מאגר משפטי
ערך ללא מקורות
| ||
ערך ללא מקורות | |
מאגר משפטי הוא מאגר מידע המכיל מידע משפטי - הטקסט המלא של פסקי דין וחוקים, ובנוסף להם כתבי טענות, הצעות חוק, מאמרים משפטיים וכדומה. המשתמשים העיקריים במאגרים אלה הם משפטנים: עורכי דין, שופטים, מורים, חוקרים וסטודנטים.
פסיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פסקי דין חשובים של הערכאות השונות מתפרסמים בקבצים מודפסים המיוחדים לכך. על מנת שכל החפץ בכך יוכל למצוא את התקדים המחייב הרלוונטי. בישראל פסקי הדין של בית המשפט העליון מכונים "פ"ד" או "פד"י", ושל בתי המשפט המחוזיים "פ"מ" (פסקים מחוזיים). כן ישנם קבצים נוספים של בתי הדין לעבודה, בתי דין אחרים, וכן פסקי דין בנושאים שונים. קבצים מודפסים אלה היו דרך בלעדית להפצתם של פסקי דין עד להתפתחות המחשוב. חיסרון עיקרי של קבצים אלה הוא הקושי לאתר מידע רלוונטי לסוגיה מסוימת באלפי פסקי הדין הנכללים בהם. חיסרון נוסף הוא הפרסום המוגבל יחסית, עקב הנפח הפיזי של הקבצים.
חשיבותם של ספרים אלו כמקור למציאת התקדים פחתה, בזכות המחשוב. עם התפתחות המחשוב עברו המאגרים המשפטיים לאחסון המידע בתקליטורים, שאפשרו הכללה של פסקי דין רבים יותר. מנויים קיבלו מדי תקופה תקליטור חדש, המכיל את פסקי הדין שפורסמו מאז העדכון הקודם. בנוסף ליתרון הנפח המצומצם של התקליטור, המחשוב איפשר חיפוש נוח במאגר, לפי קשת רחבה של מאפייני חיפוש.
צעד נוסף נעשה עם התפתחות האינטרנט. מאגרי המידע המשפטיים אוחסנו באתרי אינטרנט, והם מתעדכנים באופן שוטף, ביום מתן פסק הדין. מאגרי מידע עיקריים בתחום זה פתוחים למנויים בלבד. מאגרים בולטים בארצות הברית הם LexisNexis ו-Westlaw. בישראל פעילים בתחום זה המאגרים "נבו", "תקדין", "דינים ועוד", "LawData", תולעת המשפט ואחרים. אתר הרשות השופטת פתוח לציבור כולו, ומפרסם אף הוא פסקי דין שוטפים (החל משנת 2000), אך אין בו פסקי דין ישנים. אם בעבר היה צורך לחכות שבועות מספר עד לפרסומו של פסק דין תקדימי בשאלה מסוימת, כיום תוך שעות ניתן לקבל את נוסחו המלא באמצעות המחשב.
חקיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החקיקה על כל מרכיביה (חוקים, תקנות, צווים ועוד) היא גוף דינמי - חוקים חדשים נחקקים, חוקים ישנים עוברים תיקונים או שפג תוקפם. על מנת להחזיק גרסה עדכנית של ספר החוקים נדרש עדכון מתמיד שלו. יתרה מכך, לא די בגרסה עדכנית של ספר החוקים, משום שמעשה נדון לפי החוק שהיה בתוקף במועד עשייתו, כך שנחוצה גם היסטוריה של ספר החוקים. יועץ מס, למשל, נדרש להתייחס לכל שנת מס לפי דיני המיסים כנתינתם באותה שנה.
בעבר הדרך היחידה להתמודד עם סוגיות אלה הייתה הפצה של קבצים מודפסים של החקיקה, ועדכונם באופן שוטף באמצעות הפצה של דפי עדכון או מהדורות חדשות. התפתחות המחשוב בתחום זה דומה לזו שבתחום פסקי הדין. תחילה הופצו מאגרי החקיקה על גבי תקליטורים, וכעת המאגרים נמצאים באתרי אינטרנט ומתעדכנים בהתמדה.
רגולציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתוספת לשני המרכיבים העיקריים שנמנו לעיל, כוללים לעיתים מאגרים משפטיים גם הנחיות של הרגולטור, כגון הנחיות של רשות המיסים, הנחיות של משרדי ממשלה וכדומה.