מגדל המים (נגבה)
 | |
| מגדל המים לאחר שנוקב במערכה על נגבה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מגדל מים |
| שימוש | אגירת מים, תצפית על האזור |
| כתובת |
המוזיאון הפתוח בנגבה  |
| מיקום | נגבה |
| מדינה | ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 12 ביולי 1939 – 13 ביולי 1939 (יומיים) |
| חומרי בנייה | בטון[1] |
| אדריכל | אלכסנדר בסין |
| מידע טכני | |
| קיבולת | 100 מ"ק |
| קואורדינטות | 31°39′43″N 34°41′01″E / 31.662072167415°N 34.683698156198°E |
 | |
  | |
מגדל המים בנגבה היה מכל אגירת מים ומגדל תצפית ואיתות. המגדל נבנה ב-12 ביולי 1939.[2] בעת מלחמת העצמאות כחלק מהמערכה על נגבה, המגדל שימש כמגדל תצפית ואגירת מים ונוקב על ידי פגזי טנקים מצרים על מנת שלא יוכלו לאגור בו מים יותר.[3] כיום המגדל הוא חלק מהמוזיאון בקיבוץ נגבה. המיכל על גבי המגדל היה בעל קיבולת המוערכת כ-100 מ"ק ואדריכל המיכל היה אלכסנדר בסין שנשלח מטעם חברת סולל בונה.[4]
הקמת המגדל[עריכת קוד מקור | עריכה]
נגבה, כשמה כן היא, ממוקמת באזור צחיח ויבש בו לו ניתן להתקיים בלי מים. לפני הקמת היישוב נראה היה כי לא ניתן ליישב את האזור ולהקים בו משק חקלאי ללא מים.[2] לכן, טרם הקמת המגדל, משאית שמשה לשינוע מים לישובי האזור, ביניהם באר טוביה. לאחר הקמתו, המשאית גם שמשה על מנת לשנע מים אל המגדל בכל בוקר.[2]
המגדל במערכה על נגבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שהבריטים עזבו את ארץ ישראל, הם מסרו את אזור מצודת יואב לידי המצרים, דבר שאפשר להם שליטה על כל האזור שליד קיבוץ נגבה. במהלך הפלישה הגדולה המצרית במלחמת העצמאות, בתי הקיבוץ וכן מגדל המים הופצצו רבות על ידי הצבא המצרי.[5][3]
במהלך ההפגזה הראשונה שבוצעה על הקיבוץ נגבה על ידי תותחי 25 ליטראות, נפגע מגדל המים לראשונה על ידי אחד הפגזים. הפגזים שוגרו מסוללות שהוצבו ליד מג'דל (אשקלון של ימינו) ופאלוג'ה. המגדל שימש כעמדת תצפית ולכן היה יעד עיקרי להפגזה.[6] במהלך ההפגזה המגדל נפגע מכ-150 פגזים.[7]
במהלך המלחמה המגדל שימש כבעל משמעות סמלית והיה סמל לזיהוי הקיבוץ נגבה.[8]
היא לא ראתה כלום... היא ידעה שזו נגבה, הלום קרב, תחת התקפה, מגדל המים (של נגבה) עדיין עומד
— Land without Shade, עמוד 230
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר המלחמה דנו חברי הקיבוץ ומומחים בשאלה האם לשקם את מגדל המים או לא. כמו כן, היה צורך במגדל המים שכן הוא שימש כמקור אספקת מים ליישוב. בשנת 1949 התקבלה החלטה לא לשקם את המגדל.
על פי הצעת המוסדות, תישאר בריכת המים הקודמת לעמוד נקובה, וייעשו בה רק כמה תיקונים כדי להבטיחה ממפולת - לזכרון תעמוד - לזכר הקרבות על ביתנו ומפלתו של האויב. בפינה שליד חדר האוכל נורתה כבר אבן הפינה לבריכה חדשה
— ההחלטה הסופית[6]
על פי הציטוט נראה כי הוחלט לא לשקם את מגדל המים, אלא רק לערוך בו תיקונים שונים על מנת לשמר בו, כיוון שלאחר ההפגזות הוא נותר מט ליפול. כמו כן נראה כי הוחלט להשתמש במגדל כאתר זיכרון ולהחליף את השימוש במגדל כמקום אספקת מים במקום אחר ליד חדר האוכל. בתחילת הציטוט מצוין שמדובר ב"החלטת המוסדות", ככל הנראה התוספת הזו נאמרה על מנת להדגיש את הפער בין חברי הקיבוץ לבין המוסדות. חברי הקיבוץ היו מעוניינים לשקם את מגדל המים, או לחלופין - לבנות חדש, על מנת שיהיה לקיבוץ מקור אספקת מים. ואילו המוסדות היו מעוניינים להפוך את המגדל שנהרס במלחמת העצמאות לאתר זיכרון.[6]
העיסוק במגדל המים והסוגיה לשחזר אותו נדונה לא רק בנגבה. בחורף 1949 ילדה צעירה מקיבוץ אחר שלחה לילדים בקיבוץ השכן יד מרדכי את המכתב הבא:[9]
אנו קוראים על הסיפור שלכם. אנחנו רוצים לדעת האם הוא נכון במדויק ואם מגדל המים עדיין הרוס או שבניתם מגדל חדש
— מכתב לילדי יד מרדכי מדצמבר, 1949[9]
כיום המגדל משתמש כאתר הנצחה תיירותי ונמצא במוזיאון הפתוח שבנגבה.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Water towers: a study in the cultural geographies of Zionist mythology, עמוד 19
- ^ 1 2 3 mynet - ניצחון הרוח, סיפור קצר
- ^ 1 2 מגדל המים בקיבוץ נגבה - מפה
- ^ מסלול טיול בנגבה - קק"ל
- ^ מתוך כיצד נלכדה המצודה - כיבוש משטרת עיראק סואידן במלחמת העצמאות באתר יד לשריון.
- ^ 1 2 3 בצלאל - מגדלי מים בנוף הזיכרון
- ^ בר יוסף, נגבה:חומה ומגן, הוצאת צה"ל, עמוד 9
- ^ Water towers: a study in the cultural geographies of Zionist mythology, עמוד 11
- ^ 1 2 Water towers: a study in the cultural geographies of Zionist mythology, עמוד 12