קנטאור
הקנטאורים הידועים בעברית גם בשם צנטאורים או הסילנים, היו במיתולוגיה היוונית גזע של יצורים בעלי פלג גוף עליון של אדם ופלג גוף תחתון של סוס. הקנטאורים תוארו לרוב כפראיים ואכזריים וסימלו הפקרות, תאווה חייתית והשתכרות.
הקנטאורים היו בניהם או נכדיהם של איקסיון, הרוצח הראשון, ושל נפלה, האישה שהאלים בראו מענן. לפי גרסאות אחרות הקנטאורים היו צאצאים של הזדווגות איקסיון, או בנו קנטאורוס, עם סוסות. הקנטאורים היו קשתים מעולים, ולכן דמותם מסמלת את מזל קשת בגלגל המזלות. ברבות מאגדות המיתולוגיה הם נהגו לרדוף אחרי נערות חסרות מגן כדי לאנוס אותן.
מיתוסים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקנטאורים והרקולס[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלק מ-12 משימותיו של הרקולס לכפר על רצח אשתו וילדיו, הוא נשלח להביא את חזיר הבר ששכן בהר ארימנתוס - חזיר אשר היה פושט על אזור פסופיס וזורע הרג והרס. בדרך התארח הרקולס אצל הקנטאור פולוס שהגיש לו בשר צלוי, אף שקנטאורים נוהגים לאכול רק בשר נא. פולוס שמר אצלו את כד היין המשותף לכל הקנטאורים, אך חשש למזוג ממנו לאורחו. הרקולס הרגיע אותו ופתח את הכד. לריח היין נזעקו הקנטאורים, חמושים בסלעים ועצי אשוח. כשפרצו למערה הניס אותם הרקולס בגזרי עצים בוערים ובמטחי חיצים. הרקולס רדף אחריהם ואחר כך חזר למערתו של פולוס. כאשר חזר למערתו של פולוס מצאו הרקולס מת. בהיעדרו בדק פולוס חץ מחיציו של הרקולס וניסה להבין מה מקור כוחו. החץ נשמט מידיו, שרט את רגלו, וסקרנותו עלתה לו בחייו. הרקולס עצמו נהרג מאוחר יותר בשל נקמתו של הקנטאור נסוס, שגרם לאשתו דיאנירה בעורמה למשוח את גלימתו ברעל.
כירון[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקנטאור כירון היה שונה מחבריו. הוא היה חכם ונדיב וניהל מעין בית ספר, בו חונכו רבים מגיבורי המיתולגיה היוונית, בין השאר הרקולס, הרופא אסקלפיוס והגיבורים יאסון ואכילס. על כירון סיפרו שהוא גילה והורה את תורת הרפואה, בצד מדעים אחרים. כירון הוא בנו של קרונוס.
הקנטאורים באמנות ובספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקנטאורים מופיעים בסיפורי פנטזיה רבים, כגון דברי ימי נרניה, ארטמיס פאול, הרקולס, פרסי ג'קסון והאולימפיים והארי פוטר, וכן במשחקי תפקידים רבים.
הקנטאור מופיע בספרו של דויד גרוסמן, "נופל מחוץ לזמן" (הקיבוץ המאוחד, 2011), בו הקנטאור מגלם את בן דמותו של גרוסמן שחווה אובדן ילד.
רומן הביכורים של תמיר מנדובסקי, "קנטאור" (ידיעות ספרים, 2022), מתאר את מציאות חייו של לוחם בשב"כ המנסה לחלק את חייו בין לחימה לבין חיי זוגיות ולימודים באוניברסיטה.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פסיפס המתאר קנטאור בציפורי
מינרווה והקנטאור, ציורו של סנדרו בוטיצ'לי, 1482
הרקולס מכה את נסוס מאת ג'אמבולוניה בלוג'ה דיי לאנצי
תסאוס מכה את הקנטאור מאת אנטוניו קנובה במוזיאון לתולדות האמנות בווינה
הרקולס מכה את נסוס בפסל רומי עתיק בגלריית אופיצי
פסל קנטאור רכוב על ידי ארוס במוזיאון הלובר
פסל קנטאור עם ארוס על גבו מחזיק ציד בידו הימנית ואת קשתו בידו השמאלית במוזיאון פיו קלמנטינו
קרב בין קנטאור ולפית חלק מהמטופות של הפרתנון מוצג בשיש אלגין במוזיאון הבריטי
קנטאור ימי נושא את סילנוס במוזיאון הלובר
נסוס ודיאנירה בתבליט מאת ברטל תורוואלסן במוזיאון המטרופוליטן לאמנות
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קנטאור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)