מדף יבשתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המדף היבשתי

מדף יבשתי או אדן היבשה הוא המדרון בשולי היבשת הנמשך אל מתחת לפני הים בשיפוע מתון (בדרך כלל בזווית של פחות ממעלה) ועד למקום שבו חל שינוי חד בזווית השיפוע. בים התיכון אדן היבשת משתרע למרחק של 150 עד 200 מטר ואז מתחיל שיפוע שעומקו כ 4000 מטר. גידול דגים באדן היבשת קל יותר עקב חדירה טובה של קרני השמש וטמפרטורה נוחה. על אדן היבשת ניתן למצוא פלנקטון.

הנגישות הגבוהה יחסית של המדפים היבשתים הפכו אותם לחלקים המובנים ביותר של קרקעית הים.

הרוב המוחלט של הניצול המסחרי, כגון קידוחי גז או נפט, מתבצע מהמדף היבשתי. הגדרת המדף היבשתי לפי חוק הים שונה מההגדרה הגאולוגית, ולפיו לכל מדינה יש זכות על משאבי המדף היבשתי שלחופיה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרופסור משה ברור, "אדן היבשה", לקסיקון גאוגרפי, (עמ' 3), הוצאת יבנה, תשס"א
Symbole-géologie.png ערך זה הוא קצרמר בנושא גאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.