הטיית העיגון – הבדלי גרסאות
הגהה |
עריכה, תמונה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לשכתב|ניסוח לא אנציקלופדי}} |
{{לשכתב|ניסוח לא אנציקלופדי}} |
||
[[קובץ:Amos Tversky.jpg|ממוזער|פרופסור עמוס טברסקי]] |
|||
'''הַטָּיַית הָעִיגּוּן''' היא אחת מההטיות הקוגניטיביות שיוצרות אצל בני אדם דפוס התנהגותי שיטתי לא רציונלי בתפיסתם ובשיפוטם של דברים. הטיה זו באה לידי ביטוי כאשר פרט מידע שקשור לפרופיל ההחלטות נאמר/נשמע בסמוך לקבלת ההחלטה מעלה את יתרונה של אחת החלופות, אף אם אין לכך סיבה רציונלית כגון שאותו פרט ידוע שאינו נכון, ייתכנו מקרים שהטייה זו תתקיים אף שאותו פרט אינו קשור לקבלת ההחלטה. |
'''הַטָּיַית הָעִיגּוּן''' היא אחת מההטיות הקוגניטיביות שיוצרות אצל בני אדם דפוס התנהגותי שיטתי לא רציונלי בתפיסתם ובשיפוטם של דברים. הטיה זו באה לידי ביטוי כאשר פרט מידע שקשור לפרופיל ההחלטות נאמר/נשמע בסמוך לקבלת ההחלטה מעלה את יתרונה של אחת החלופות, אף אם אין לכך סיבה רציונלית כגון שאותו פרט ידוע שאינו נכון, ייתכנו מקרים שהטייה זו תתקיים אף שאותו פרט אינו קשור לקבלת ההחלטה. |
||
גרסה מ־02:46, 14 בפברואר 2020
שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
הַטָּיַית הָעִיגּוּן היא אחת מההטיות הקוגניטיביות שיוצרות אצל בני אדם דפוס התנהגותי שיטתי לא רציונלי בתפיסתם ובשיפוטם של דברים. הטיה זו באה לידי ביטוי כאשר פרט מידע שקשור לפרופיל ההחלטות נאמר/נשמע בסמוך לקבלת ההחלטה מעלה את יתרונה של אחת החלופות, אף אם אין לכך סיבה רציונלית כגון שאותו פרט ידוע שאינו נכון, ייתכנו מקרים שהטייה זו תתקיים אף שאותו פרט אינו קשור לקבלת ההחלטה.
היסטוריית ההטייה
ההטייה נתגלתה על ידי הפרופסור עמוס טברסקי ועמיתו הפרופסור דניאל כהנמן שעסקו בחקר ההטיות הקוגניטיביות של מוחנו, במחקרם גילו כי כאשר ניתן לאדם פרט מידע שקשור לקבלת ההחלטות אף אם יידע שנתון זה אינו נכון דעתו תֻּטֶּה כשייתן את דעתו על העובדות באותו עניין, כדוגמא- אם לקבוצה אחת אמרו שקנדי בזמן הירצחו היה בן 38 ולאחרת אמרו שהיה בן 55, כשיצטרכו לתת את דעתם בעניין, הקבוצה שהממוצע שתתן הוא היותר גבוה- היא אותה קבוצה שנתנו לה את הנתון הגבוה.
הסבר ההטייה
טברסקי וכהנמן הסבירו שהטייה זו נגרמת מכך שמוחנו מפתח כמין אסוציאציות באותו עניין לאחר הנתון הראשוני, כדוגמא אם יאמרו לקבוצה שקנדי נרצח בהיותו בן 38 גם אם ידעו שנתון זה אינו נכון- מוחם יפתח אסוציאציוות בדגש על צעירותו של קנדי. מאותה סיבה ההטייה יכולה גם לפעול במקומות שהנתון הראשוני אינו קשור לקבלת ההחלטה כגון זריקת קובייה שתשפיע על בחירת מספר לאחר מכן.
הסבר נוסף להטייה נתן כהנמן בספרו "לחשוב מהר לחשוב לאט" והוא שלכל אדם יש את אזור הוודאות ואזור אי הוודאות, לדוגמה אדם יודע בוודאות שקנדי נרצח כשהיה בן יותר מ-40 ופחות מ-50, השנים 40 עד 50 נחשבים אזור אי הוודאות, כהנמן טען שאנשים לא יכנסו לאזור אי הוודאות, מכיוון שכך הסביר שכשהנתון האמיתי גבוה מהנתון הראשוני- כשיצטרך לתת את עמדתו בנושא לא יכנס לאזור אי הוודאות- מחמת הנתון הראשוני המח מתרגם כעת את השאלה לעד איפה אני יודע שהנתון הראשוני אינו נכון ומאיפה הוא יכול להיות נכון, אי לכך גם אדם שנתנו לו נתון שגבוה מהנתון האמיתי- בהשערתו ירד אך כשיגיע לאזור אי הוודאות יעצור.
לקריאה נוספת
- דניאל כהנמן, לחשוב מהר, לחשוב לאט, מטר, כנרת, 2011
- הפסיכולוגיה של השקר ושיטות לחשיפתו, הוצאת בר אילן
קישורים חיצוניים
- יוסי בן הרוש, 10 הטיות קוגנטיביות שאתה חייב להכיר
- ליאור יפה וד״ר אביתר מתניה, אפקט העיגון כהטיה יסודית במחקר מודיעין