מאגר משפטי
ערך ללא מקורות
| ||
| ערך ללא מקורות | |
מאגר משפטי הוא מאגר מידע המכיל מידע משפטי – הטקסט המלא של פסקי דין וחוקים, ובנוסף להם כתבי טענות, הצעות חוק, מאמרים משפטיים וכדומה. המשתמשים העיקריים במאגרים אלה הם משפטנים: עורכי דין, שופטים, מורים, חוקרים וסטודנטים.
פסיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פסקי דין חשובים של הערכאות השונות מתפרסמים בקבצים מודפסים המיוחדים לכך. על מנת שכל החפץ בכך יוכל למצוא את התקדים המחייב הרלוונטי. בישראל פסקי הדין של בית המשפט העליון מכונים "פ"ד" או "פד"י", ושל בתי המשפט המחוזיים "פ"מ" (פסקים מחוזיים). כן ישנם קבצים נוספים של בתי הדין לעבודה, בתי דין אחרים, וכן פסקי דין בנושאים שונים. קבצים מודפסים אלה היו דרך בלעדית להפצתם של פסקי דין עד להתפתחות המחשוב. חיסרון עיקרי של קבצים אלה הוא הקושי לאתר מידע רלוונטי לסוגיה מסוימת באלפי פסקי הדין הנכללים בהם. חיסרון נוסף הוא הפרסום המוגבל יחסית, עקב הנפח הפיזי של הקבצים.
חשיבותם של ספרים אלו כמקור למציאת התקדים פחתה, בזכות המחשוב. עם התפתחות המחשוב עברו המאגרים המשפטיים לאחסון המידע בתקליטורים, שאפשרו הכללה של פסקי דין רבים יותר. מנויים קיבלו מדי תקופה תקליטור חדש, המכיל את פסקי הדין שפורסמו מאז העדכון הקודם. בנוסף ליתרון הנפח המצומצם של התקליטור, המחשוב אפשר חיפוש נוח במאגר, לפי קשת רחבה של מאפייני חיפוש.
צעד נוסף נעשה עם התפתחות האינטרנט. מאגרי המידע המשפטיים אוחסנו באתרי אינטרנט, והם מתעדכנים באופן שוטף, ביום מתן פסק הדין. מאגרי מידע עיקריים בתחום זה פתוחים למנויים בלבד. מאגרים בולטים בארצות הברית הם LexisNexis ו-Westlaw. בישראל פעילים בתחום זה המאגרים "נבו", "תקדין", "דין רגע" ואחרים. אתר בתי המשפט פתוח לציבור כולו, ומפרסם אף הוא פסקי דין שוטפים (החל משנת 2000), אך אין בו פסקי דין ישנים. אם בעבר היה צורך לחכות שבועות מספר עד לפרסומו של פסק דין תקדימי בשאלה מסוימת, כיום תוך שעות ניתן לקבל את נוסחו המלא באמצעות המחשב.
חקיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החקיקה על כל מרכיביה (חוקים, תקנות, צווים ועוד) היא גוף דינמי – חוקים חדשים נחקקים, חוקים ישנים עוברים תיקונים או שפג תוקפם. על מנת להחזיק גרסה עדכנית של ספר החוקים נדרש עדכון מתמיד שלו. יתרה מכך, לא די בגרסה עדכנית של ספר החוקים, משום שמעשה נדון לפי החוק שהיה בתוקף במועד עשייתו, כך שנחוצה גם היסטוריה של ספר החוקים. יועץ מס, למשל, נדרש להתייחס לכל שנת מס לפי דיני המיסים כנתינתם באותה שנה.
בעבר הדרך היחידה להתמודד עם סוגיות אלה הייתה הפצה של קבצים מודפסים של החקיקה, ועדכונם באופן שוטף באמצעות הפצה של דפי עדכון או מהדורות חדשות. התפתחות המחשוב בתחום זה דומה לזו שבתחום פסקי הדין. תחילה הופצו מאגרי החקיקה על גבי תקליטורים, וכעת המאגרים נמצאים באתרי אינטרנט ומתעדכנים בהתמדה.
רגולציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתוספת לשני המרכיבים העיקריים שנמנו לעיל, כוללים לעיתים מאגרים משפטיים גם הנחיות של הרגולטור, כגון הנחיות של רשות המיסים, הנחיות של משרדי ממשלה וכדומה.
בישראל, דרשה הנהלת בתי המשפט ממאגרי מידע משפטיים שמקבלים פסקי דין מתוך המאגר שלה, כי יתחייבו שלא להנגיש את המידע במנועי חיפוש אינטרנטיים, לצורך מניעת פגיעה בפרטיות. עתירה לבג״צ כנגד דרישה זו נדחתה[1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאגר פד״י מפסיקת העליון בישראל, באתר בית המשפט העליון
- חיפוש החלטות אחרונות בבתי המשפט בישראל, באתר נט המשפט
- פסקי דין שהופצו על ידי דוברות משרד המשפטים – המאגר כולל גם פסקי בתי משפט למשפחה שעברו התממה
- פסיקה של בתי הדין הרבניים בישראל
- פסיקה של בתי הדין השרעיים בישראל
- פסיקה ישראלית, באתר LexDin
- פסיקה ישראלית וזרה, באתר law.co.il
- מאגר פסיקה של בתי הדין רבניים לא רשמיים בישראל
- מאגר פסיקה של בתי הדין רבניים בישראל מאתר דעת
- worldLII – מאגר משפטי שמרכז פסיקה ממדינות רבות, באתר World Legal Information Institute
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בג"ץ 5870/14 חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ נ' הנהלת בתי המשפט, באתר Law.co.il