פניוס (מיתולוגיה)
פֵּנֵיוֹס (ביוונית: Πηνειός, בלטינית: Peneus) הוא שמו של אל-נהר במיתולוגיה היוונית, אחד משלושת אלפי נהרות, בנם של אוקיינוס ותֵטִיס. הנימפה קְרֶאוּסָה ילדה לו בן אחד, הִיסְפֶּאוּס, שהיה מלך הלַפִּיתִים, ושלוש בנות – קִירֵנֵה, דַפְנֵה וסְטִילְבֶּה. על שמו נקרא הנהר פניוס בתסאליה.
אֶרוֹס, אל האהבה היווני, ירה את אחד מחציו באפולון אל השמש, וגרם לו להתאהב בדפנה, בת פניוס. על פי הגרסה הארקאדית של המיתוס הייתה היא בתו של אל הנהר לָדוֹן. מחשבת ארוס הייתה כי דפנה תשים את אפולון לשנינה, גמול על שאפולון לעג לכישורי הקשתות שלו. ארוס אף טען כי שירת אפולון מרגיזה אותו. דפנה התפללה לאל הנהר פניוס כדי שיסייע לה, והוא הפכה לעץ דפנה, שנעשה לימים מקודש לאפולון.
