חרב יפנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חרבות מסורתיות השייכות לסמוראי

חרב יפניתיפנית: 日本刀, הגיה: ניהונטו) היא מכלול החרבות המסורתיות אשר יוצרו ביפן. ישנם סוגים רבים של חרבות יפניות השונות אחת מהשנייה בגודל, צורה ושיטת הייצור.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה המודרנית אחד הסוגים הכי מוכרים של חרב יפנית היא הקטאנה, חרב בעלת להב יחיד ולרוב מעוקלת, אשר שימשה את הסמוראיים החל מהמאה ה-15. סוגים אחרים של חרבות יפניות כוללים את הצוגורי, חרב בעלת שני להבים; אודאצ'י, אשר היא סגנון ישן יותר של חרב ארוכה במיוחד בעלת להב אחד; ואקיזאשי, חרב בגודל בינוני; טאנטו, חרב קטנה במיוחד בגודל סכין. חרבות יפניות עדיין נפוצות כיום, חרבות עתיקות וחדשות עדיין ניתנות לקנייה בקלות יחסית.

סוגי החרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחר חרבות יפניות

אורך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדבר אשר לרוב מפריד בין החרבות השונות הוא האורך שלהן, אשר נמדד ביחידת המידה שאקו. החל משנת 1891, יחידת המידה שאקו שווה כמעט לרגל (11.93 אינצ'ים); וכאשר מחושבת ביחס לשיטה המטרית, 33 שאקו שווים ל10 מטרים (30.30 ס"מ). למרות זאת, השאקו ההיסטורי היה מעט ארוך יותר (בערך 13.96 אינצ'ים או 53.45 ס"מ). מכך, לעתים תהיינה אי הבנות או בלבולים בקשר לאורך הלהב, בהתבסס על איזה אורך נותנים לשאקו כאשר ממירים את ארוכו לשיטת מדידה אחרת. שלוש המלקות העיקריות לאורכי הלהב הן:

  1. טאנטו - שאקו או פחות (סכין או פגיון).
  2. שוטו - בין שאקו אחד לשניים (ואקיזאשי).
  3. דאיטו - בין שני שאקו לשלושה.
  4. אודאצ'י - מעל שלושה שאקו; להבים גדולים במיוחד אלו אשר אורכם עולה על שלושה שאקו נלבשו על הגב ונקראו לרוב אודאצ'י, מילה אשר משמעותה "להב גדול".
Flag of Japan.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא יפן. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.