רבי חייא בר אמי

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו.

רבי חייא בר אמי הוא אמורא שהיה חי בדורו של רב יוסף, בתלמוד מובאית מחלוקת ביניהם לגבי השיעור המדויק של המלבן והמנפץ והצובע והטווה והאורג צמר בשבת (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"ו, עמוד א').

רבו של רבי חייא בר אמי היה עולא.

מסופר בתלמוד על עבדו של רבי חייא בר אמי שהטביל נכרית לשם אישות (כלומר לטהרה מטומאת נידה) ונשא אותה לאשה ונולדה להם בת, ודנו שם בתלמוד אם טבילת הנכרית לשם אישות מועילה לה להיחשב גיורת, אע"פ שלא נטבלה לשם גירות, וכתוצאה מזאת דנו גם על הבת שנולדה אם כשרה היא (תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף מ"ה, עמוד ב').

בכמה מקומות בתלמוד מתואר שהיו יושבים רב נחמן ועולא ואבימי בר פפי ודנים ביניהם בנושאים וספיקות הלכתיים ורבי חייא בר אמי היה יושב לפניהם כתלמיד בפני רבותיו ולפעמים אף היה מתערב בדיונים ומשיב תשובות משלו.

מאמרותיו

משמיה דעולא מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד

— תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ח', עמוד א'