מושבת האמנים של באיה מארה
מידע כללי | |
---|---|
סוג | כפר אמנים |
כתובת | באיה מארה |
מדינה | רומניה |
מייסדים | Károly Ferenczy, István Réti, בלה איוואני-גרינוולד, סימון הולוסי, János Thorma |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1896 |
תאריך פתיחה רשמי | 1896 |
מושבת האמנים של באיה מארה או בית הספר לציור של באיה מארה (היום ברומניה אז בהונגריה) הוא תנועה שהחלה את הציור ההונגרי המודרני, והתפתחה למושבת האמנים של באיה מארה (בהונגרית: Nagybányai művésztelep) משנת 1896 ורק מלחמת העולם השנייה סיימה את פעילתה. משנת 1902 הפכה מושבת האמנים ל"בית ספר חופשי (פתוח)", אליו פנו כמעט כל הדמויות המשמעותיות של הדור החדש של הציירים ההונגרים. היתרון העיקרי של בית הספר היה בכך שהציג את תוצאות הנטורליזם ומגמת ה-plein air (מבוטא "פלנר") שהיה סגנון ציור באוויר בחוץ, סגנון שנכנס לאופנה במחצית השנייה של המאה ה-19, והתאפיין בשימוש באור טבעי ומפוזר במקום תאורת סטודיו ממוקדת. בתקופה המוקדמת, האדם המובהק ביותר בסגנון באיה מארה היה הצייר קארוי פרנצי.
לבית הספר הייתה השפעה גדולה במחצית הראשונה של המאה ה-20 על הציור ההונגרי. זה בא לידי ביטוי באגודות הציירים כמו השמונה, האגודה החדשה לאמנים (KUT), אימפרסיוניסטים ונטורליסטים הונגרים (MIÉNK), אגודת פאל סיניאי מרשה, הציירים של השפילה ההונגרית הגדולה, (למעשה מושבת האמנים של קצ'קמט) וגם מושבת האמנים של סנטאנדרה, של מישקולץ ועוד, והשפעתו חלחלה לציור ההונגרי. זה היה בית הספר הראשון לציור שעבודתו אומצה וכובדה על ידי הקהל ההונגרי.
המייסדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קארוי פרנצי
- שימון הולושי
- בלה איוואני-גרינוולד
- אישטוואן ריטי
- יאנוש טורמה
אמני התערוכות הראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- איסטוואן צ'וק[1]
- יוז'ף פראגו
- בלה הורטי
- אוסקר גלאץ
- שאנדור קוביני
- שאנדור נילאשי
- ארנה ורוש
הדור השני
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ינה מטיצ'קה
- זולטאן יאקאב
- קארוי ריטי
- שמו ברצ'ק
- שאנדור גלימברטי
- זולטאן צ'אקטורנאי
- איבאן קומורוצי
- אנדראש מיקולה
- וליר פרנצי
- בני פרנצי
- נעמי פרנצי
- פטר ראץ
- יאנוש קריז'אן
- אנטוניה צ'יקוש
- שאנדור ציפר
- וילמוש פרלרוט-צ'אבה
- גזה בורנמיסה
- ג'רג' הלר
הדור השלישי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אישטוואן בולדיז'אר
- הרוזן ראלף טלקי
- יאנוש פירק
- מרגיט קיש
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Réti István: A nagybányai művésztelep. (Szerk. Aradi Nóra). Budapest : Képzőművészeti, 1954. 355 o. 80 t. (Művészeti könyvek) Posztumusz kiadás. Új kiadása 1994, 1996.
- Murádin Jenő - Szűcs György: Nagybánya száz éve : történeti források : művészeti topográfia. Miskolc - Nagybánya, 1996. 227 p. ISBN 963 7221 808
- Piktorok városa Nagybánya. (Nagybányai festők). Szerkesztő-rendező: Nagy T. Katalin. Budapest : Duna Televízió, 1997. (Duna TV Videotár).
- András Edit-Bernáth Mária (szerk.): Válogatás a nagybányai művészek leveleiből. Nagybánya Könyvek 8. (Sorozatszerkesztő: Jurecskó László-Kishonthy Zsolt). MissionArt Galéria, 1997. 423 oldal, 26 fekete-fehér ill.
- Tímár Árpád (szerk.): A nagybányai művészet és művésztelep a magyar sajtóban.(1896-1909) Nagybánya Könyvek 7.(Sorozatszerkesztő: Jurecskó László-Kishonthy Zsolt). MissionArt Galéria, 1997. 493 oldal, 21 fekete-fehér illusztráció
- Tímár Árpád (szerk.): A nagybányai művészet és művésztelep a magyar sajtóban. (1910-1918). Nagybánya Könyvek 9. MissionArt Galéria, 2000. 445 oldal, 11 fekete-fehér illusztráció
- Murádin Jenő (szerk.): A nagybányai művészet és művésztelep a magyar sajtóban.(1919-1944) Nagybánya Könyvek 10. MissionArt Galéria, 2000. 477 oldal, 20 fekete-fehér illusztráció
- Jurecskó László-Kishonthy Zsolt (szerk.): Nagybánya. Nagybányai festészet a neósok fellépésétől 1944-ig. MissionArt Galéria, 1993. 286 oldal, 45 színes, 96 fekete-fehér reprodukció
- Jurecskó László-Kishonthy Zsolt (szerk.): Tanulmányok a nagybányai művészet köréből. Nagybánya Könyvek 3. MissionArt Galéria, 1994. 106 oldal, 40 fekete-fehér reprodukció
- בלה סוקולאי: מושבת האמנות של באיה מארה (MEK)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר העיר באיה מארה
- אגנש סבשטין: ההיסטוריה של מושבת האמנים של באיה מארה
- היסטוריה של מושבת האמנים של באיה מארה
- תערוכת מושבת האמנים של באיה מארה במוזיאון צ'יקי סקיי
- https://www.hallergyorgy.hu/
- https://www.kieselbach.hu/muvesz/haller-gyorgy_8994
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Innentől kezdve a művészek neveit olyan sorrendben hozom, ahogyan Réti István: A nagybányai művésztelep i.m. tárgyalja.