מה שכתוב בשורות אלו (שיר)

מה שכתוב בשורות אלו (בגרמנית: Was reif in diesen Zeilen steht) הוא שיר של קלמנס ברנטנו. הוא נכתב בסביבות 1835 ופורסם בנובמבר 1837 בגרסה המורחבת של "אגדות גוקל" (Gockelmärchen) מאת שמרבר (Schmerber) בפרנקפורט אם מיין. בו הקדיש ברנטנו את הפסוקים לאהובת נעוריו, מריאן פון וילמר.

אנצנסברגר, שלקח את "הכניסה" ככותרת השיר מתוך הכתבים,^[1] מספק מידע על ההיסטוריה הארוכה והמפותלת של ^[2] האנדרטה הפרוזודית הזו לשפה הגרמנית.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר מורכב משש שלישיות יאמביות וצמד קופלטים (Couplet). ^[3] שתי רביעיות ^[4] ואחריהן פסוק שלישי עם שלוש שורות. לפיכך, ניתן למצוא את מבנה השיר המורכב משיר למעלה ולמטה, המקובל בסוגת השירה הגרמנית "מינסנג" (Minnesang), בשורה זו בת שלוש השורות.

השיר מסתיים בצמד המילים המפורסם "הו כוכב ופרח, ...".

טקסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכתיב עוקב אחר נוסח אנצנסברגר. ^[5]

**מה שכתוב בשורות אלו**
עברית	גרמנית
מה שכתוב, בַּשל, בשורות האלה,	Was reif in diesen Zeilen steht,
מה שקורץ בחיוך ובתחינה מהורהר,	Was lächelnd winkt und sinnend fleht,
לא אמור להעציב אף ילד,	Das soll kein Kind betrüben,
הפשטות זרעה אותו,	Die Einfalt hat es ausgesäet,
המלנכוליה עברה דרכו,	Die Schwermuth hat hindurchgeweht,
הגעגוע הניע אותו;	Die Sehnsucht hat’s getrieben;
ואחרי שהשדה נכסח,	Und ist das Feld einst abgemäht,
העוני נראה דרך הזיפים,	Die Armuth durch die Stoppeln geht,
חפש גרגרים שנשארו,	Sucht Aehren, die geblieben,
חפש אהבה שתגווע עבורה,	Sucht Lieb, die für sie untergeht,
חפש אהבה שתקום איתה,	Sucht Lieb, die mit ihr aufersteht,
חפש אהבה, כך שתוכל לאהוב,	Sucht Lieb, die sie kann lieben,
והשאיר אותה בודדה ומובכת	Und hat sie einsam und verschmäht
מודַה בתפילה לאורך כל הלילה	Die Nacht durch dankend in Gebet
הדגנים נמשכים החוצה [מתרמיליהם],	Die Körner ausgerieben,
קרא זאת מוקדם, כשהתרנגול יקרא,	Liest sie, als früh der Hahn gekräht,
את מה שקיבלה האהבה, את מה שהצער העלים,	Was Lieb erhielt, was Leid verweht,
כתוב על צלב בשדה,	Ans Feldkreuz angeschrieben,
הו כוכב ופרח, רוח ובגד,	O Stern und Blume, Geist und Kleid,
אהבה, צער וזמן ונצח!	Lieb, Leid und Zeit und Ewigkeit!

פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכותרת לבדה עשויה למשוך תשומת לב. לדוגמה, טונר (Tunner) כינתה את עבודתה "ההיסטוריה המקודשת הסודית של הלב". המחבר רואה בשיר צוואה לירית וה"בשל" בבית הראשון מוצג כצורה מושלמת. בנימה עליזה ומתחשבת כאחד, ברנטנו פונה הן לחושים והן לרוח. הדימוי ההתחלתי של הילד מכוון לעם האלוהים (Gotteskindschaft), באלגוריה. המשמעות של "ילד אלוהים" היא במובן זה שבניגוד לפנייה אל הסנטימנטלי, ברנטנו מדגיש את הנאיבי.

השדה, הזריעה, הקציר, הגרעינים - הכל משמש דימוי לאהבה, לעמל שכרוך בחיזור ובכמיהה אל הזוגיות.

ברנטנו הרומנטיקן האמין בכוח היצירתי של הגעגוע. בהתאם לכך, השיר בן שלושת החלקים מגיע לשיאו בגעגועים לזרע הנובט, ובמלנכוליה. השורה התחתונה: מי שמחפש - יינצל.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ולטר בנימין, אנשים גרמנים, פרנקפורטר צייטונג 1931f. הקדמה למכתבו של וילהלם גרים לג'ני פון דרוסטה-הולסהוף, 9 בינואר 1825 (GS כרך 10, IV 1, עמ' 198).
שני הפסוקים האחרונים של השיר שיקפו את מקורו של כל הקיום האנושי בין שמים וארץ. ^[6]
"מוזיקת דיבור" משמשת כביטוי שנותן רובד נוסף, של "הדברים הבלתי ניתנים לדימוי" בשיר - הוכחה ללגיטימציה, לחיוניות של השירה. ^[7]
ריילי ,^[8] שולץ ^[9] וטונר ^[10] וחוקרים מובילים נוספים: K. Togawa (1966), A. Bennholdt-Thommsen (בון 1967), Maria Schmidt-Ihms (Acta Germanica 3, 1968, p. 153) –165), אליזבת שטופ (Modern Language Review 67, 1972, עמ' 95–117), G.-K. Kaltenbrunner (1978), Ricarda Winterswyl (Blätter für die Deutschlehre 24, 1980, עמ' 33–38), Grete Lübbe-Grothues (שנתון הבישופות הגרמנית החופשית 1982, עמ' 262–276) והספר של אמיל שטייגר (Staiger) - הזמן: דמיונו של המשורר, ציריך 1939.

ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממוין לפי שנת פרסום

קורט מאי (עורך), ולטר הלרר (עורך): הנס מגנוס אנצנסברגר: הפואטיקה של ברנטנו (ארלנגן 1955). הנזר מינכן 1961. סדרת פרסומים על ספרות כאמנות
אריקה טונר: ההיסטוריה המקודשת הסודית של הלב. על שירו של קלמנס ברנטנו מה בשל בשורות אלו. עמ' 421–433 בתוך: וולף סגברכט (עורך) : שירים ופירושים. כרך 3. קלאסי ורומנטי. Reclam UB 7892, שטוטגרט 1984 (מהדורת 1994). 464 עמודים, מסת"ב 3-15-007892-X
הלן מ. קסטינגר ריילי : קלמנס ברנטנו. אוסף מצלר, כרך 213. שטוטגרט 1985. 166 עמודים, מסת"ב 3-476-10213-0
גרהרד שולץ: ספרות גרמנית בין המהפכה הצרפתית לרסטורציה. חלק 2. עידן מלחמות נפוליאון והשיקום: 1806–1830. CH Beck, מינכן 1989, ISBN 3-406-09399-X
הורסט יואכים פרנק: מדריך צורות השירה הגרמנית (Handbuch der deutschen Strophenformen). Francke Tübingen 1993 (מהדורה שנייה). ISBN 3-7720-2221-9 ^[11]
הרטוויג שולץ (עורך): קלמנס ברנטנו. 1778–1842 לרגל יום השנה ה-150 למותו. פיטר לאנג, ברן 1993, ISBN 3-906750-94-9

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקסט באתר Zeno.org
הטקסט בפרויקט גוטנברג.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מקור" פירושו מהדורת הטקסט המצוטטת.

^ zitiert bei Enzensberger, S. 155: Clemens Brentanos Gesammelte Schriften. Herausgegeben von Christian Brentano. Frankfurt am Main 1852/55. IX Bände
^ Enzensberger, S. 95–105
^ Frank, S. 57
^ Frank, S. 30
^ Enzensberger, S. 94, 4. Z.v.u.
^ Schulz, 466, 8. Z.v.u.
^ Schulz, S. 759, 7. Z.v.u.
^ Riley, S. 93, erster Eintrag
^ Schultz, S. 319
^ Tunner, S. 433
^ Die erste Auflage erschien bei Hanser in München.

[1] zitiert bei Enzensberger, S. 155: Clemens Brentanos Gesammelte Schriften. Herausgegeben von Christian Brentano. Frankfurt am Main 1852/55. IX Bände

[2] Enzensberger, S. 95–105

[3] Frank, S. 57

[4] Frank, S. 30

[5] Enzensberger, S. 94, 4. Z.v.u.

[6] Schulz, 466, 8. Z.v.u.

[7] Schulz, S. 759, 7. Z.v.u.

[8] Riley, S. 93, erster Eintrag

[9] Schultz, S. 319

[10] Tunner, S. 433

[11] Die erste Auflage erschien bei Hanser in München.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]