דיכוי מערכת החיסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מדוכא חיסון)

דיכוי מערכת החיסון הוא הפחתה של ההפעלה או היעילות של מערכת החיסון. לחלקים מסוימים של המערכת החיסונית עצמה יש השפעות חיסוניות על חלקים אחרים של המערכת החיסונית, ודיכוי חיסוני עלול להתרחש כתגובה שלילית לטיפול רפואי במצבים שונים.[1][2]

לרוב, דיכוי המערכת החיסונית הוא אקט מכוון, כדי למנוע מהגוף לדחות איבר מושתל.[3] בנוסף, הוא משמש לטיפול במחלת השתל נגד המאכסן לאחר השתלת מח עצם, או לטיפול במחלות אוטו-חיסוניות כגון זאבת אדמנתית מערכתית, דלקת מפרקים שיגרונית, תסמונת שגרן או מחלת קרוהן. זה נעשה בדרך כלל באמצעות תרופות, אך עשוי להיות כרוך בניתוח (כמו כריתת טחול), פלסמפרזיס או הקרנות. אומרים כי אדם שעובר דיכוי חיסוני, או שמערכת החיסון שלו חלשה מסיבות אחרות (כימותרפיה או HIV), הוא בעל כשל חיסוני.[4]

דיכוי בכוונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזתיאופרין
תאי דם לבנים (ותאי דם אדומים)

מתן תרופות לדיכוי חיסון או מדכאי חיסון היא השיטה העיקרית לדיכוי חיסוני בכוונה, בנסיבות אופטימליות, תרופות מדכאות חיסון מכוונות רק לכל מרכיב היפראקטיבי של מערכת החיסון[5] לאנשים הסובלים מסרטן קודם הזקוקים לדיכוי חיסוני אינם נוטים לחזור על עצמם.[6] לאורך ההיסטוריה, נעשה שימוש בטיפול בהקרנות להפחתת חוזק מערכת החיסון.[7] ד"ר ג'וזף מורי מבית החולים בריגהאם לנשים קיבל בשנת 1990 פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על עבודתו בנושא דיכוי מערכת החיסון.[8]

לתרופות מדכאי מערכת החיסון יש פוטנציאל לגרום לכשל חיסוני, מה שעלול לגרום לרגישות מוגברת לזיהומים אופורטוניסטים ולירידה בהתחסנות נגד סרטן.[9] ניתן לרשום תרופות נגד חיסון כאשר תגובה חיסונית תקינה אינה רצויה, למשל במחלות אוטואימוניות.[10]

סטרואידים היו המדכאים החיסוניים הראשונים שזוהו, אך תופעות הלוואי הגבילו את השימוש בו, ככל שזוהה אזתיופרין ספציפי יותר בשנת 1960, אך גילוי הציקלוספורין בשנת 1980 (יחד עם אזתיופרין) הוא שאיפשר התרחבות משמעותית של תחום ההשתלה להתאמה פחות טובה. זוגות מקבלי תורמים וכן יישום רחב להשתלת ריאות, השתלת לבלב והשתלת לב.[3] לאחר השתלת איברים, הגוף ידחה כמעט תמיד את האיבר (ים) החדשים בשל הבדלים באנטיגן הלויקוציטיים האנושיים בין התורם למקבל. כתוצאה מכך, המערכת החיסונית מגלה את הרקמה החדשה כ"זרה" ומנסה להסיר אותה על ידי תקיפתה עם תאי דם לבנים, וכתוצאה מכך מות הרקמה שנתרמה, מדכאי החיסון ניתנים כניסיון למנוע דחייה זו; תופעת הלוואי היא שהגוף הופך להיות פגיע יותר לזיהומים ומחלות ממאירות.[11][12][13]

דיכוי חיסוני לא מכוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוקמיה

דיכוי חיסוני לא מכוון יכול להתרחש, למשל, באטקסיה –טלנגיאקטזיה, חסרים משלימים, סוגים רבים של סרטן וזיהומים כרוניים מסוימים כמו נגיף האיידס (HIV). ההשפעה הלא רצויה בדיכוי חיסוני לא מכוון היא כשל חיסוני שגורם לרגישות מוגברת לפתוגנים כמו חיידקים ו-ווירוסים.[1]

מערכת חיסון מוחלשת מהווה גם השפעה שלילית פוטנציאלית של תרופות מדכאות חיסון רבות, במובן זה, היקף המונח "דיכוי חיסוני" באופן כללי כולל הן תופעות לוואי מועילות והן פוטנציאליות למקרה של הפחתת תפקוד מערכת החיסון.[14]

מחסור בתאי B ומחסור בתאי T הם פגיעה חיסונית שאנשים נולדים איתם או תכונה נרכשת במהלך חייהם, מה שבתורו עלול להוביל לבעיות במערכת החיסונית[15] (כמו תסמונת נזלוף שהיא דוגמה למחסור חיסוני של תאי T).[16]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דיכוי מערכת החיסון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "Immunodeficiency disorders: MedlinePlus Medical Encyclopedia". medlineplus.gov (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-6 במאי 2017. 
  2. ^ "NCI Dictionary of Cancer Terms". National Cancer Institute (באנגלית). 2 בפברואר 2011. בדיקה אחרונה ב-6 במאי 2017. 
  3. ^ 1 2 "Immunosuppression: Overview, History, Drugs". 6 בינואר 2017. 
  4. ^ "NCI Dictionary of Cancer Terms". National Cancer Institute (באנגלית). 2 בפברואר 2011. בדיקה אחרונה ב-28 בנובמבר 2019. 
  5. ^ Wiseman, Alexander C. (5 בפברואר 2016). "Immunosuppressive Medications". Clinical Journal of the American Society of Nephrology 11 (2): 332–343. ISSN 1555-9041. PMC 4741049. PMID 26170177. doi:10.2215/CJN.08570814. 
  6. ^ Shelton, Edward; Laharie, David; Scott, Frank I.; Mamtani, Ronac; Lewis, James D.; Colombel, Jean-Frederic; Ananthakrishnan, Ashwin N. (יולי 2016). "Cancer Recurrence Following Immune-Suppressive Therapies in Patients With Immune-Mediated Diseases: A Systematic Review and Meta-analysis". Gastroenterology 151 (1): 97–109.e4. PMC 4925196. PMID 27039969. doi:10.1053/j.gastro.2016.03.037. 
  7. ^ Ladwig, Gail B.; Ackley, Betty J.; Makic, Mary Beth Flynn (15 במרץ 2016). Mosby's Guide to Nursing Diagnosis - E-Book (באנגלית). Elsevier Health Sciences. עמ' 28. ISBN 9780323390279. 
  8. ^ "Joseph E. Murray - Facts". www.nobelprize.org. בדיקה אחרונה ב-12 במאי 2017. 
  9. ^ "Immunosuppression". National Cancer Institute (באנגלית). 29 באפריל 2015. בדיקה אחרונה ב-13 ביולי 2017. 
  10. ^ Chandrashekara, S. (2012). "The treatment strategies of autoimmune disease may need a different approach from conventional protocol: A review". Indian Journal of Pharmacology 44 (6): 665–671. ISSN 0253-7613. PMC 3523489. PMID 23248391. doi:10.4103/0253-7613.103235. 
  11. ^ "Transplant rejection: MedlinePlus Medical Encyclopedia". medlineplus.gov (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-14 ביולי 2017. 
  12. ^ "Immunology of Transplant Rejection: Overview, History, Types of Grafts". 9 במרץ 2017. 
  13. ^ Charles A Janeway, Jr; Travers, Paul; Walport, Mark; Shlomchik, Mark J. (2001). "Responses to alloantigens and transplant rejection" (באנגלית). 
  14. ^ Lallana, Enrico C; Fadul, Camilo E (2011). "Toxicities of Immunosuppressive Treatment of Autoimmune Neurologic Diseases". Current Neuropharmacology 9 (3): 468–477. ISSN 1570-159X. PMC 3151601. PMID 22379461. doi:10.2174/157015911796557939. 
  15. ^ "Immunodeficiency (Primary and Secondary). Information.". patient.info (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-13 ביולי 2017. 
  16. ^ Disorders, National Organization for Rare (2003). NORD Guide to Rare Disorders (באנגלית). Lippincott Williams & Wilkins. עמ' 408. ISBN 9780781730631. בדיקה אחרונה ב-2 ביוני 2017.