גרינלנד

גרינלנד Kalaallit Nunaat (גרינלנדית) Grønland (דנית)
דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	אין
המנון לאומי	את, ארצנו העתיקה!
יבשת	צפון אמריקה
שפה רשמית	גרינלנדית
עיר בירה (והעיר הגדולה ביותר)	נואוק 64°10′N 51°43′W
משטר	דמוקרטיה פרלמנטרית תחת מונרכיה חוקתית
ראש המדינה - מלכה - נציב עליון - ראש ממשלה	מלך מרגרטה השנייה מיקאלה אנגל קים קילסן
הקמה - תאריך	שלטון עצמי מדנמרק 1 במאי 1979 אוטונומיה מורחבת 21 ביוני 2009
שטח - דירוג עולמי - אחוז שטח המים	2,166,086 קמ"ר 13 בעולם 83.1 (מעטה קרח)
אוכלוסייה (הערכה ליולי 2018) - דירוג עולמי של אוכלוסייה - צפיפות - דירוג עולמי של צפיפות	57,691 נפש  205 בעולם 0.03 נפש לקמ"ר 236 בעולם
אוכלוסייה לפי גילים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 21.00% גילאי 15 - 24 15.10% גילאי 25 - 54 40.83% גילאי 55 - 64 13.50% גילאי 65 ומעלה 9.57%
תמ"ג (PPP) (הערכה לשנת 2015) - דירוג עולמי - תמ"ג לנפש - דירוג עולמי לנפש	2,413 מיליון $  193 בעולם 41,826 $ 41 בעולם
מטבע	קרונה דנית ‏ (DKK)
אזור זמן	UTC +0 עד -4 UTC
סיומת אינטרנט	.gl
קידומת בינלאומית	299
(למפת גרינלנד מוגדלת)   נואוק קואקורטוק אילוליסאט סיסימיוט אסיאט מניטסוק טאסילאק פאאמיוט נארסאק קאנאק קנגרטיטיווק קנדה איסלנד אוקיינוס הקרח הצפוני מפרץ באפין ים גרינלנד האוקיינוס האטלנטי ים לברדור גרינלנד (למפת גרינלנד רגילה)   נואוק קואקורטוק אילוליסאט סיסימיוט אסיאט מניטסוק טאסילאק פאאמיוט נארסאק קאנאק קנגרטיטיווק קנדה איסלנד אוקיינוס הקרח הצפוני מפרץ באפין ים גרינלנד האוקיינוס האטלנטי ים לברדור גרינלנד

גרינלנד (בגרינלנדית: Kalaallit Nunaat -‏ IPA: ‏[kaˈlaːɬːit̚ ˈnʉnaːt̚] - "ארץ האינואיטים") הוא אי גדול בצפון האוקיינוס האטלנטי, המוקף באוקיינוס האטלנטי מדרום, האוקיינוס הארקטי מצפון, ים גרינלנד ממזרח ומפרץ באפין ממערב. גרינלנד היא טריטוריה דנית בעלת שלטון עצמי רחב.

גרינלנד הייתה אחת ממושבות הכתר הנורווגי עד 1814. בשנה זו עבר האי לרשות דנמרק והיא הפכה לחלק אינטגרלי מממלכת דנמרק ב-1953. ב-1 במאי 1979 היא קיבלה אוטונומיה (יימסטירה, Hjemmestyre בדנית) על ידי הפרלמנט הדני; ההחלטה נכנסה לתוקף בשנה שלאחר מכן. בנובמבר 2008 75.54% מתושבי האי הצביעו בעד הרחבת האוטונומיה מדנמרק במסגרת משאל עם שנערך באי; ההחלטה נכנסה לתוקף ב־21 ביוני 2009. מלכת דנמרק מרגרטה השנייה נשארה ראש המדינה של גרינלנד.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של גרינלנד

לא ידוע בדיוק מתי הגיעו מתיישבי גרינלנד לאי או מדוע הם החליטו להתיישב שם. גופם הסתגל לתנאים באי במהלך האלף הראשון והפך נמוך יותר ובעל רקמות שומניות רבות יותר על מנת ליצור בידוד מפני הקור העז השורר באי. מתיישבים מאיסלנד מצאו את המקום שומם כאשר הם הגיעו אליו בתחילת האלף השני. הם הקימו שלוש מושבות חדשות בדרום מערב האי, אשר התפתחו במהלך מאות השנים הבאות.

השם גרינלנד הגיע מאותם מתיישבים סקנדינביים. באגדות העם הוויקינגיות נאמר כי אריקר ראודי (אריק האדום) הוגלה מאיסלנד באשמת ביצוע רצח ויצא באוניות, יחד עם משפחתו ועבדיו, לחפש את האי שלפי השמועות היה בכיוון צפון מערב. לאחר שהתיישב בו, הוא קרא למקום גרינלנד על מנת למשוך אליו מתיישבים נוספים. הרעיון הצליח, והמתיישבים הסתדרו היטב עם האינואיטים שהגיעו זה מכבר. לאחר מכן בישוף נוצרי נשלח למקום. ב-1386 הפכה גרינלנד לחלק מאיחוד קאלמאר ולאחר מכן לחלק של המלוכה הכפולה דנמרק-נורווגיה.

לאחר כחמש מאות שנים נעלמו המושבות לחלוטין. סביר להניח כי היעלמות זו היא תוצאה של רעב ששרר במהלך המאה החמש עשרה, בתקופה הקרויה "תקופת הקרח הקטנה" שאופיינה בהידרדרות האקלים העולמי. ניתוח עצמות אדם מתקופה זו מראה תאימות גבוהה למצב של תת-תזונה.

דנמרק שמרה על שליטתה באי בהסכם קיאל שנחתם ב-1815.

באוגוסט 2019 הציע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לרכוש את האי, אולם הצעה זו נדחתה בידי ראש ממשלת גרינלנד ואף בידי ממשלת דנמרק שנחשבת לשולטת באי. חרף זאת, ביקש טראמפ מיועציו לבחון זאת והודיע כי ידון עם הממשל הדני בנושא. לשלושת המעצמות, ארצות הברית, סין ורוסיה כמה סיבות לשלוט באזור הארקטי ובגרינלנד בפרט: א. כריית משאבים פוסיליים שטרם נוצלו ב. ביסוס אזורי הגנה אחת מהשנייה ג. יצירת נתיבי תעבורה וסחר חדשים שיקצרו את זמן ההובלה לשאר העולם

פוליטיקה

הפרלמנט של גרינלנד נקרא אִינַצִיסָרְטוּט. יש בו 31 מושבים, והנציגים בו נבחרים בבחירה ישירה, יחסית וארצית לארבע שנים. שני נציגים גם נבחרים לפרלמנט הדני, הפולקטינג. בבחירות שנערכו בשנת 2009 זכתה לראשונה זה 30 שנה מפלגת השמאל הגרינלנדית אינואיט אטקטיגיט. ב-25 בנובמבר 2008 הצביעו תושבי האי בעד הרחבת האוטונומיה של הממשל המקומי.

גאוגרפיה

מיקומה של גרינלנד במפת החוג הארקטי.

גרינלנד היא האי הגדול ביותר בעולם. כ-84% משטח האי מכוסה קרח.

החלק הצפוני ביותר של גרינלנד לא מכוסה על ידי קרחון משום שהאוויר באזור זה יבש מדי מכדי שיווצר שלג, שהכרחי ליצירתו ולשימורו של קרחון. אם כל הקרח שבגרינלנד יימס לגמרי הוא יהפוך לארכיפלג. אף על פי שמבחינה גאוגרפית שייכת גרינלנד ליבשת צפון אמריקה, מהבחינה הפוליטית והתרבותית היא משתייכת ליבשת אירופה.

עיקר ההתיישבות האנושית בגרינלנד היא בדרום מערב האי, באזור החוף.

נאוק נמצאת בדרום חופה המערבי של גרינלנד. בשנת 2016 התגלו באזור נאוק, בחגורת האבן הירוקה של איסואה, בעקבות הפשרת שלגים, סטרומטוליטים בני 3.8 מיליארד שנים - המאובנים העתיקים ביותר שהתגלו בכדור הארץ, בהפרש של מאות מיליוני שנים מהמאובנים העתיקים ביותר שעליהם נודע לפני כן. מהגילוי של סטרומטוליטים מורכבים בחגורת האבן הירוקה של איסואה, סטרומטוליטים שנוצרו מהצטברות שכבות של ביופילם בשלב כה מוקדם בהיסטוריה של כדור הארץ, עולה האפשרות שהחיים התפתחו לראשונה על כדור הארץ לפני למעלה מ-4 מיליארד שנים.

קאנק היא העיר הצפונית ביותר בגרינלנד, ומספר קילומטרים צפונית לה שוכן סיאורלפוק שהוא היישוב הצפוני ביותר בגרינלנד

פיורדים מצויים לכל אורך חופי גרינלנד. במזרחו של האי משתרע הפיורד הארוך בתבל, קנגרטיטיווק, שאורכו 350 ק"מ.

אקלים

בשל מיקומו של האי בחוג הארקטי, וקרבתו הרבה לקוטב הצפוני, האקלים ברוב שטחי האי קר. החורף ארוך ונמשך כמעט חצי שנה, כשבמהלכו הטמפרטורות הן נמוכות באופן קיצוני מתחת לאפס, ומשקעים הופכים לקרח שנותר על פני האדמה. הקיץ חמים אך קצר ביותר, כחודשיים.

כלכלה

מטוס איירבוס A330 של חברת אייר גרינלנד במהלך טיסה.

גרינלנד סבלה מצמיחה שלילית בתחילת שנות ה-90, אך מ-1993 המצב הכלכלי השתפר. ממשלת גרינלנד אמצה מדיניות כלכלית נוקשה מאז שנות ה-80 המאוחרות וכך יצרה עודף בתקציב ואינפלציה נמוכה. מ-1990 רשמה גרינלנד גרעון בסחר הבינלאומי לאחר סגירת מכרות העופרת והאבץ האחרונים באי. כיום גרינלנד תלויה מאוד בדיג ויצוא דגים. הענף הרווחי ביותר הוא דיג החסילונים. נעשים חיפושים למציאת מינרלים ונפט, אך יעברו כמה שנים לפני שניתן יהיה להפיק מהם תועלת כלכלית. התיירות באי היא הענף היחיד המציע פוטנציאל בטווח הקצר וגם הוא מוגבל עקב העונה הקצרה והעלויות הגבוהות הכרוכות בתיירות לאי. המגזר הציבורי הוא הדומיננטי ביותר בכלכלת גרינלנד. כחצי מתקציבה השנתי של גרינלנד, כ-600 מיליון דולר, מגיעים ממענקים מממשלת דנמרק, חלק חשוב של התמ"ג.

דמוגרפיה

האוכלוסייה מונה 57,695 תושבים (לפי הערכה מ-2012). מתוכם 88% אינואיטים או בני תערובת אינואיטים-דנים. שאר 12 האחוזים הם ממוצא אירופאי, בעיקר דנים.

תוחלת החיים נמוכה במושגים מערביים, ועומדת על 70.07 שנים בכלל האוכלוסייה (לגברים: 67.44 שנים, לנשים: 72.85 שנים).

התפלגות לפי גיל: 23% בגילאי 0 עד 14, 70.1% בגילאי 15 עד 64, 6.9% בגלאי 65 ומעלה.

דת: התושבים הם ברובם נוצרים פרוטסטנטים המשתייכים לכנסייה הלותרנית האוונגליסטית הלאומית הדנית.
גרינלנד מהווה מאז 1993 דיוקסיה נפרדת עם בישוף משלה.

ראו גם

• מוזיקה של גרינלנד

• 

  קרחונים בגרינלנד

• 

  הלווייתן בלנה גרינלנדית

• 

  חווה בגרינלנד

לקריאה נוספת

• ג'ארד דיימונד, התמוטטות, פרקים 7–8
• מארק ג'נקינס, כל צבעי הקרח, נשיונל ג'יאוגרפיק, גיליון 145, יוני 2010
• טים פולג'ר, האי הירוק, נשיונל ג'יאוגרפיק, גיליון 145, יוני 2010

קישורים חיצוניים

• אלון עפרוני, ‏סוף העולם, הדבר האמיתי, באתר ישראל היום, 19 באוקטובר 2011
• אתי ואוריאל ישיב, ‏הפלגה בפיורדים של גרינלנד, באתר GoTravel
• סוכנויות הידיעות, גרינלנד: הסודות שמתחת לקרחונים הנמסים, באתר ynet, 28 בספטמבר 2012
• פרדריק פלייטגן, לחשוף את הסודות בקרח של גרינלנד, באתר nrg‏, 9 בדצמבר 2012
• אפרת נקש‏, תקופת הקרח: שיט בין קרחונים שניתקים לים בגרינלנד, באתר וואלה! NEWS‏, 14 בספטמבר 2017
• דני ענק - סיפורו של מגלה הארצות וחוקר גרינלנד פיטר פרויקן בפודקאסט מינהר הזמן, תאגיד השידור הישראלי
• גליה גוטמן, ‏לפני שהקרחונים נמסים. גרינלנד ולא לפלנד היא הדבר האמיתי. יומן מסע, באתר גלובס, 13 ביולי 2019