מוריץ אולמן

מוריץ אולמן
Ullmann Móric
לידה	1782; ברטיסלאבה, ממלכת הבסבורג
פטירה	15 בספטמבר 1847 (בגיל 65 בערך); פשט, ממלכת הונגריה
מדינה	הונגריה

מוריץ אולמן סיטאני, (בהונגרית: Szitányi Ullmann Móric; פוז'ון, 1782 – פשט, 15 בספטמבר 1847)^[1] היה סיטונאי יהודי-הונגרי ובנקאי בולט, המייסד והמנהל הכללי הראשון של "הבנק ההונגרי המסחרי של פשט" (Pesti Magyar Kereskedelmi Bank) בקיצור PMKB. זה היה הבנק הראשון של הונגריה במובן המודרני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוריץ אולמן עשה את הונו בסחר בצמר, עורות וטבק. לאחר שהמיר את דתו לדת הקתולית, הוא קיבל אצולה ב-1825 ורכש אחוזות אדמה/ ב-1826 אף קיבל זכות לסמל וקדומת אצולה בשם סיטאני. מאוחר יותר ילדיו נטשו לחלוטין את השם אולמן כדי להישמע בשם הונגרי. שנת 1841 הקים אולמן את בנק PMKB, שבו הפך לא רק המנכ"ל אלא גם לנשיא הראשון ולאחר מכן לסגן הנשיא.

אמנציפציה ליהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעמד זכויות האזרח של המספר ההולך וגדל של היהודים נחשב לבעיה מרכזית חדשה בעידן הרפורמות בהונגריה (המחצית הראשונה של המאה ה-19). כתוצאה מהצמיחה הפנימית וההגירה מגליציה, גדל מספר יהודי הונגריה ב-80% בין השנים 1805–1840. לסוחרים היהודים היה תפקיד משמעותי בחיי היום-יום של הכפרים, והם אלה שהבטיחו לחברה החקלאית הכפרית את אספקת מוצרי התעשייה. משקלם גדל עוד יותר מכך שלרובם היה הון, כלומר תמיד יכלו לשלם בכסף, אך יחד עם זאת ניתן היה לקנות מהם באשראי. המחסור הכללי בכסף בזמנו הוקל בכך באופן משמעותי. יחד עם זה ולמרות זאת, לא היו להם זכויות אזרח. השלטונות היו מודעים להגירה ולהתיישבות של היהודים, אבל מאז 1743 (על פי צו של מריה תרזה) היהודים נאלצו לשלם מה שנקרא מס סובלנות, כלומר הם נחשבו רק אנשים נסבלים. הפרלמנט ההונגרי של 1839/1940 רצה לשנות זאת. המפלגה הרפורמית קיוותה שעם האמנציפציה של היהודים, מספר האזרחים יגדל ובכך יתרחב בסיס מאמצי הרפורמה. הקבוצות הפוליטיות האחרות רצו משהו אחר, אפילו המלך. המצב התאפיין בכך שאפילו היהודים היו חלוקים בשאלת היהודים. כנשיא הקהילה היהודית של פשט (לפני שהמיר את דתו), אולמן דרש אמנציפציה מוחלטת, בעוד שהיהודים האורתודוקסים בברטיסלאבה לא ציפו לוויתורים כאלה. בהודעת הבית התחתון של הפרלמנט ההונגרי הוא התבטא נגד מס הסובלנות ונקט עמדה בעד השגת זכויות אזרח מלאות. החלטות הבית העליון הרחיבו זאת גם בזכות לרכישת מקרקעין ובעיקר עבור אולמן ועם אפשרות לקבלת רישיון תעשייתי. אולם התשובה המלכותית כללה סעיפים שלמעשה רק היו מקשים על מצבם של היהודים, לכן, הפרלמנט בחר בתקנות שהיו נוחות ליהודים, וכך נולד החוק שדיבר על זכויות היהודים.

ייסוד הבנק הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתוצאה מהחלטות ותקנות אלה של הפרלמנט הצליח אולמן לייסד את הבנק המסחרי ההונגרי הראשון ומאוחר יותר את החברה המייסדת של המפעל. סעיף חוק זה הווה אבן דרך חשובה בהתפתחות הכלכלית של הונגריה, כי סוף סוף ניתן היה להשקיע את ההון היהודי הקיים במפעלים ובפיתוחים מתאימים.

לפיכך ב-1844, כיסה אולמן את רוב הון המניות של "החברה המייסדת של המפעל" - בראשות הרוזן אישטוואן סצ'ני, המנהיג הגדול ביותר של הונגריה בכל הזמנים לאיוש קושוט, והרוזן לאיוש בתיאני, שהפך לאחר מכן לראש ממשלת הונגריה החוקתי הראשון - באמצעות הבנק שלו. בשנת 1846, במעורבותו של בית הבנקאות של משפחת רוטשילד, מימן הבנק של אולמן את בניית מסילת הברזל בין פשט לעיר ואץ (היא נבנתה בשנת 1846 בתור רכבת הקיטור הראשונה של הונגריה. אורך המסילה היה 62.9 ק"מ), ואת ייסוד "חברת הרכבות המרכזית ההונגרית". במהלך מהפכת 1848 בהונגריה שמכונה בהונגריה "מלחמת העצמאות", בהיעדר בנק לאומי, קרא לאיוש קושוט, מנהיג המהפיכה, לבנק של מוריץ אולמן להנפיק שטרי כסף (Kossuth-bankó) שרשמית נקראו "פורינט". חלוקת שטרי קושוט טופלה אפוא על ידי בנק זה. זה היה הלם רציני לבנק כשהוא חויב מאוחר יותר (לאחר נפילת המהפכה) לשלם פיצויים עבור ההלוואה שניתנה על ידו לממשלת דברצן (ממשלת קושוט).