מוקלובמיד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוקלובמיד
שם IUPAC
4-chloro-N-(2-morpholin-4-ylethyl)benzamide
שמות מסחריים בישראל
Amira, Aurorix, Clobemix, Depnil, Manerix
נתונים כימיים
כתיב כימי C13H17N2Cl 
מסה מולרית 268.74 גרם למול
נתונים פרמוקוקינטיים
זמינות ביולוגית 55-95%
זמן מחצית חיים 1-2 שעות
הפרשה שתן
בטיחות
מעמד חוקי תרופת מרשם, נכללת בסל הבריאות
קטגוריית סיכון בהריון קטגוריית סיכון B3 (אוסטרליה) עריכת הנתון בוויקינתונים
דרכי מתן אוראלי
מזהים
קוד ACT N06AG02 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר CAS 71320-77-9
PubChem 4235
ChemSpider 4087
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מוקלובמיד (באנגלית Moclobemide) היא תרופת מרשם מהדור השלישי של מעכבי MAO, המתאפיינת בפעולה הפיכה וסלקטיבית על אנזימי MAO-A (RIMA). מוקלובמיד מיועדת לטיפול בדיכאון, ובמקרים מסוימים גם בהפרעות חרדה. היא נחקרה באופן רחב והוכחה כיעילה יותר מפלצבו ובעלת יעילות דומה לנוגדי דיכאון ולתרופות מסוג SSRIs, אך עם תופעות לוואי יותר חמורות מהן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרופה פותחה בשנת 1972 והייתה התרופה הראשונה מסוג RIMA שאושרה לשימוש באירופה. בשוודיה היא אושרה לראשונה בשנת 1989 ומאז נמכרת בלמעלה מ-50 מדינות ברחבי העולם למעט בארצות הברית שם אינה מאושרת לשימוש. מוקלובמיד נמכרת תחת השמות המסחריים הבאים: Amira, Aurorix, Clobemix, Depnil, ו-Manerix[1]

שימוש רפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מניתוח של מחקרים קליניים ומטא אנליזות נמצא כי השימוש במוקלובמיד יעיל לשימוש במגוון של מצבי דיכאון ומגוון של מצבים פסיכיאטרים שונים:[2]

  • דיכאון אוניפולארי (Unipolar Depression): מוקלובמיד הוכחה כיעילה בטיפול בדיכאון אוניפולארי, עם תגובה טיפולית דומה לאנטידפרסנטים טריציקליים. התרופה מספקת פתרון טיפולי למטופלים שסובלים מדיכאון מרובה פרקים או דיכאון חד פרקי, תוך הצגת פרופיל בטיחות גבוה וסבילות טובה.
  • דיכאון דו-קוטבי (Bipolar Depression): למוקלובמיד יש יעילות טיפולית גם בקרב מטופלים עם דיכאון דו-קוטבי, תוך שמירה על יעילות דומה לאנטידפרסנטים קלאסיים. היא מציעה אלטרנטיבה טיפולית עבור מטופלים שהתגובה שלהם לתרופות אחרות אינה מספקת או שסובלים מתופעות לוואי חמורות.
  • דיכאון עם תסמיני עצבנות (Agitated Depression): התרופה מראה יעילות גם בטיפול בדיכאון עם תסמיני עצבנות, ללא הבדל משמעותי ביעילות בין מטופלים עצבניים ללא עצבניים. מוקלובמיד מציעה טיפול אפקטיבי גם לאוכלוסייה זו, עם פרופיל טולרנטיות גבוה.
  • דיכאון מלנכולי (Melancholic Depression): מטופלים עם דיכאון מלנכולי נראו מגיבים טוב יותר למוקלובמיד בהשוואה לאלו שאינם מלנכוליים, אך ההבדל לא הראו מובהקות סטטיסטית משמעותית. התרופה מציעה יתרון טיפולי גם בקרב קבוצה זו, עם תגובה טיפולית טובה.
  • דיכאון עם סימפטומים פסיכוטיים (Psychotic Depression): מוקלובמיד מציגה יעילות בטיפול בדיכאון שמלווה בסימפטומים פסיכוטיים, כאשר לא נצפה הבדל משמעותי בין יעילות הטיפול במטופלים פסיכוטיים למטופלים לא פסיכוטיים. זה מרמז על כך שמוקלובמיד יכולה להיות אפקטיבית גם בקרב מטופלים עם דיכאון חמור יותר שמלווה בפסיכוזה.
  • דיכאון כפול (Double Depression): הטיפול במטופלים עם דיכאון כפול, שבו מצב דיכאוני חריף מופיע על רקע של דיסתימיה, מראה תגובה טיפולית 'טובה' בכ-63% מהמקרים. זה מצביע על יעילות של מוקלובמיד גם בקרב מטופלים עם מצבי דיכאון מורכבים וממושכים.

שימוש במוקלובמיד בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדים: נכון להיום, מידע על שימוש במוקלובמיד בקרב ילדים מוגבל, ולכן לרוב אינה מומלצת לשימוש בקרב האוכלוסייה הצעירה. במקרים שבהם יש שימוש, זה יהיה תחת פיקוח רפואי הדוק ובמינון המותאם אישית, לאחר שכל אפשרויות הטיפול האחרות נבדקו ונמצאו כלא מתאימות.

מבוגרים: בניגוד לתרופות אנטידפרסנטיות אחרות, מוקלובמיד הראתה יעילות וסבילות טובות גם בקרב האוכלוסייה המבוגרת, עם פחות תופעות לוואי וללא הצורך בהתאמות מינון משמעותיות ברוב המקרים. הטיפול במבוגרים דורש גישה מותאמת, במיוחד עבור אלו עם מצבים רפואיים נלווים, אך מוקלובמיד מציעה פתרון טיפולי אפקטיבי ובטוח עבור רוב המטופלים בגיל השלישי.

מנגנון פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוקלובמיד מעכבת באופן סלקטיבי והפיך את האנזים MAO-A, מה שמאפשר לה להגביר את ריכוזי הנוירוטרנסמיטרים כמו סרוטונין, נוראדרנלין, ודופמין במוח, ובכך תורמת לשיפור מצב הרוח ולפעולה אנטי דיכאונית.

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוקלובמיד, בניגוד למעכבי MAO אחרים, היא בעלת פרופיל בטיחות גבוה ותופעות לוואי פחותות. הפעולה ההפיכה שלה על האנזים והעובדה שלא קושרת באופן קבוע את האנזים מפחיתה את תופעות הלוואי ואת הסיכון ללחץ דם גבוה במטופל עקב צריכת מזונות עשירים בטירמין (כגון גבינות מיושנות ויין אדום). בנוסף, מחקרים הראו שמוקלובמיד עשויה לשפר תפקודים קוגניטיביים ולהציע הגנה נוירולוגית תוך תרומה להפחתת תסמיני חרדה. יתרון זה, בשילוב עם היעדר הצורך בהגבלות דיאטטיות קפדניות ופרופיל הבטיחות הגבוה, הופך את מוקלובמיד לאופציה טיפולית חשובה בניהול דיכאון והפרעות חרדה. כך, מוקלובמיד משפיעה לא רק על האיזון הכימי במוח אלא גם על התפקוד הכללי, ומסייעת לשפר את איכות החיים של המטופלים.

רשימת תופעות הלוואי הנפוצות של מוקלובמיד כוללות:

היריון והנקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים על שימוש במוקלובמיד במהלך ההריון וההנקה מוגבלים, ולכן המלצת השימוש בתרופה זו במהלך תקופות אלו נעשית בזהירות רבה. כלל האצבע הוא להימנע משימוש בתרופה זו אלא אם כן היתרון הפוטנציאלי לאם מצדיק את הסיכון לעובר או לתינוק היונק. במקרים בהם נלקחת ההחלטה לטפל במוקלובמיד, יש לעקוב בקפידה אחר המטופלת ולבצע הערכות סיכון ותועלת מתמשכות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוקלובמיד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Bonnet, Udo. "Moclobemide: therapeutic use and clinical studies." CNS drug reviews 9.1 (2003): 97-140.
  2. ^ Angst, Jules, and Mark Stabl. "Efficacy of moclobemide in different patient groups: a meta-analysis of studies." Psychopharmacology 106 (1992): S109-S113.