לדלג לתוכן

מוזיאוני חיפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוזיאוני חיפה
מוזיאון חיפה לאמנות
מוזיאון חיפה לאמנות
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי רחוב שבתאי לוי 26, חיפה
בעלות חברת מוזיאוני חיפה
מנהל פעילות יותם יקיר
תקופת הפעילות 1951–הווה (כ־73 שנים)
www.hms.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מוזיאון הרמן שטרוק
מוזיאון מאנה כץ

מוזיאוני חיפה, חל"צ (נקראה עד 5 בנובמבר 2008 מוזיאון חיפה) היא חברה לתועלת הציבור בבעלות מלאה של עיריית חיפה. החברה כפי שהיא קיימת היום הוקמה ב-23 בפברואר 1976.

ביום היווסדה כללה החברה את כל המוזיאונים שהיו בזמנו מחלקה בעירייה אבל אלה היו מוזיאונים שונים מהיום. עד שנת 1977 שכנה החברה על מוזיאוניה השונים באחד מאגפיו של בניין העירייה ברחוב חסן שוקרי. בשנת 1977 הועברה לבניין הנוכחי ברחוב שבתאי לוי 26. הבניין שופץ במיוחד למטרה זו ונפתח לקהל הרחב בשנת 1978. משה נובק בהיותו מנכ"ל הקים בחיפה "קריית המוזיאונים". מנהל מוזיאוני חיפה הוא יותם יקיר.

בשנת 1985 החברה כללה:

  1. מוזיאון לאמנות חדשה - המוזיאון נפתח ב-1951 באגף הימני של בניין העירייה. המוזיאון עבר לבניין ברחוב שבתאי לוי בשנת 1978. המוזיאון מציג אלפי עבודות של אמנים ישראלים ובינלאומיים, ומספר את סיפורה של התרבות הישראלית העכשווית. מוזיאון חיפה לאמנות, אחד משלושת המוזיאונים לאמנות הגדולים בישראל, משתרע על שטח של כ-1,300 מ"ר ושוכן בשלוש קומות.
  2. המוזיאון למוזיקה ולאתנולוגיה - המוזיאון נפתח לציבור הרחב ב-1956 ובשנת 1982 עבר לבניין ברחוב שבתאי לוי. המוזיאון נסגר בשנת 1995.
  3. המוזיאון לפרהיסטוריה ע"ש משה שטקליס - ב-15 בפברואר 1962 נפתח המוזיאון לפרהיסטוריה לקהל הרחב והיה לראשון בארץ ובמזה"ת, ומבין המעטים בעולם כולו שיועד לפרהיסטוריה בלבד. המוזיאון כלל כמאה אלף ממצאים מהפרהיסטוריה הארץ ישראלית ובמיוחד מאזור הכרמל, כמו גם עשרות צלמיות מן האמנות הפרהיסטורית האירופאית.
  4. מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית - הוקם בשנת 1959. המוזיאון מציג מגוון נרחב של כ-8,000 מוצגי אמנות יפנית מסורתית ועכשווית, בהם ציורים והדפסים, ספרים מעוטרים עתיקים, פרגודים, חרבות עתיקות וחפצי אמנות שונים. המוזיאון, השוכן במרומי הכרמל, מוקדש כולו לתרבות היפנית, לאיסוף, לשימור, ולתצוגה של חפצי אמנות יפניים והוא היחיד מסוגו במזרח התיכון.
  5. המוזיאון הימי הלאומי - הוקם בשנת 1953, מאוספו הפרטי של אריה בן־אלי, שהיה מייסדו ומנהלו הראשון של המוזיאון. בשנת 1972 נחנך הבניין ברחוב אלנבי 198, שם נמצא עד היום. המוזיאון מציג את תולדות הספנות באגן הים התיכון ואת סיפורה הימי של העיר חיפה. במוזיאון מוצגים מ-5000 שנות היסטוריה וארכאולוגיה ימית, ומאפשר למבקריו להתרשם וללמוד על ספינות עתיקות, עוגנים, אילי ניגוח וממצאים ארכאולוגיים נוספים, כמו מטמוני מטבעות זהב שנמצאו בחפירות ימיות. בנוסף מציג המוזיאון תערוכת הפיראטים ואת מפעל הספנות העברי.

כיום החברה מפעילה מספר מוזיאונים עירוניים הממוקמים ברחבי העיר חיפה: מוזיאון חיפה לאמנות, מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית, המוזיאון הימי הלאומי, מוזיאון העיר חיפה, מוזיאון מאנה כץ, המוזיאון לפרהיסטוריה ומוזיאון הרמן שטרוק.

מוזיאון העיר חיפה שוכן במושבה הגרמנית במתחם הכולל שני מבנים מתקופת הטמפלרים: "בית העם", המבנה הטמפלרי הראשון שהוקם בארץ, "ובית הספר הטמפלרי", המוזיאון מבקש לתת ביטוי למגוון היסטוריות של אוכלוסיות שונות בעיר. במסגרת פעילות תרבותית המתקיימת במוזיאון, מוצגים בו נושאים הקשורים לטבורה ולאופייה של העיר, המהווה אבן שואבת לתרבויות שונות, מפגשי מזרח ומערב ונדונות בו סוגיות פוליטיות הנוצרות ומעובדות במרחב העירוני.

מוזיאון מאנה כץ נפתח בשנת 1977 בביתו של האמן מאנה-כץ, בבית בו התגורר ויצר בשנים האחרונות לחייו. מאנה־כץ הוריש בשנת 1958 לעיריית חיפה את כל רכושו ואוספיו. באוגוסט 2010 הועבר מוזיאון מאנה־כץ, שפעל עד אז כחלק מעיריית חיפה, בניהולה של הגב' נועה תרשיש, לניהול חברת המוזיאונים. בחודש נובמבר הקצתה עיריית חיפה תקציב לשיפוץ המבנה. המוזיאון נפתח מחדש לקהל ב-9 באפריל 2011.

מוזיאון הרמן שטרוק, שנבנה ונוסד בביתו בחיפה, מאפשר הצצה אל חייו הצבעוניים ועשייתו העשירה של אחד מחשובי האמנים הבינלאומיים, בתחום ההדפס במאה העשרים, הרמן שטרוק (1944-1876) היה מחשובי האמנים בתחום ההדפסים במאה העשרים.

מטרותיה העיקריות של החברה הן: אחזקה וניהול מוזיאונים בחיפה; שמירה והצגה של חפצים שיש להם ערך אמנותי, ארכאולוגי, היסטורי, תרבותי או חינוכי; רכישה, אחסון והחזקה של נכסי המוזיאונים; קיום תערוכות, תצוגות ופעילויות חינוכיות; לטפח, לעודד ולהפיץ את ידיעת ואהבת האמנות, ההיסטוריה היהודית והכללית, וכל נושא העשוי להרחיב את הידע ולקדם את החינוך של הציבור.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]