המוזיאון הפתוח בנגבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 31°39′41.6″N 34°40′57″E / 31.661556°N 34.68250°E / 31.661556; 34.68250

ה"מגדל" באתר שיחזור חומה ומגדל, בשקיעה

המוזיאון הפתוח בנגבה הוא מקבץ של אתרים בקיבוץ נגבה. בין האתרים, שחזור של "חומה ומגדל", הקרנת סרטים היסטוריים בצריף חדר האוכל, הטנק המצרי, מגדל המים הנקוב, האנדרטה בבית הקברות הצבאי, גבעת תום ותומר לזכר 73 חללי אסון המסוקים ועוד.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חומה ומגדל
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המערכה על נגבה

הקיבוץ הוקם על ידי גרעין "גבעת גנים" של חברי השומר הצעיר מפולין, אליו הצטרפו החברים הפולנים של גרעין "שמיר" שרוב חבריה עלו מרומניה[1]. היישוב הוקם ב-12 ביולי 1939 כיישוב חומה ומגדל, בסיוע חברי קיבוץ גבעת ברנר[2]. בעת הקמתה הייתה נגבה הנקודה היהודית הדרומית ביותר בכל ארץ ישראל, למעט סדום על חוף ים המלח.

כשפרצה מלחמת העצמאות היה נגבה היישוב היהודי הדרומי ביותר בארץ ישראל, למעט ישובי הנגב. במקום נערכו קרבות כבדים נגד הצבא המצרי וערביי האזור.

למרות ההתקפות המצריות הכבדות שנסתייעו במטוסים, בטנקים ובתותחים, לא עלה בידם לכבוש את הקיבוץ. נגבה נהרסה, אך מגיניה התחפרו בבונקרים, בתעלות ובעמדות, ומשם המשיכו בעמידתם האיתנה בפני ההתקפות החוזרות ונשנות, שנמשכו כשלושה חודשים. במבצע יואב הובס הצבא המצרי, וב-9 בנובמבר 1948, לאחר כמה ניסיונות נפל, נכבשה משטרת עיראק סואידן על ידי כוחות צה"ל. בכך באה הרווחה לחברי נגבה שהחלו מיד בשיקום הריסותיה.

עמידת הקיבוץ במערכה על נגבה, הפכה לסמל של עקשנות ונחישות בה עמדו מעטים מול רבים.

אתרי המוזיאון הפתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטה למגיני נגבה: חברה, חבר וחייל. הפסל:נתן רפופורט, 1953

בשנת 1953 הוצבה במקום אנדרטה לזכר החללים בסמוך לבית העלמין הצבאי, המציינת את אחוות הלוחמים: חבר וחברה של הקיבוץ עם חיל לוחם. אנדרטה זו פוסלה על ידי הפסל נתן רפופורט. גם מגדל המים המנוקב בפגזי האויב נותר כזכר למערכה הכבדה.

מול האנדרטה ניצב טנק לוקסט M22 כתחליף לטנק המצרי שנבלם מדרום לקיבוץ ב-12 ביולי 1948.

שחזור של חומה ומגדל ליד הקיבוץ

ליד שער הקיבוץ נמצא שחזור של מבנה חומה ומגדל.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אורי דרומיהלוחמת מעמדה 6, באתר הארץ, 10 ביולי 2007
  2. ^ נתן, נגבה, דבר, 14 באוגוסט 1939