובע החוק פרקי זמן שונים בהתאם לטיב הליקוי,

ב. תקופת אחריות הממשיכה עוד 3 שנים מעבר לתקופות בדק הבית

ישנה הפרדה בין תקופת האחריות לתקופת הבדק  : תקופת הבדק-הינה "תקופה שתחילתה מעת מסירת הדירה ומחולקת למספר שנים בהתאם לטיב הליקוי, כמפורט בהמשך. תקופת האחריות-"תקופה של 3 שנים שתחילתה בתום תקופת הבדק, . להלן פירוט תקופת הבדק בהתאם לרכיבי הבניה השונים, (יובהר שתקופת האחריות הנה תוספת של שלוש שנים מעבר לתקופות הבדק כמפורט להלן):

(1) ליקויי בניה במוצרי מסגרות ונגרות, לרבות אלומיניום ופלסטיק – שנתיים;

(2) ליקוי בנייה בריצוף וחיפוי פנים לרבות שקיעות ושחיקה – שנתיים;

(3) כשל בתפקוד ובעמידות של מכונות ודוודים – שלוש שנים;

(4) ליקוי בפיתוח חצר, לרבות שקיעות, בין השאר של מרצפות בקומת קרקע, בחניות, במדרכות ובשבילים בשטח הבניין, וכן ליקויים במשטחים מחומרי גימור שונים – שלוש שנים;

(5) כשל בתפקוד ובעמידות של מרכיבי מערכות הבידוד התרמי – שלוש שנים;

(6) כשל במערכות צנרת, לרבות מים, מערכת הסקה ומרזבים, דלוחין וביוב – ארבע שנים; לעניין זה, “כשל” – לרבות נזילות;

(7) כשל באיטום המבנה, לרבות בחללים תת-קרקעיים, בקירות, בתקרות ובגגות, לרבות גגות קלים עם סיכוך – ארבע שנים;

(8) סדקים ברוחב גדול מ-1.5 מ”מ ברכיבים לא נושאים – חמש שנים;

(9) התנתקות, התקלפות או התפוררות של חיפויי חוץ – שבע שנים;

(10) כל אי-התאמה אחרת שאינה אי-התאמה יסודית – שנה אחת.

לפי חוק ההתיישנות , בכל מקרה, רוכש הדירה רשאי לתבוע את קבלן הבניין או היזם במשך תקופה של 7 שנים, בנוגע לליקויי בנייה יהא אשר יהא טיב הליקוי. במקרים מיוחדים, בעיקר כשקיימים ליקויים נסתרים או יסודיים אזי ההתיישנות מתחילה מרגע שהליקוי התגלה לראשונה ולמעשה אין מגבלת התישנות[3].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]