מארי פרית'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מארי פרית'
Mary Frith
לידה 1584
וילובי האוז, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 ביולי 1659 (בגיל 75 בערך)
רחוב פליט, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת אנגליה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מארי פרית' (באנגלית: Mary Frith, נולדה: 1584 (בערך); נפטרה: 26 ביולי 1659), כונתה מול (או מאל) קאטפרס (Moll (Mal) Cutpurse), הייתה כייסת אנגלייה ידועה לשמצה ושליחה של העולם התחתון של לונדון.

משמעות כינויה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מול, מעבר להיותו כינוי למרי, היה גם כינוי נפוץ במאות ה-16 עד ה-17 עבור אישה צעירה, בדרך כלל בעלת מוניטין מפוקפק.[1] המונח "Cutpurse" מתייחס למוניטין שלה כגנבת שתגזור ארנקים כדי לגנוב את תכולתם.

השם הנוסף שבו נודעה, "הנערה השואגת" נגזר מהתופעה הרווחת בלונדון בתקופה המודרנית המוקדמת של "נערים שואגים": צעירים תוקפניים ממעמד חברתי נמוך אשר קראו תגר על הכללים החברתיים, ונהגו בבריונות להפחיד עוברי אורח. [2]

חיים יוצאי דופן[עריכת קוד מקור | עריכה]

תולדות חייה אינם ברורים, והרבה הגזמות ומיתוסים נקשרו בשמה. רבים מהם הונצחו בעזרת הביוגרפיה הסנסציונית "חייה של גברת מרי פרית'", שנכתבה ב-1662,[3] שלוש שנים לאחר מותה.

מרי פרית' נולדה באמצע שנות ה-80 של המאה ה-16 לסנדלר ולעקרת בית. דודה של מרי, אחיו של אביה, שהיה כומר, ניסה לשנות את דרכיה בגיל צעיר ושלח אותה לניו אינגלנד. ואולם היא קפצה מעל הסיפון לפני שהספינה יצאה להפלגה, וסירבה להתקרב שוב לדודה.[4] מרי הסתובבה בפומבי לבושה במקטורן גברי ובאברקיים, כשהיא מעשנת מקטרת ומקללת בחופשיות. על פי התיעוד, ידה נכוותה ארבע פעמים - ענישה נפוצה לגנבים בתקופה זו.

מרי הייתה ידועה בכך שלבשה בגדי גברים ואף הציבה מראות כדי לטפח את הראוותנות שלה. באופן מפתיע, ביתה היה די נשי, הודות למאמציהן של שלוש משרתות במשרה מלאה.

היא החזיקה תוכים וגידלה כלבי מסטיף שהיו חשובים במיוחד עבורה, לכל כלב הייתה מיטה משלו עם סדינים ושמיכות. היא הכינה את האוכל שלהם בעצמה.[4]

האמונה הרווחת היא שפרית' התפרסמה לראשונה בשנת 1600, כאשר הוגש נגדה כתב אישום במידלאסקס על גניבה ב-26 באוגוסט של אותה שנה. בשלב זה היא התחילה לצבור מוניטין. בשנים הבאות נכתבו עליה שני מחזות, שעסקו בהתנהגותה השערורייתית, במיוחד בלבוש בגדי גברים, ולא הראו אותה באור חיובי במיוחד, אם כי חלק מהדברים מחמיאים לה בסטדנרטים עכשוויים[5] כמו השתלחות בגבר אשר מניח כי כל הנשים הן פרוצות וכשהיא מדגימה פרישות בסירובה העיקש להינשא. [6]

למרות הכל, נראה כי מרי קיבלה מידה לא מבוטלת של חופש בחברה שלא ראתה בעין יפה נשים החורגות מהמוסכמות. בשנת 1611 פרית' אפילו הופיעה (בבגדי גברים, כמו תמיד) בתיאטרון Fortune, התבדחה על הבמה עם הקהל, ושרה שירים תוך כדי ניגון בלאוטה. אפשר להניח שדבריה ושירתה היו מגונים במידת מה, אבל עצם הופעתה על הבמה הייתה הפרה של המוסכמות.

במקרה אחד, מפיק בשם ויליאם בנקס התערב עם מרי על 20 פאונד שהיא לא תרכב מצ'רינג קרוס לשורדיץ' לבושה כגבר. מרי לא רק זכתה בהתערבות, היא רכבה כשהיא גם מנופפת בדגל ותוקעת בחצוצרה. היא רכבה על גבו של סוס ההופעות המפורסם, מרוקו.[4]

פעולות פומביות כגון זו הובילו לענישה מסוימת. היא נעצרה בגין לבוש מגונה ב-25 בדצמבר 1611 והואשמה במעורבות בזנות. ב-9 בפברואר 1612 היא נדונה לעשיית תשובה וכפרה בגין "חייה הרעים" בעמידה כשהיא עטוית סדין לבן במהלך דרשת בוקר יום ראשון שנערכה ב -St. Paul's Cross (אנ'). על הופעתה באותו מעמד נאמר כי היא בכתה במרירות ונראתה מתחרטת מאוד, אך לאחר מכן התברר כי ייתכן שהייתה שיכורה.[7][8]

היא נישאה לווקנור מרקהאם ב-23 במרץ 1614 ונטען כי הנישואים היו צעד מחושב מבחינתה, אשר נועדו לתת לה טענה נגדית להאשמות שהתייחסו אליה כאל רווקה זקנה והוללת.[9][10]

ככל הנראה, הייתה לחברה סיבה אמיתית ליחסה שלילי כלפיה. לדבריה שלה, בשנות ה-20 של המאה ה-17 היא עבדה בשליחות עבריינים ובסרסרות. היא לא סיפקה רק נשים צעירות לגברים, אלא גם מאהבים מכובדים לנשות המעמד הבינוני. במקרה אחד, שבו אישה על ערש דווי הודתה בבגידה עם מאהבים שסיפקה לה מרי, שכנעה מרי את אותם מאהבים לתמוך כספית בילדי האישה, שככל הנראה היו שלהם.

באותה תקופה נשים שהתלבשו בלבוש גבר באופן קבוע נחשבו בדרך כלל ל"מתפרעות מינית ובלתי נשלטות", אך מרי עצמה טענה שאינה מעוניינת במין.

על פי התיעוד, היא שוחררה ב-21 ביוני 1644 מבית החולים בת'לם לאחר שנרפאה מאי שפיות.[11] לא ברור האם היה לכך קשר לסיפור לפיו היא שדדה את הגנרל פיירפקס וירתה בזרועו במהלך מלחמת האזרחים האנגלית. עוד נאמר, כי על מנת לחמוק מהגרדום ומכלא ניוגייט, היא שילמה שוחד של 2,000 פאונד. [12]

מרי נפטרה מבצקת ב-26 ביולי 1659 ברחוב פליט בלונדון.

תדמיתה המגדרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האופן שבו פרית' התלבשה ודיברה ערער את הקודים המוסריים של ימיה.[13] היא נחשבה ל"אישה המעשנת הראשונה של אנגליה"[14] ורוב התמונות שלה מציגות אותה מעשנת מקטרת, דבר שרק גברים עשו באותה תקופה. באותה תקופה הציגו התיאטראות עישון טבק כבלתי מהנה עבור נשים.[14]

אין ספק כי העישון והלבוש היו חיוניים מבחינת הדימוי והאופי שלה.[15]

פרית' נהנתה מתשומת הלב שמשכה, שכן הדרכים התיאטרליות שנקטה אכן נועדו לעורר תגובה ולגרום לאחרים לאי נוחות.[16] באחת ההופעות שלה, שהוצגה בתיאטרון פורצ'ן בלונדון, שיחקה פרית' בניגוד גמור לשאר מקובל בתפקידים נשיים ראשיים. בעוד דמויות נשיות אחרות נתפסו כרעיות או כמשרתות, הופיעה פרית' כייצוג שלילי של חופש. באמצעות הלבוש שלה והתנהגותה הפורצת את הגבולות החברתיים, היא הוצגה כחסרת בסיס ומסגרת, ובאמצעות החופש שהשיגה היא הוצגה כמי שאיבדה את התכונות שהופכות אותה לאישה. ההצגה שבה כיכבה נועדה להראות אותה באור שונה לחלוטין, כמי שאין לה כלל את אמות המידה הנדרשות או הרצויות מאישה. על ידי התלבשות ושבירת גבולות חברתיים, היא הוצגה כמי שאין לה מבנה, ועל ידי השגת חופש הוצגה כמי שאיבדה את התכונות שהפכו אותה לאישה. אולם תפיסות אלו, לפיהן נהגה גם בחיי היומיום שלה, הביאו לענישתה הפומבית.[17]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מארי פרית' בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "MOLL". Definition-of.com.
  2. ^ Gates, Daniel (Spring 2013). "The Roaring Boy: Contested Masculinity on the Early Modern State". Journal of the Midwest Modern Language Association. 46: 43–44. doi:10.1353/mml.2013.0000.
  3. ^ Moll Cutpurse; Randall S. Nakayama (במרץ 1993). The life and death of Mrs. Mary Frith: commonly called Moll Cutpurse, 1662 with a facsimile of the original edition. Garland. ISBN 978-0-8153-1089-1. {{cite book}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 3 "Mary Frith-17th-century highwaywoman". Historyandwomen.com. נבדק ב-28 ביוני 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Terence Logan; Denzell S. Smith (1975). The Popular School: a Survey and Bibliography of Recent Studies in English Renaissance Drama. University of Nebraska Press. ISBN 978-0803208445.
  6. ^ Hutchings, Mark (2007). "Mary Frith at the Fortune". Early Theatre. 10. doi:10.12745/et.10.1.745.
  7. ^ Elizabeth McClure Thomson, The Chamberlain Letters (London, 1966), p. 124.
  8. ^ Ackroyd, Peter (2015). Civil War: The History of England, Vol. III. London: Pan Books. p. 36. ISBN 978-1-4472-7169-7.
  9. ^ P. A. MULHOLLAND. "THE DATE OF THE ROARING GIRL" (PDF). Wikidshakespeare.pbworks.com. נבדק ב-28 ביוני 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ L. Liebe (2021). "Mary Frith, Moll Cutpurse, and the Development of an Early Modern Criminal Celebrity". Oajournals.fupress.net. pp. 233–248. נבדק ב-27 ביוני 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Bridewell Court Books, vol. 9/129, quoted in Mary Frith Alias Moll Cutpurse, in Life and Literature by Gustav Ungerer, Shakespeare Studies, vol. XXVIII.
  12. ^ Leslie Stephen, ed. Dictionary of National Biography Vol. 20 (New York: MacMillan & Co, 1889): p. 281
  13. ^ Wynne-Davies, Marion (2009). "Orange-Women, Female Spectators, and Roaring Girls: Women and Theater in Early Modern England". Medieval & Renaissance Drama in England. 22: 23.
  14. ^ 1 2 Rustici, Craig (1999). "The Smoking Girl: Tobacco and the Representation of Mary Frith". Studies in Philology. 96: 163.
  15. ^ Rustici, Craig (1999). "The Smoking Girl: Tobacco and the Representation of Mary Frith". Studies in Philology. 96: 159.
  16. ^ Dawson, Anthony (1993). "Mistris Hic & Haec: Representations of Moll Frith". Studies in English Literature. 33 (2): 387. doi:10.2307/451005. JSTOR 451005.
  17. ^ Dawson, Anthony (1993). "Mistris Hic & Haec: Representations of Moll Frith". Studies in English Literature. 33 (2): 387–389. doi:10.2307/451005. JSTOR 451005.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "מארי פרית'".
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מארי_פרית%27&oldid=37792043"