קנטאור
ערך זה עוסק ביצור מיתולוגי. אם התכוונתם למשמעויות אחרות, ראו 
הקנטאורים הידועים בעברית גם בשם צנטאורים או הסילנים, היו במיתולוגיה היוונית גזע של יצורים בעלי פלג גוף עליון של אדם ופלג גוף תחתון של סוס. הקנטאורים תוארו לרוב כפראיים ואכזריים וסימלו הפקרות, תאווה חייתית והשתכרות.
הקנטאורים היו בניהם או נכדיהם של איקסיון, הרוצח הראשון, ושל נפלה, האישה שהאלים בראו מענן. לפי גרסאות אחרות הקנטאורים היו צאצאים של הזדווגות איקסיון, או בנו קנטאורוס, עם סוסות. הקנטאורים היו קשתים מעולים, ולכן דמותם מסמלת את מזל קשת בגלגל המזלות. ברבות מאגדות המיתולוגיה הם נהגו לרדוף אחרי נערות חסרות מגן כדי לאנוס אותן.
תוכן עניינים
מיתוסים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקנטאורים והרקולס[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלק מ-12 משימותיו של הרקולס לכפר על רצח אשתו וילדיו, הוא נשלח להביא את חזיר הבר ששכן בהר ארימנתוס - חזיר אשר היה פושט על אזור פסופיס וזורע הרג והרס. בדרך התארח הרקולס אצל הקנטאור פולוס שהגיש לו בשר צלוי, אף שקנטאורים נוהגים לאכול רק בשר נא. פולוס שמר אצלו את כד היין המשותף לכל הקנטאורים, אך חשש למזוג ממנו לאורחו. הרקולס הרגיע אותו ופתח את הכד. לריח היין נזעקו הקנטאורים, חמושים בסלעים ועצי אשוח. כשפרצו למערה הניס אותם הרקולס בגזרי עצים בוערים ובמטחי חיצים. הרקולס רדף אחריהם ואחר כך חזר למערתו של פולוס. כאשר חזר למערתו של פולוס מצאו הרקולס מת. בהיעדרו בדק פולוס חץ מחיציו של הרקולס וניסה להבין מה מקור כוחו. החץ נשמט מידיו, שרט את רגלו, וסקרנותו עלתה לו בחייו. הרקולס עצמו נהרג מאוחר יותר בשל נקמתו של הקנטאור נסוס, שגרם לאשתו בעורמה למשוח את גלימתו ברעל.
כירון[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקנטאור כירון היה שונה מחבריו. הוא היה חכם ונדיב וניהל מעין בית ספר, בו חונכו רבים מגיבורי המיתולגיה היוונית, בין השאר הרקולס, הרופא אסקלפיוס והגיבורים יאסון ואכילס על כירון סיפרו שהוא גילה והורה את תורת הרפואה, בצד מדעים אחרים. כירון הוא בנו של קרונוס.
הקנטאורים באמנות ובספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקנטאורים מופיעים בסיפורי פנטסיה רבים, כגון דברי ימי נרניה, ארטמיס פאול, הרקולס, פרסי ג'קסון והאולימפיים והארי פוטר, וכן במשחקי תפקידים רבים.
הקנטאור הוא דמות מרכזית בספרו של דוד גרוסמן "נופל מחוץ לזמן".
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| המיתולוגיה היוונית ודת יוון העתיקה | ||
|---|---|---|
| אלים אולימפיים | זאוס • הרה • פוסידון • דיוניסוס • אפרודיטה • אתנה • אפולו • ארטמיס • ארס • הפייסטוס • הרמס • דמטר | |
| אלים אולימפיים לשעבר | האדס • הסטיה | |
| אלים כתוניים | האדס ופרספונה • גאיה • דמטר • הקטה • לקחוס • טרופוניאוס • טריפטולמוס • האריניות | |
| גיבורים | אל למחצה • אגממנון • אדיפוס • אודיסאוס והאודיסיאה • אוינופיון • איאס • אכילס ומלחמת טרויה • אנטיגונה • בלרופון • דאוקליון • הקטור • הרקולס • טינדראוס • יאסון והארגונאוטים • מינוס • מנלאוס • פאריס • פריאמוס • פרסאוס • קדמוס • תסאוס • הרו ולאנדרוס | |
| מקומות | אולימפוס • ארגוס • אתונה • דלפי • טרויה • טרטרוס • כיוס • לאקוניה • הלבירינת • ספרטה • השאול • תבאי | |
| יצורים מיתיים | אורתוס • אכידנה • אלמנטלים • ארגוס • גורגונות • גיגאנטים • האריה מנמאה • הידרה • היפוקמפוס • הרפיה • טיטאנים • טיפון • כימרה • מדוזה • מוזות • מינוטאורים • סאטירים • סטימפליה • סלמנדרה • סקילה וכריבדיס • פגסוס • קאמפה • קיקלופים • קנטאורים • קרברוס | |
| סופרים | אוריפידס • אייסכילוס • אפולוניוס • אריסטופאנס • הומרוס • הסיודוס • סופוקלס | |
