דניאל כהנמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דניאל כהנמן
Daniel Kahneman
דניאל כהנמן
דניאל כהנמן
לידה 5 במרץ 1934 (בן 89)
בריטניהבריטניה תל אביב-יפו, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פסיכולוגיה קוגניטיבית, כלכלה התנהגותית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ישראלישראל ישראל
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט סוזאן מ. ארוין-טריפ עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט ענת ניניו, Maria V. Stone, אבישי הניק, Carol Anne Varey, זיו כרמון, Nathan Novemsky, Jacqueline Sue Snell עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרסים והוקרה
בן או בת זוג אן טריזמן (19782018) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דניאל כהנמן (נולד ב-5 במרץ 1934) הוא פסיכולוג קוגניטיבי ישראלי-אמריקאי, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2002. מחקריו נחשבים לפורצי דרך בתחומי שיפוט וקבלת החלטות, היוריסטיקה וכלכלה התנהגותית. כיום הוא מכהן כפרופסור אמריטוס לפסיכולוגיה ולמדיניות ציבורית באוניברסיטת פרינסטון שבארצות הברית.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוריו של כהנמן היגרו מליטא לצרפת בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20. הוא נולד בשנת 1934 בתל אביב, בעת שאמו ביקרה קרובי משפחה בארץ ישראל. כהנמן הוא צאצא לשושלת של רבנים מליטא. המפורסם ביותר בשושלת זו הוא הרב יוסף שלמה כהנמן, מייסד ישיבת פוניבז' בבני ברק שהיה דודו של כהנמן (אח אביו אפרים). הוא גדל בפריז, ובזמן הכיבוש הגרמני התחבא עם הוריו ואחותו (כהנמן מספר על מפגש מקרי ומרגש עם חייל אס. אס. גרמני בפריז,[1] אירוע שהותיר בו רושם עמוק). אביו נתפס ונכלא במחנה הריכוז דראנסי, אך שוחרר לאחר שישה שבועות כתוצאה מהתערבותו של אז'ן שילר מנהל חברת לוריאל בה עבד. המשפחה נמלטה לדרום צרפת ואביו מת מסוכרת ב-1944. ב-1946 עלה לארץ ישראל עם אמו. תחילה התגוררו בירושלים ולאחר מכן עברו לתל אביב.

כהנמן הוא בוגר התיכון ליד האוניברסיטה ובוגר שבט משואות של עדת הצופים - הצופים הדתיים, למד לתואר ראשון בפסיכולוגיה ובמתמטיקה באוניברסיטה העברית וסיים בשנת 1954. בשנת 1955 התגייס לצה"ל ושירת כפסיכולוג ביחידה לפסיכולוגיה. בין השאר פיתח את מבחני הקב"א,[2][3] ועסק בתכנון מבדקים לקורס קצינים. ב-1958 החל בלימודי דוקטורט בפסיכולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אותם סיים בשנת 1961. לאחר קבלת תואר דוקטור חזר לישראל והצטרף לסגל המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. בתחילת שנות ה-70 היה שותף בצוות חשיבה שעסק במשא ומתן בנושא הסכמי הביניים בסיני, ותרם ממומחיותו בהקשר זה.

בשנת 1978 עבר כהנמן לאוניברסיטת בריטיש קולומביה בקנדה, ב-1986 עבר לברקלי, וב-1993 עבר לאוניברסיטת פרינסטון, שם הוא עובד וחוקר כיום. משנת 2000 הוא חבר במרכז לחקר הרציונליות שבאוניברסיטה העברית. בתקופה זו החל לשתף פעולה עם כלכלנים, במיוחד עם ריצ'רד ת'אלר, ולפתח את המחקר בתחום הכלכלה ההתנהגותית.

כהנמן הוא אתאיסט.[4]

כהנמן היה נשוי בשנית לפסיכולוגית הקוגניטיבית אן טריזמן. לפני כן היה נשוי לעירא, מורה וסופרת, ממנה נולדו לו שני ילדים ושלושה נכדים.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דניאל כהנמן, 2013

פרס נובל לכלכלה לשנת 2002 הוענק לדניאל כהנמן על המחקר שערך יחד עם עמוס טברסקי (שכבר לא היה אז בחיים) על 'הכרעה בתנאי אי ודאות' במסגרת עיסוקם בפסיכולוגיה חברתית, וההשלכה של המחקר על אופן פעולתם של כלכלנים. אף שלדבריו "מעולם לא למד קורס בכלכלה".

ב-2011 הוענק לו פרס distinguished fellows של האגודה הכלכלית האמריקאית, ובאותה שנה זכה בפרס טלקוט פרסונס מטעם האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים. ב-2008 נבחר כחבר חוץ של האקדמיה הבריטית. ב-2007 הוענק לו פרס מפעל חיים מטעם האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה. ב-2006 הוענקה לו, במשותף עם עמוס טברסקי, מדליית פרנק רמזי מטעם the Decision Analysis Society. ב-2002 הוענק לו פרס על מפעל חיים מטעם Society for Medical Decision Making, ובאותה שנה הוענק לו פרס גרומאייר לפסיכולוגיה במשותף עם טברסקי. ב-1995 זכה, גם כן במשותף עם טברסקי, במדליית וורן של society ofSociety of Experimental Psychologists. באותה שנה זכה בפרס הילגארד למפעל חיים בתחום הפסיכולוגיה. ב-1992 הוענק לו פרס Distinguished Scientific Contribution Award מטעם Society of Consumer Psychology.

נוסף על כך זכה במספר רב של פרסי דוקטור לשם כבוד, בין היתר מאוניברסיטת הרווארד (2001), אוניברסיטת פנסילבניה (2001), אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2003), אוניברסיטת בריטיש קולומביה (2004), אוניברסיטת מישיגן (2010), אוניברסיטת חיפה (2016),[5] האוניברסיטה העברית (2014).

ב-20 בנובמבר 2013 העניק לו נשיא ארצות הברית ברק אובמה את מדליית החירות הנשיאותית, העיטור האזרחי הגבוה ביותר שניתן בארצות הברית.[6]

רשימת הפרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס נובל לכלכלה (2002)
  • דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת וירצבורג (2004)
  • פרס טלקוט פרסונס (2011)
  • 50 המשפיעים ביותר (2012)
  • עמית החברה האקונומטרית (1993)
  • פרס האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה לתרומות מדעיות נכבדות לפסיכולוגיה (1982)
  • פרס האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה למפעל חיים בפסיכולוגיה (2007)
  • 50 המשפיעים ביותר (2011)
  • פרס גרומאייר (2003)
  • פרס לאונטיף (2010)
  • פרס עמיתי ויליאם ג'יימס (1989)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ייל (2014)
  • פרס הכלכלה העולמית (2012)
  • מדליית החירות הנשיאותית (2013)
  • עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
  • עמית חברת הפסיכולוגים הניסויים
  • עמית מכובד של האגודה האמריקאית לכלכלה
  • עמית אגודת המדעים הקוגניטיביים

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוניברסיטה העברית החל לחקור עם עמיתו עמוס טברסקי, את תהליכי קבלת החלטות ושיפוט סובייקטיבי בתנאים של אי-ודאות. המאמר החשוב הראשון שהשניים פרסמו ראה אור בכתב העת Science בשנת 1974. ב-1979 פרסמו השניים בכתב העת Econometrica את מאמרם פורץ הדרך בנושא תורת הערך, אותו פיתחו כחלופה לתורת התועלת, Prospect theory: An analysis of decisions under risk,[7] מאמר שהפך ברבות הימים למצוטט ביותר בכתב העת הזה, לתיאור תהליכי קבלת ההחלטות בתנאי אי-ודאות.

מאמרם המשותף החשוב והמפורסם ביותר פורסם בירחון Science בשנת 1981, וכותרתו "מיסגור החלטות והפסיכולוגיה של בחירה".[8] בשנת 1982 ראה אור ספרו "שיפוט בתנאי חוסר ודאות" אותו כתב יחד עם טברסקי ופול סלוביק.[9]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מייקל לואיס, ענן של אפשרויות: עמוס טברסקי ודניאל כהנמן, החברות ששינתה את האופן שבו אנו חושבים, הוצאת בבל, 2018.[10]
  • גלית חמי וסופי שולמן, להמציא כל בוקר מחדש - סיפורה של החדשנות הישראלית, ידיעות ספרים, 2018, הפרק "הרציונליות – לא מה שחשבתם", עמ' 158–163

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהרצאותיו וממאמריו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אורן הוברמן, איך האינטואיציה עובדת?, באתר כלכליסט, 27 בספטמבר 2011
  2. ^ תחקיר המקור: נוסחת הקב"א נחשפת, באתר רשת 13
  3. ^ פיצוח חידת הקב"א הגדולה ואיך קשורים לכך סילבן שלום, ליאל דניר, בר פאלי ועלמה זק | הבלוג של רביב דרוקר, באתר drucker10.net
  4. ^ Engber, Daniel (2016-12-21). "The Irony Effect". Slate (באנגלית אמריקאית). ISSN 1091-2339. נבדק ב-2017-09-13.
  5. ^ מקבלי התואר דוקטור כבוד מאוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת חיפה
  6. ^ יצחק בן-חורין, וושינגטון, שי מאובמה: מדליית החירות לכהנמן ולאופרה, באתר ynet, 20 בנובמבר 2013
  7. ^ Amos Tversky and Daniel Kahneman, Prospect theory: An analysis of decisions under risk. Econometrica, 47, 313-327.
  8. ^ Amos Tversky and Daniel Kahneman, The Framing of Decisions and the Psychology of Choice. Science 1981;211:453-458.
  9. ^ Daniel Kahneman, Paul Slovic, Amos Tversky, Judgment under uncertainty : heuristics and biases. Cambridge University Press, 1982.
  10. ^ אתר למנויים בלבד אלי שאלתיאל, ענן של אפשרויות": החברות החמה שהובילה לגילויו של חתן הנובל כהנמן, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2018