מטפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מטפֶּה

מַטְפֶּה[1] (נקרא מטף בפי העם) הוא אמצעי לכיבוי אש או לריסון אש, והוא חלק מההגנה האקטיבית מפני אש.

ישנם שני סוגי עיקרים של מַטְפִּים: מטפה שמור בלחץ ומטפה מחולל לחץ. במטפה השמור בלחץ הפרופלנט (החומר הדחוס הדוחף את החומר החוצה) נשמר באותו מכל שבו נמצא הגורם לכיבוי אש. לפי הגורם נקבע הפרופלנט וישנם סוגים שונים הנמצאים בשימוש. מטפים שמורים בלחץ הם הנפוצים ביותר.

מטפי מחסנית כוללים את החומר המניע במכל נתיק שיש לנקבו לפני שימוש ובכך מתערבב חומר המניעה ומביא לכיבוי האש. סוג זה אינו נפוץ, אך הוא הדומיננטי במתקנים תעשייתיים, שם נעשה בו שימוש גבוה מן הממוצע.

למטפה נתיק יתרונות של החלפה פשוטה וטעינה מיידית, המאפשרים למשתמש לתפעל את המטפה ולהשתלט על השריפה ביתר קלות. בניגוד למטפים מקומפרסים, מטפים אלו מנצלים פחמן דו-חמצני דחוס במקום חנקן.

במעבדות רבות, לצד מטפה רגיל ישנו מטפה נוסף, שבדרך כלל צבוע בצבע צהוב ומיועד לכיבוי שרפות של מתכות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מקור המילה: המילה חודשה על פי המשמעות 'כיבוי' שיש לשורש טפ"י (או טפ"א) בשתי אחיותיה החשובות של העברית: הארמית והערבית. השורש הארמי טפ"י בא למשל בתרגום אונקלוס לפסוק "אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה" (ויקרא ו, ו) – המילים "לא תכבה" מתורגמות "לָא תִּטְפֵי". [האקדמיה ללשון העברית]
Gorilla-thinclient.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.