נגבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נגבה
Negba-water-tower-2.jpg
מגדל המים המנוקב
מחוז הדרום
מועצה אזורית יואב
גובה ממוצע ‎82‏ מטר
תאריך ייסוד 1939
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 913 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎3.6%‏ בשנה עד סוף 2016
http://negba.org.il

קואורדינטות: 31°39′42″N 34°40′57″E / 31.6615439879903°N 34.6825125168936°E / 31.6615439879903; 34.6825125168936

נֶגְבָּה הוא קיבוץ מתנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר באזור מישור החוף הדרומי ליד הערים קריית מלאכי, קריית גת ואשקלון השייך למועצה אזורית יואב. שטח הקיבוץ כ-12,000 דונם. מקור שמו של הקיבוץ הוא בבראשית, י"ג, י"ד: "וה' אָמַר אֶל-אַבְרָם שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מִן-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אַתָּה שָׁם, צָפֹנָה וָנֶגְבָּה, וָקֵדְמָה וָיָמָּה".
באתוס הישראלי מוכרת נגבה בזכות המערכה על נגבה במלחמת העצמאות.

הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיבוץ הוקם על ידי גרעין "גבעת גנים" של חברי השומר הצעיר מפולין, אליו הצטרפו החברים הפולנים של גרעין "שמיר" שרוב חבריה עלו מרומניה[2]. היישוב הוקם ב-12 ביולי 1939 כיישוב חומה ומגדל, בסיוע חברי קיבוץ גבעת ברנר[3]. בעת הקמתה הייתה נגבה הנקודה היהודית הדרומית ביותר בכל ארץ ישראל, למעט סדום על חוף ים המלח.

בתחילה נקראה הנקודה בית עפה על שם הכפר הערבי הסמוך[4] או "גבעת גנים" כשם הגרעין המייסד, ולאחר כשנה הוסב שמו ל"נגבה" כדי לסמל את השאיפה להתיישבות יהודית בנגב[5].

המערכה על נגבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נגבה ממוקמת בקצה הדרומי של האזור העיקרי של ישראל, והקרובה ביותר למובלעת ישובי הנגב המנותקים. המפה נכונה ל 16/5/1948
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המערכה על נגבה

כשפרצה מלחמת העצמאות היה נגבה היישוב היהודי הדרומי ביותר בארץ ישראל, למעט ישובי הנגב. במקום נערכו קרבות כבדים נגד הצבא המצרי וערביי האזור. עם פלישת המצרים ב-15 במאי 1948 התקדם צבאם ותפס את משטרת עיראק-סוידן, ששלטה על הכביש לנגב ועל קיבוץ נגבה השוכן למרגלותיה. נוסף למשטרה תפסו המצרים משלטים ויישובים ערביים בסביבות הקיבוץ, ומשם תקפו את התחבורה לנגב ואת נגבה, שהפריעה לתנועת המצרים בציר אשקלון-חברון-ירושלים.

למרות ההתקפות המצריות הכבדות שנסתייעו במטוסים, בטנקים ובתותחים, לא עלה בידם לכבוש את הקיבוץ. נגבה נהרסה, אך מגיניה התחפרו בבונקרים, בתעלות ובעמדות, ומשם המשיכו בעמידתם האיתנה בפני ההתקפות החוזרות ונשנות, שנמשכו כשלושה חודשים. במבצע יואב הובס הצבא המצרי, וב-9 בנובמבר 1948, לאחר כמה ניסיונות נפל, נכבשה משטרת עיראק סואידן על ידי כוחות צה"ל. בכך באה הרווחה לחברי נגבה שהחלו מיד בשיקום הריסותיה.

עמידת הקיבוץ במערכה על נגבה, הפכה לסמל של עקשנות ונחישות בה עמדו מעטים מול רבים.

הנצחה וזיכרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המוזיאון הפתוח בנגבה

בשנת 1953 הוצבה במקום אנדרטה לזכר החללים בסמוך לבית העלמין הצבאי, המציינת את אחוות הלוחמים: חבר וחברה של הקיבוץ עם חיל לוחם. אנדרטה זו פוסלה על ידי הפסל נתן רפופורט. גם מגדל המים המנוקב בפגזי האויב נותר כזכר למערכה הכבדה.

מול האנדרטה ניצב טנק לוקסט M22 כתחליף לטנק המצרי שנבלם מדרום לקיבוץ ב-12 ביולי 1948. ליד שער הקיבוץ נמצא שחזור של מבנה חומה ומגדל.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תושבי הקיבוץ מתפרנסים מגידול עופות, בקר, מטעים, גידולי שדה ומשני מפעלי תעשייה. במקום יש מוזיאון פתוח, תחת כיפת השמים, הכולל דגם משוחזר של יישובי "חומה ומגדל", טנק מצרי שהשתתף בהתקפה על הקיבוץ והושמד, ומגדל המים המנוקב מפגזים, שנותר כמו שהוא.

עם בוגרי ותושבי הקיבוץ נמנים חברי הכנסת אבשלום וילן וענת מאור, האלוף יוסי פלד והמחזאי אריה חן

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענף הכדורעף נחשב לספורט מאוד פופולרי בקיבוץ. קבוצת הכדורעף הייצוגית "הפועל נגבה" זכתה באליפות ליגת העל בכדורעף בעונת 1961/62.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גודל האוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016. צפיפות אוכלוסייה על פי גודל האוכלוסייה חלקי שטח שיפוט של הרשות המקומית.
  2. ^ אורי דרומיהלוחמת מעמדה 6, באתר הארץ, 10 ביולי 2007
  3. ^ נתן, נגבה, דבר, 14 באוגוסט 1939
  4. ^ זאב וילנאיהיישוב החדש - בית עפה, דבר, 19 ביולי 1939
  5. ^ שמות ליישובים חדשים, דבר, 8 ביולי 1940