מבדק ה-MOXO

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מבדק ה-MOXO (מוֹקסוֹ) הוא מבדק ממוחשב מסוג d-CPT ‏ (distractors- Continuous Performance Test) המשמש ככלי עזר אובייקטיבי בתהליך אבחון הפרעת קשב וריכוז (ADHD). המונח MOXO  לקוח מתחום אמנויות הלחימה. MOXO  הוא שמו של טקס שמבצעים לוחמים לפני שמתחיל הקרב. במהלך הטקס הלוחם מדמה את הקרב העומד להתרחש, ומפעיל טכניקות של מיקוד וריכוז תוך התעלמות ממסיחים (חיצוניים או פנימיים). פרוש השם ביפנית הוא "רגע של בהירות". המבדק כולל מטלה פשוטה בה הנבדק נדרש להגיב כאשר אלמנט המוגדר כאלמנט- מטרה מופיע על מסך המחשב ולהתעלם מאלמנטים ומסיחים אחרים. יחודו העיקרי של מבדק MOXO הוא בכך שהוא מכיל הסחות דינמיות המהוות הפרעה חיצונית למטלה (בדומה למתרחש בחיי היומיום), ומאפשרות לבחון את תפקוד הנבדק (הילד / המבוגר) בסביבות שונות. כמו כן, נמצא כי שילוב הסחות במהלך המבדק משפר את היכולת האבחונית של הפרעות קשב וריכוז בילדים[1] ובמתבגרים.[2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממציא מבדק ה-MOXO הוא ניר יכין, שבמרץ 2008 הקים יחד עם אדווה פלד ועמית כינור את חברת פתרונות נוירו-טכנולוגים בע"מ.[3] המבדק פותח בישראל בין השנים 2008–2010 ותוקף על ידי קבוצות חוקרים רבות בישראל ובעולם.

המבדק עצמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

למבדק שתי גרסאות: גרסת ילדים המיועדת לגילאי 6–12 ואורכת 15 דקות וגרסת המבוגרים מיועדת לגילאי 13 ומעלה ואורכת 18.2 דקות. בשתי הגרסות הנבדק נדרש ללחוץ על מקש רווח במקלדת בכל פעם שהוא רואה אלמנט מסוים המוגדר כאלמנט מטרה, ולהימנע מלחיצה כאשר הוא רואה אלמנטים אחרים. בנוסף, המבדק מחולק ל-8 שלבים זהים באורכם, כאשר כל שלב כולל סוג אחר של מסיחים: חזותיים בלבד, שמיעתיים בלבד או משולבים (חזותיים+שמיעתיים). ישנם גם שלבים שאינם מכילים מסיחים. המבדק מבוצע ברצף, ללא הפסקות במהלכו.

מערכת המסיחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסיחים הם סרטוני אנימציה קצרים אשר יכולים להופיע לבד או עם צליל תואם, למשל: כלב נובח, ציפורים מתעופפות, תינוק בוכה ועוד. הם אינם רלוונטיים למטלה ומטרתם להסיח את הנבדק במהלך המטלה ובכך לדמות סביבת מציאות. המסיחים מופיעים תמיד בצדי המסך ויכולים להיות חזותיים בלבד, שמיעתיים בלבד או שילוב של חזותיים ושמיעתיים. נמצא כי נוכחות של מסיחים במהלך המבדק הביאה לשיפור ביכולת המבדק להבחין בין ילדים בעלי ADHD לעומת כאלה שאינם בעלי ההפרעה. מחקר אחד[1] נערך בקרב 663 ילדים בגילאי 7–12, מתוכם 354 בעלי ADHD ו-318 ללא ההפרעה. בקרב הילדים בעלי ההפרעה נמצא כי בנוכחות כל סוגי המסיחים (חזותי בלבד, שמיעתי בלבד ומשולבים) הילדים פספסו יותר מטרות לעומת שלבים ללא מסיחים כלל, כלומר היו פחות קשובים. לעומת זאת, ילדים שאינם בעלי ההפרעה הראו מוסחות רק בנוכחות מסיחים משולבים. כלומר, באמצעות שילוב מסיחים במהלך מבדק CPT ניתן לזהות בצורה טובה יותר ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז.

במחקר נוסף[2] הושווה הביצוע של 176 מתבגרים בין הגילאים 13–18, מתוכם 133 מאובחנים ב- ADHD והשאר (43) ללא ההפרעה. נמצא כי נבדקים שאינם בעלי ADHD לא הושפעו כלל מהמסיחים מכל סוג שהוא. לעומת זאת, נבדקים בעלי ADHD ביצעו את המטלה פחות טוב בנוכחות של מסיחים משולבים וחזותיים בלבד. מחקר זה מראה שגם בקרב מתבגרים ליצור הבחנה טובה יותר בין נבדקים בעלי הפרעת קשב וריכוז לבין כאלה שאינם בעלי ההפרעה באמצעות שילוב מסיחים במהלך המבדק.

מדדי המבדק[עריכת קוד מקור | עריכה]

במבדק נמדדים 4 פרמטרים שונים:

  • קשב: היכולת לאתר את גירוי המטרה - מדד זה משקף את יכולת הנבדק לזהות ולהעריך את הגירוי בצורה נכונה, בהתאם לדרישות המטלה. בעיות בתחום זה משקפות את חוסר היכולת של הנבדק להפנות קשב לסביבה או לפרטים מסוימים כאשר יש צורך לכך.
  • תזמון (TIMING): היכולת להגיב בטווח זמן נדרש - מדד זה משקף את היכולת להגיב נכון במסגרת טווח זמן נדרש. אדם אשר יש לו בעיות בתזמון ייתכן ויהיה מסוגל להעריך את הסביבה באופן נכון, אך יתקשה להגיב באופן מתוזמן לשינויים בסביבה. באופן כזה, ייתכן והאדם יתקשה לבצע פעולות הדורשות תגובה מהירה ומדויקת. למשל: מענה על שאלות תחת לחץ זמן, ניהול לו"ז.
  • אימפולסיביות: לחיצות על גירויים לא נכונים - מדד זה משקף את הנטייה להגיב בנקודת זמן אשר נחשבת "אסורה", לעיתים קרובות לפני ביצוע הערכה מלאה של המצב הנתון. אדם אימפולסיבי יתנהג באופן פזיז, בדרך כלל בלי לקחת בחשבון את המצב הקיים או את ההשלכות למעשיו.
  • היפראקטיביות: לחיצות מיותרות - מדד זה מבטא קושי בוויסות פעילות מוטורית עודפת ובהימנעות מפעולות בלתי הכרחיות או בלתי רצויות (תנועה, דיבור מופרז וכדומה). לאנשים עם בעיית היפראקטיביות ישנו צורך מתמיד בעיסוק בפעולות נוספות, פיזיות או מילוליות.

תוצאות המבדק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוצאות המבדק ניתן לצפות ברמת הביצוע של הנבדק בכל אחד מהפרמטרים בהשוואה לקבוצת נורמה (לפי מין וגיל). בנוסף, ניתן לראות את ההתנהגות הביצועית של הנבדק בכל אחד מהמדדים לאורך השלבים השונים במבדק. תוצאות המבדק מתחלקות לשני חלקים:

  • פרופיל קשבי, שבו ניתן לראות עבור כל אחד מארבעת הפרמטרים את רמת הביצוע של המטופל ביחס לקבוצת הנורמה, קבוצה התואמת את גילו ומגדרו של המטופל. עבור כל אחד ממדדי הקשב מחושב ציון תקן אשר מסווג לאחת מ-4 רמות אפשריות. ציון תקן 1.65- והלאה מצביע על ביצוע חריג ביחס לנורמה ומסווג לרמת ביצוע 4 (צבע אדום). בחינה של הפרופיל הקשבי עוזרת להבהיר את מצב המטופל ביחס לבני גילו, ולדעת האם קיימת חריגה בביצוע הדורשת התערבות קלינית.
  • גרף ביצוע, שבו ניתן לראות את ביצוע המטופל לאורך המבדק, תחת סוגי המסיחים השונים. כך למעשה, ניתן להשוות את ביצוע המטופל ביחס לעצמו תחת סביבות שונות. הדבר מספק לאיש המקצוע מידע מעמיק יותר על אופן ההתנהלות במהלך המבדק ויכול לעזור באיתור נקודות חולשה או חוזק של המטופל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 The Hanoch Cassuto, Anat Ben - Simon, Itai Berger, Using environmental distractors in the diagnosis of ADHD, Frontiers in HUMAN NEUROSCIENCE, 22 November 2013
  2. ^ 2.0 2.1 Itai Berger, Hanoch Cassuto, The effect of environmental distractors incorporation into a CPT on sustained attention and ADHD diagnosis among adolescents, Journal of Neuroscience Methods, 30 January 2014
  3. ^ מבדק ה-MOXO, באתר של פתרונות נוירו-טכנולוגיים