לפיתים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הלַפּיתיםיוונית: όι Λαπίθες, בלטינית: Lapithes) היו על פי המיתולוגיה היוונית בני עם אגדי שישב בתסאליה, בעמק הנהר פֵּנֵיוֹס ובמורדות ההר פֵּלִיוֹן. הלפיתים, כמו המירמידונים ושבטים תסאליים אחרים, קדמו לבואם של ההלנים לארץ יוון. הקדמונים סברו כי הם שארי-בשר לקֶ‏נְטָ‏אוּ‏רִים: על פי אחת הגרסאות היו לַ‏פּ‏יתֵס וקֶ‏נְטָ‏אוּ‏רוֹ‏ס בניהם התאומים של אפולון והנימפה סְטִילְבֵּה, בת אל הנהר פֵּ‏‏נֵיוֹ‏ס. לפיתס היה לוחם עז-נפש ואילו קנטאורוס בעל-מום שנזדווג לימים עם סוסה; מבטנה יצאו הקנטאורים, אותם יצורי כלאיים שחציים אדם חציים סוס. לפיתס היה האב הקדמון של הלפיתים ומי שהעניק להם את שמו, ועם צאצאיו נמנו לוחמים ומלכים כמו אִיקְסִיוֹ‏ן, פֶּ‏‏רִיתוֹ‏אוֹ‏ס, קַ‏יינֶ‏אוּ‏ס וקוֹ‏רוֹ‏נוּ‏ס וחוזי העתידות אִידְמוֹ‏ן ומוֹ‏פְּ‏סוֹ‏ס.‏‏‏[1]

באיליאדה מסופר כי הלפיתים שלחו ארבעים אוניות ולוחמים בפיקוד פּ‏וֹ‏לִיפּ‏וֹ‏אֶ‏טֵס (בן פריתואוס) ולאונטאוס (בן קורונוס, בן קיינאוס). אמו של פריתואוס, מלכם של הלפיתים בדור שקדם למלחמת טרויה, הייתה דִיָ‏ה, בת איונאוס או דֵיוֹ‏נֵאוֹ‏ס; כמו גיבורים רבים אחרים היו לפריתואוס שני אבות, האחד בן-תמותה והשני בן-אלמוות, הלא הם איקסיון והאל זאוס. כדי לארוב לדיה, עטה זאוס צורת סוס רביעה, משום שכמו בני דודיהם שמחצית גופם כשל סוס, היו הלפיתים פרשים בשדות המרעה של תסאליה הנודעת בסוסיה. ללפיתים אף מיוחסת המצאת הרסן.

קרב הקנטאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור הידוע ביותר הקשור בלפיתים הוא הקרב שניהלו עם הקנטאורים בחתונת פריתואוס עם הִיפּ‏וֹ‏דַ‏מֵיָ‏ה, ה"קנטאורומכיה". הקנטאורים הוזמנו למשתה הכלולות, אך מאחר שלא היו מורגלים בשתיית יין, השתכרו ועד מהרה נחשף אופיים הפראי לעין כל. כשהוצגה הכלה בפני האורחים ועמדה לברכם, זינק הקנטאור אֶ‏וּ‏רִיטִיוֹ‏ן וניסה לאונסה. מיד קמו שאר הקנטאורים על רגליהם ונטפלו לנשים ולנערים. בקרב שנתלקח נחלץ תסאוס לעזרת הלפיתים. הם קצצו את אוזני אוריטיון ואפו והשליכוהו החוצה. הלפית קיינאוס נהרג בקרב, והקנטאורים המוכים גורשו מתסאליה אל צפון מערב.

קיינאוס היה לפנים נערה בשם קייניס שפוסיידון חשק בה, אך לבקשתה הפכה לגבר ועשאה לוחם חסין מפגיעת כלי נשק. נשים לוחמות כמותה, שלא נבדלו מגברים, היו ידועות גם בין הפרשים הסקיתים. לשווא ניסו הקנטאורים להורגו בקרב. הם הצליחו לגבור עליו רק לאחר שהשליכו עליו סלעים וגזעי עצים והוא נקבר תחת משאם. קיינאוס נעלם אל מעמקי האדמה ללא כל פגע.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הומרוס, איליאדה, שיר שנים-עשר, 128;‏ Diodorus, 4.69, 5.61 .

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]