מבנה עילי (מוזיקה)

במוזיקת הג'אז, המונח מבנה עילי מתאר שיטת הולכת קולות שפותחה על ידי פסנתרני ג'אז ומעבדים, העושה שימוש באקורד משולש מז'ורי או מינורי כצלילים העליונים של מצלול הרמוני מורכב יותר.^[1]

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמה 1: להלן נתון מצלול אופייני המשמש פסנתרני ג'אז של האקורד C^{7 $\sharp$ 9}(אקורד דו מז'ור עם ספטימה קטנה ונונה מוגדלת).

בחמשה התחתונה נתונים התווים מי וסי במול, שהם הדרגות ה-3 וה-7 של האקורד, המהווים את הטריטון אשר יוצר את הצליל הדומיננטי של האקורד.

בחמשה העליונה התווים מי במול, סול וסי במול יוצרים שלושתם את האקורד המשולש מי במול מז'ור.

אקורד זה הוא מה שמכונה "מבנה עילי". כאשר הוא נידון ביחס לצליל השורש דו, התווים של אקורד זה מתפקדים, בהתאמה, כנונה מוגדלת (למעשה דצימה קטנה, הזהה אנהרמונית לנונה מוגדלת. האנהרמוניה במקרה זה נוצרת מפאת תפקודו של התו מי במול כשורש של האקורד העילי מי במול מז'ור), קווינטה, וספטימה קטנה.

(הערה: צליל השורש דו לא מופיע במצלול זה, כפי שלעיתים קרובות מנגנים פסנתרני ג'אז מטעמים שונים הקשורים למצלול, או מכיוון שצליל זה מנוגן על ידי נגן הבס.)

דוגמה 2: בדוגמה הבאה, האקורד המשולש פה דיאז מינור משמש כחלק מהאקורד C^{13 $\flat$ 9 $\sharp$ 11} (אקורד דו מז'ור עם ספטימה קטנה, נונה קטנה, קוורטה מוגדלת וסקסטה גדולה):

ביחס לצליל השורש דו, התו דו דיאז (הזהה אנהרמונית ל-רה במול) מתפקד כנונה קטנה, התו פה דיאז מתפקד כקוורטה מוגדלת והתו לה מתפקד כסקסטה גדולה.

יישום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחירת הצלילים אותם ניתן להוסיף לאקורד מתבצעת על ידי בחינת הקשר בין האקורד והסולם האקורדי שהוא יוצר בסיטואציה ההרמונית הקונקרטית. לדוגמה:

האקורד C^{13 $\flat$ 9 $\sharp$ 11} מכיל את התווים הבאים, מהשורש כלפי מעלה: דו, מי, סול, סי במול, רה במול, פה דיאז, לה;
הסולם האוקטטוני המכיל את כל צלילי האקורד לעיל הוא: דו - רה במול - רה דיאז - מי - פה דיאז - סול - לה - סי במול; סולם זה, אם כן, יכול להוות מאגר צלילים בו ניתן להשתמש בעת יצירת יישומים מלודיים והרמוניים על גבי אקורד זה.

כתיבה מקוצרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי צורת דיבור נפוצה בעולם הג'אז, נהוג להתייחס למבנה עילי על ידי ציון המרווח בין שורש האקורד התחתון לשורש האקורד העילי.^[2] למשל, בדוגמה מס' 1 לעיל (C^{7 $\sharp$ 9}), השורש של האקורד העילי מי במול מז'ור נמצא במרחק של טרצה קטנה מהתו דו (השורש של האקורד התחתון). על כן, המבנה העילי הזה ייקרא מבנה עילי של טרצה קטנה, או בקיצור US $\flat$ III.

האקורד בדוגמה מס' 2 לעיל (C^{13 $\flat$ 9 $\sharp$ 11}) ייקרא מבנה עילי של קוורטה מוגדלת מינורית, וייכתב בקיצור US $\sharp$ iv.

מבנים עיליים אפשריים אחרים הם:

USII - רה מז'ור מעל דו מז'ור 7, היוצר אקורד C^{13 $\sharp$ 11}
US $\flat$ V - סול במול מז'ור מעל דו מז'ור 7, היוצר אקורד C^{7 $\flat$ 9 $\sharp$ 11}
US $\flat$ VI - לה במול מז'ור מעל דו מז'ור 7, היוצר אקורד C^{7 $\sharp$ 9 $\flat$ 13}
USVI - לה מז'ור מעל דו מז'ור 7, היוצר אקורד C^{13 $\flat$ 9}
USi - דו מינור מעל דו מז'ור 7, היוצר אקורד C^{7 $\sharp$ 9}
US $\flat$ ii - רה במול מינור מעל דו מז'ור 7, היוצר אקורד C7 $\flat$ 9 $\flat$ 13
US $\flat$ iii - מי במול מינור מעל דו מז'ור 7, היוצר אקורד C^{7 $\sharp$ 9 $\sharp$ 11}

להאזנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמה תמציתית של פסנתרן העושה שימוש במבנים עיליים ניתן למצוא בביצוע של ביל אוונס לקטע "Blue in Green", מתוך אלבומו של מיילס דייוויס Kind of Blue.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Ellenberger, Kurt. Materials and Concepts in Jazz Improvisation, p.20.
^ "The Jazz Piano Book". Mark Levine. (1989). Petaluma, CA: Chapter Fourteen - Upper Structures pages 109-124

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "מבנה עילי (מוזיקה)".

[Ellenberger-1] Ellenberger, Kurt. Materials and Concepts in Jazz Improvisation, p.20.

[Levine-2] "The Jazz Piano Book". Mark Levine. (1989). Petaluma, CA: Chapter Fourteen - Upper Structures pages 109-124

[1]

[2]