יד לשריון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יד לשריון
Latrun-Police-Building.jpg
מידע כללי
סוג מוזיאון צבאי, אנדרטה, בניין עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם חללי חיל השריון במערכות ישראל
כתובת לטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
קואורדינטות 31°50′17″N 34°58′49″E / 31.8381°N 34.9804°E / 31.8381; 34.9804
www.yadlashiryon.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מבט כללי על אתר "יד לשריון" ואוסף הטנקים
מבט אווירי
השרמן שעל המגדל שהפך לסמל האתר
מבט על מצודת טגארט של לטרון שמשמשת היום כחלק ממוזיאון יד לשריון.
המצודה ושלושת טנקי המרכבה (סימן 1, סימן 2 וסימן 3) שמוצבים מולה.
טקס חניכת מרכבה סימן 4 שהוצב במוזיאון יד לשריון
דחפור די-9 צה"לי ומבקרים רבים בתערוכה הרב-חילית של זרוע היבשה ב"יד לשריון" ביום העצמאות ה-64
טנק מדגם מרכבה סימן 4מ עם מערכת הגנה אקטיבית לטנקים "מעיל רוח", שנמצא בשימוש חטיבה 401 וחטיבה 7 של חיל השריון, בתצוגת יום העצמאות ה-68.

יַד לַשִּׁרְיוֹן הוא אתר הנצחה לחללי חיל השריון. האתר כולל מוזיאון לתולדות השריון ואוסף של טנקים ורכבים קרביים משוריינים.

האתר נמצא בלטרון שבעמק איילון, וכולל את מצודת הטגארט של משטרת לטרון שהקימו שלטונות המנדט הבריטי בשנת 1940 ואת הגבעה עליה היא ניצבת.

האתר מארח מדי שנה את צעדת לטרון של חיל השריון בפסח, תערוכת דגמים להרכבה ואת תערוכת הנשק והאמצעים הרב-חילית של זרוע היבשה ביום העצמאות.

הקמת האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש מאי 1948 נערכו במתחם לטרון מבצע בן נון א' ומבצע בן נון ב', בהשתתפות כוחות מחטיבה 7 שאך זה הוקמה. קרבות אלה נחשבים לראשיתו של חיל השריון הישראלי. במלחמת ששת הימים כבש צה"ל את המתחם, שהחל לשמש כאתר למפגשי מורשת של חיל השריון. בשנת 1978 החלה היוזמה להקמת "יד לשריון" במקום,[1] והוקמה "העמותה להקמת יד לשריון". מימוש היוזמה נמשך שנים אחדות. ב-14 בדצמבר 1982, בעת שהאתר היה עדיין חשוד במיקוש, הונחה אבן פינה[2] ל"אתר השריון". בשנת 1990 החלו העבודות לפיתוח האתר שכללו הקמת תיאטרון פתוח ע"ש שאול אייזנברג. בשנת 1995 הושלמה הקמתה של "כיכר השריון" שבמרכזה הצריח של מבנה משטרת לטרון וסביבה תצוגה מוזיאלית של אוסף הרק"ם המגוון ביותר בעולם. הכיכר ספק נחצית ספק נשברת ע”י "כותל השמות" - קיר הנושא את שמות חללי השריון ומחלק את הכיכר לשניים - גן ירוק עד מקום השבר, ולמרגלותיו ככר מרוצפת באבן. במקביל ל"כותל השמות" ובהמשכו נטועות שורות של עצי זית החוצות את הכיכר ואת טבעת הכלים המשורינים המקיפה אותה. האתר תוכנן ע"י האדריכלים קלמן כ"ץ וירון כ"ץ.

אתר ההנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על "כותל השמות" שבאתר חקוקים שמותיהם של 5,027[3] חללי חיל השריון שנפלו בעת שרותם הסדיר ובמילואים. ליד השמות לא מצוינת הדרגה הצבאית שכן כולם שווים בפני המוות. את שמות החללים חותמת "נקודה", למעט מקרים בהם נפלו יחד אחים או הורה ובן - אלו כתובים שם לצד שם. אתר ההנצחה כולל גם בית כנסת בו ניתן להתפלל לעילוי נשמות הנופלים. בבית הכנסת ארון קודש שהיה בקהילת יהדות פיזה במאה ה-18 העשוי מעץ אגוז מגולף. כן קיים מיצג הנצחה הבנוי בפינה הדרום-מזרחית של בניין המשטרה.

אוסף הטנקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר ההנצחה בלטרון מפורסם בעיקר הודות לאוסף העצום של טנקים ורכב קרבי משוריין. אוסף הכלים הכבדים כולל טנקים, גשרים ניידים, זחל"מים, נגמ"שים ושריוניות. אוסף זה הוא מהגדולים בעולם ומכיל למעלה מ- 160 פריטים, ביניהם טנקי המרכבה (סימן 1-4) של צה"ל, כלי שלל שנתפסו מצבאות ערב במלחמות ישראל וכלים מיוחדים שנרכשו עבור התצוגה.

התצוגה מכילה כלים נדירים, בהם טנקים עתיקים וכלים שהשתתפו במלחמת העצמאות. בין הכלים באתר:

מוזיאון לתולדות השריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיאון כולל:

מבנים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד אתר ההנצחה קיימים במקום מספר מבנים אחרים בעלי שימושים שונים.

פארק עוצבות השריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פארק עוצבות השריון

בסמוך ליד לשריון נמצא "פארק עוצבות השריון" שהוא פארק פתוח ובו אנדרטאות ואתרי זיכרון לעוצבות השריון העיקריות בצה"ל לכל אורך תולדות חיל השריון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוזיאון יד לשריון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]