מודוס אופטטיבי
מראה
בדקדוק, מוֹדוּס אוֹפְּטַטִיבִי (באנגלית: Optative mood) הוא מודוס המתייחס להבעת משאלה.
באנגלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]באנגלית, המודוס האופטטיבי יכול להופיע בפעלים הכוללים מודוס מובנה:
- May you have a long life! (!מי ייתן ותחיה חיים ארוכים)
- Would that I were younger. (.הלוואי שהייתי צעיר יותר)
הצירוף "If only" עשוי להעיד אף הוא על שימוש במודוס אופטטיבי:
- If only I were rich! (!לו רק הייתי עשיר)
- I would sing if only I weren't tone deaf. (.הייתי שר לו רק לא הייתי חירש)
כך גם באשר לצירוף "Let's":
- Let's try it. (.הבה ננסה את זה)
- Let us pray. (.הבה נתפללה)
בפרוטו-הודו-אירופית
[עריכת קוד מקור | עריכה]המודוס האופטטיבי מופיע בשפה המשוחזרת פרוטו-הודו-אירופית. כדי ליצור אותו יש לשנות את הפועל הקיים. בפעלים לא-תמטיים, המוספית באה בין השורש לכינוי הגוף והביאה להשמטת התנועה שאחרי כינוי הגוף בצורת היחיד: למשל, h₁ésmi* (הנני) לעומת h₁siéh₂m*. בפעלים תמטיים, המוספית באה בין תנועת העזר לכינוי הגוף וחייבה את שינוי תנועת העזר ל-o* בכל מקרה. בדומה לפעלים הלא-תמטיים, הושמטה אף התנועה שבאה אחרי כינוי הגוף: למשל, bʰéresi* (הוא לוקח) לעומת bʰéroih₂s*.[1]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Robert S.P. Beekes, Comparative Indo-European Linguistics: An introduction, Second edition, pp. 273-277
Benjamin W. Fortson IV, Indo-European Language and Culture: An Introduction, 2004, pp. 95-96