מורנה (גאוגרפיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מורנה תיכונה בקרחון אלטש בהרי האלפים. מקור הפסים הכהים במרכז הקרחון הוא בסחף שנוצר במורנה צידית ביובלי הקרחון. ניתן לראות את איחוד היובלים לקרחון הראשי בעומק התמונה.
נסיגת קרחון והשפעתו על תוואי הסביבה.

מוֹרֶנָה או סחופת קרחונים היא גלים של חלקיקים ושברי סלעים שנותרו בעמק קרחוני שעוצב על ידי תנועת קרחון מסחיפה של תוצרי שחיקה ובליה.

קיימים מספר סוגי מורנות:

  • מורנה צידית - המורנה הבולטת ביותר בקרחון פעיל שבה גלי סלעים ועפר שהצטברו בצידי הערוץ שבו נע הקרחון. ניתן לראות רכסים כאלו בעמקים בהם קיים קרחון פעיל ואף בעמקים שעוצבו על ידי קרחון מעידן הקרח שנמס.
  • מורנה תיכונה - איחוד של כמה יובלי קרחונים לערוץ אחד מרכזי עשוי ליצור רכס סלעים אחד או יותר במרכז הקרחון שמקורם במורנה צידית ביובל.
  • מורנת קצה - נחשפת בעת נסיגת קרחון, רכס הסלעים שנשאר בראש הקרחון, במיקום המרבי שאליו הוא התפשט וממנו החל לסגת.
  • מורנת נסיגה - סדרה של מורנות קצה שנערמו בעת נסיגה של קרחון. תלים אלה פזורים בתוואי הנסיגה של חזית הקרחון בתום תקופת קרח. הצטברותם לתלים מעידה על שלבי תנוחה.
  • מורנת קרקע נחשפת בעת נסיגת קרחון, שכבת קרקע שנאספת לעתים בתחתיתו של קרחון לאורך כל הערוץ. בעת נסיגת הקרחון מתגלה שכבת הקרקע החל ממורנת הקצה ועד למיקומו הנוכחי של קצה הקרחון, או לאורך כל הערוץ במקרה של קרחון שנמס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Terrestrial globe.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.