שרה דבורצקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שרה דבורצקי

שרה דְבוֹרֶצְקי (4 באוגוסט 191512 בדצמבר 1972) הייתה מתרגמת ישראלית, כלת פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת מעיריית תל אביב לשנת 1966.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דבורצקי נולדה בשם שרה שניאורסון באוקראינה, בת לאהרן מנחם מנדל שניאורסון[1] (איש חינוך ופעיל חברתי, בן למשפחה שמיוחסת לרבי שניאור זלמן מלאדי) ולחנה טְבֶרסקי. בשנת 1924 עלתה יחד עם אחיה ואמה לארץ ישראל. הם התגוררו בתל אביב עד שנת 1929, אז עלה אביה ארצה והמשפחה עברה לגור בירושלים. אביה היה פעיל בסוכנות היהודית ושימש כגזבר האוניברסיטה העברית. שרה דבורצקי למדה בגימנסיה רחביה, עשתה את לימודיה האקדמיים באוניברסיטה העברית, שם למדה חוג ראשי פילוסופיה וחוג משני לשונות קלאסיות, וקיבלה תואר שני בשנת 1938. בזמן מלחמת העולם השנייה עבדה במשרדי ממשלת המנדט. בשנת 1940 נישאה לאריה דבורצקי, לימים פרופסור למתמטיקה, נשיא מכון ויצמן למדע ונשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

שרה דבורצקי עסקה בתרגום מלטינית לעברית של חשובי ההיסטוריונים הקלאסיים.

דבורצקי הייתה אם לבת ובן. בנה, גדעון (גידי) דבורצקי, לחם במלחמת יום הכיפורים וקיבל את עיטור העוז עבור פינוי תחת אש של נפגעי החווה הסינית. מספר ימים לאחר קרב זה נהרג בפאיד.

אחיה, מרדכי שניאורסון, היה איש משרד החוץ, שגריר במקסיקו, בברזיל וביפן וציר בצרפת.

ספרים שתרגמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]