מועדון לונדון
| תחום | ניהול חוב |
|---|---|
| משרד ראשי | לונדון |
| תקופת הפעילות | 1976–הווה (כ־48 שנים) |
  | |
מועדון לונדון הוא קבוצה לא רשמית של נושים פרטיים במדינות המערב (מוסדות פיננסיים, בנקים מסחריים וקרנות השקעות) העוסקת בחובות ציבוריים. הוא דומה ל"מועדון פריז" של מדינות נושות שהוקם לפניו.
הפגישה הראשונה של המועדון התקיימה ב-1976 בלונדון, בניסיון לפתור את בעיות החובות של זאיר.
למועדון הלונדוני אין מעמד רשמי, הוא מאגד קבוצה של "וועדות אד-הוק", המאגדות את הבנקים הנושים העיקריים.
הפגישות מתקיימות ביוזמת החייב במרכזים פיננסים בינלאומיים שונים. המועדון מתכנס רק במהלך המשא ומתן עם המדינה בעלת החוב. ברגע שנחתם הסכם, הוא מתפרק. בראש המשא ומתן עומד מוסד פיננסי מרכזי, כאשר הוועדה מורכבת מחברים המייצגים את החייבים השונים, בין אם בנקים ובין אם קרנות השקעות (במיוחד אם הם מחזיקים בהתחייבויות פיננסיות)[1].
המפגשים הללו (בניגוד למועדון הפריזאי שתמיד נפגש בפריז) מתקיימים בניו יורק, לונדון, פריז, פרנקפורט או במקומות אחרים לפי העדפות המדינה והבנקים. הוועדות המייעצות למועדון עוקבות אחר המלצות קרן המטבע הבינלאומית, לגבי המדיניות הכלכלית של המדינה בעלת החוב. הם לא יתיחסו להמלצות קרן המטבע הבינלאומית, רק כאשר הם משוכנעים שהמדינה כבר מנהלת מדיניות כלכלית נאותה.
במשך השנים חלק גדול מהחוב בו טיפל "מועדון לונדון" היו למדינות הגוש המזרחי, כולל יוגוסלביה וברית המועצות[2]. מדינה נוספת לה הלוו חברי המועדון, והתקשו לקבל את כספם בחזרה, הייתה צפון קוריאה, שלוותה כספים מבנקים במערב בשנות ה-70 של המאה ה-20, אך לא עמדה בהחזר החוב[3].
חובות רוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר פירוק ברית המועצות הגיעה "מועדון לונדון" להסכמה עם הפדרציה הרוסית, שהיא תהיה אחראית על החוב ההיסטורי של ברית המועצות. בשנת 1996 עמד חוב זה למועדון על 32 מיליארד דולר, מתוך חוב חיצוני כולל של 132 מיליארד דולר[4]. באוקטובר 1997, לאחר מספר שנים של משא ומתן ועיכובים, חתמה רוסיה על הסכם עם "מועדון לונדון" להסדרת החובות שירשה מברית המועצות. על ידי הסדרת חובותיה, קיוותה רוסיה שתוכל למשוך השקעות חדשות ולזכות בדירוג אשראי משופר, במטרה להפחית את עלות ההלוואות שהיא מגייסת עבור הממשלה וחברות פרטיות. במסגרת ההסכם, התחייבה רוסיה לפרוע חובות וריביות בהיקף של 33 מיליארד דולר עד לשנת 2020[5].
אולם בעקבות "משבר הרובל ב-1998" התקשתה רוסיה להחזיר את חובה וביקשה לדחות את פרעון החובות[6]. אך תחילה סירבו חברי "מועדון לונדון" לפרוס את החוב מחדש[7]. בינואר 1999 החליטו להימנע מלהכריז על רוסיה כחדלת פירעון (in default) על החוב, ולא דרשו ממנה תשלומי פירעון מיידית. במקום זאת פתחו במשא ומתן על פריסת החוב[8]. בפברואר 2000 חתם המועדון על הסדר חוב עם רוסיה, במסגרתו נמחקו 10.6 מיליארד דולר מחובה[9]. רוסיה התאוששה מהר מן החזוי מן המשבר, בין השאר לאור השיפור בתנאים החיצוניים כגון עלייה חדה במחירי הנפט, גז טבעי ומינרלים אחרים שרוסיה מפיקה[10]. וכן בסיוע רפורמות שהעבירה הממשלה. בנוסף הפיחות הגדול של הרובל תרם להגברת הייצוא ובכך לשיפור המאזן המסחרי[11][12]. בשנת 2017 סיימה רוסיה לפרוע את כל החוב ההיסטורי של ברית המועצות (מוקדם מהצפוי)[13].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קובי בלום, אג"ח של מדינות עולם שלישי: זהירות - עצור, באתר TheMarker, 3 במאי 2005
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אליהו חסין ופייננשל טיימס, דויטשה בנק פורש מראשות ועדת הבנקים הנושים של רוסיה, בגלל הסכמתו לתנאיה, באתר גלובס, 2 במרץ 1999
- ^ שירות עתי"ם, ארה"ב ושוויץ מחקו שני שלישים מחובותיה של יוגוסלביה, באתר גלובס, 3 באוקטובר 2002
- ^ ברדלי מרטין, בלומברג, קים קונג, באתר גלובס, 22 בפברואר 2006
- ^ נחום טרדאי, החוב החיצון הרוסי: 132.6 מיליארד ד', באתר גלובס, 28 בנובמבר 1996
- ^ סוכנויות הידיעות, זינוק בבורסת מוסקבה עקב חתימת הסדר חובות רוסיה, באתר גלובס, 8 באוקטובר 1997
- ^ שירות "פייננשל טיימס", מוסקבה, רוסיה מבקשת מנושיה הבינלאומיים לדחות פרעון חובות בריה"מ לשעבר, באתר גלובס, 23 בנובמבר 1998
- ^ שירות בלומברג, מועדיון לונדון סירב לפרוס מחדש את החוב הרוסי, באתר גלובס, 5 באוגוסט 1999
- ^ אליהו חסין, הבנקים הנושים של רוסיה העדיפו מו"מ לפריסת 23 מיליארד דולר, באתר גלובס, 24 בינואר 1999
- ^ מאת נחום טרדאי, הישג לרוסיה: הנושים המסחריים ימחקו 10.6 מיליארד דולר מחובה, באתר גלובס, 14 בפברואר 2000
- ^ שרון קדמי, רוסיה: השוק התאושש כמעט לגמרי ממשבר 1998, באתר גלובס, 28 ביולי 2002
- ^ בלומברג, רוסיה מזריקה נפט לעורקי הכלכלה, באתר TheMarker, 24 בספטמבר 2007
- ^ אנדרו קריימר, פוטין מקדם רפורמות כלכליות - אך הצמיחה ברוסיה עדיין תלויה במחיר הנפט, באתר הארץ, 24 במרץ 2009
- ^
סוכנויות הידיעות, 26 שנים אחרי התפרקות ברית המועצות: רוסיה סיימה לפרוע חובותיה מהתקופה הסובייטית, באתר TheMarker, 22 באוגוסט 2017
