מאלוקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאלוקה מסורתית של שבט הטוקאנה
מאלוקה מסורתית. צילום מ-1931

מאלוקהאנגלית: Maloca) היא מבנה מסורתי גדול של האינדיאנים ביער האמאזונאס, בקולומביה ובאזורים הגובלים בה בברזיל ופרו. למושג יש לעיתים פירושים שונים בהתאם לשפה המקומית ולמאלוקה שימושים שונים בעבר ובהווה, ובהתאם לאופי השבט. בעבר היא שימשה למגורים של חברי הקבוצה במתחם, וכללה גם מרחב מקודש להתכנסות ולטקסים יומיים ועונתיים. כיום היא משמשת בעיקר כמבנה קהילתי וכמרחב המקודש.

הכנת ממבה במאלוקה
ה"ממבאה" במאלוקה: הכנה ממבה בג'ונגל ליד לטיסיה

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמעותה המקורית של המילה "מאלוקה" בפורטוגזית היא "פשיטה עוינת". עם העמקת הכיבוש האירופי-לטיני בדרום אמריקה, המושג "מאלוקה" ציין פשיטה במעבה הג'ונגל על קבוצת ילידים, ובהקשר אחר את ההתקפות הילידים האינדיאנים על האירופים בארגנטינה וצ'ילה.[1] המבנה המסורתי הגדול שימש מתחם הגנה לכלל השבט. בפורטוגזית המושג החל לציין גם "בקתה אינדיאנית" וגם "מקלט",[2] ומאלוקה בברזיל היא גם מילה נרדפת כללית ל"בקתה". בקולומביה, בה המבנה המסורתי הגדול הוא השכיח יותר, השם הפך למסמן של מתחם הקבוצה ביער, כשבמרכזו עמד המבנה שכיום נקרא "מאלוקה" בספרדית.

המאלוקה בתרבות של ילידי האמזונאס[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאלוקה המסורתית שימשה לעיתים כמקום המגורים לעשרות נפשות, אך יחסי המין נעשו מחוץ למאלוקה, הרחק ביער. כיום, עם מעבר רוב הקהילות למתחמים כפריים, המאלוקה היא לרוב מבנה ציבור, המשמר את התפקיד החברתי והטקסי כחלק משימור המסורת, אולם יש מקומות בעומק הג'ונגל שבהם השתמר גם השימוש המקורי[3].

המאלוקה בנויה מחומרי הג'ונגל שמסביב. המבנה מגלם בחומריו, בעיצובו ובתפקודיו את תפיסת העולם הייחודית של הקבוצה, החל בתפישה אודות מבנה היקום והמיתוס המתאר את מקור השבט, דרך הנורמות החברתיות, תפקידי החברים בקהילה ופעולות החיים היומיומיות. לדוגמה, הכיוון של המאלוקה הוא בדרך כלל ממערב למזרח במקביל לכיוון הזרימה של האמזונאס מהאנדים אל הגונג'ל. הכניסה הראשית ממזרח, מיועדת לגברים ואילו הפתח המערבי מייצג את האלמנט הנקבי ודרכו נכנסות הנשים. במאלוקה ישנו מתחם ייעודי בו נערך מידי ערב טקס הממבאה. בטקס הגברים מכינים מעלי קוקה ואפר של צמחים נוספים את אבקת ה"ממבה"[4], שלה מיוחסת היכולת לרכך את המחשבה והדיבור. בטקס שיכול להימשך מספר שעות אל תוך הלילה, הגברים לועסים את הממבה ומעלים נושאים שונים במעין דינמיקה קבוצתית ודיאלוגים של חונכות. בדרך זו מנחילים את המורשת והידע לצעירים, ומציפים את הרגשות והקונפליקטים שעלו במשך היום. באמצעות הממבה והדיבור המרוכך יוצרים מחדש את ההרמוניה בסביבה ובין חברי הקבוצה, ומתכננים את יום המחרת.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Hugh-Jones, Stephen, "Inside-Out and Back-to-Front: The Androgynous House in North-West Amazonia" from Carsten, Janet & Hugh-Jones, Stephen(Ed), About the house: Levi-Strauss and beyond pp.226-252, 1995, Cambridge: Cambridge University Press ©

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]