מאכאנידס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מאכאנידסיוונית: Μαχανίδας; המאה ה-3 לפנה"ס) היה מצביא ומדינאי ספרטני. שימש כעוצר ספרטה וכשליט בפועל של העיר בין השנים 201 לפנה"ס-207 לפנה"ס.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על ילדותו או מוצאו של מאכאנידס לא ידוע דבר. תקופה זו בהיסטוריה של ספרטה מעורפלת מאוד, וידועה רק תודות לאזכורים שונים בכתביהם של היסטוריונים לא ספרטניים. לא ידועה הדרך בה הגיע מאכאנידס לשלטון, אולם ככל הנראה נעזר בצבא לשם כך. הוא שימש כעוצר למלך התינוק פלופס, בנו של ליקורגוס. נראה שכיבד את החוקים הספרטניים ומועצת האפורים, ולא שלט רק תודות לשכירי חרבו. למרות זאת אצל פוליביוס וטיטוס ליוויוס הוא מכונה בהדגשה "טיראן". אם כי שני אלו הסתמכו בעיקר על מקורות אנטי-ספרטניים.

מאכאנידס שאף להחזיר לארצו את תהילתו שאבדה לה. האויבת הגדולה ביותר של ספרטה אותה תקופה הייתה הליגה האכאית, בתחילת שנת 206 לפנה"ס הביס הגנרל האכאי פילופוימן את מאכאנידס בקרב נהר לאריסוס. פילופוימן שנבחר כסטרטגוס הליגה לשנת 207 לפנה"ס, החליט להביס אחת ולתמיד את מאכאנידס. וביצע לשם כן הכנות מדוקדקות שנמשכו שמונה חודשים.[1] מאכאנידס מצדו כבש את טיגיאה, וחפץ להשתלט גם על מנטיניאה ששכנה כ-15 קילומטרים משם. פילופוימן גייס את כל צבאו, שכלל גם תגבורות מאת מלך מוקדון, וצעד אל מנטיניאה.[2] המערכה התפתחה לקרב שכונה קרב מנטיניאה, על פי המסופר במהלך הקרב נפגשו מאכאנידס ופילופוימן פנים אל פנים. פילופוימן הכה פעמיים, ומאכאנידס מת. לזכר אותו מאורע הקימו האכאים בדלפי פסל המתאר את פילופוימן מניף חנית מעל מאכאנידס.[3] מלבדו איבדו הספרטנים 4,000 איש.[4]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Paul Cartledge and Antony Spawforth, Hellenistic and Roman Sparta, Routledge, second ed, 2002.
  • F. W. Walbank, E. A. Astin, M. W. Frederiksen, R. M. Ogilvie (ed), The Cambridge Ancient history, vol 7, Cambridge university press, 1984.
  • F. W. Walbank, A Historical Commentary on Polybius, 3 vols (1957, 1967, 1979).
  • F. W. Walbank, The Hellenistic World, Harvard University Press, 1981.
  • Peter Green. Alexander to Actium: The Historical Evolution of the Hellenistic Age. Los Angeles, ,California: University of California Press 1990
  • Plutarch. Lives. Translated by Bernadotte Perrin. Loeb Classical Library. Cambridge (MA), Harvard University Press, and London, William Heinemann, 1914-1926. 11 vols. Digitized copy in: penelope.uchicago.edu
  • Polybius. Translated by W.R. Paton. The Loeb Classical Library. London, William Heinemann, 1922-1925.
  • Livius. Translated by F.G. Moore. The Loeb Classical Library. London, William Heinemann, 1919-1959 .

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פוליביוס, ספר אחד עשר, 8-10.
  2. ^ גולן עמ' 402.
  3. ^ פלוטארכוס, "חיי פילופוימן", 10.
  4. ^ גולן עמ' 403.