עמוד חשמל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכה של 2.55.31.165 (שיחה) לעריכה האחרונה של בן עדריאל
אין תקציר עריכה
תגיות: חשד למילים בעייתיות שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1: שורה 1:
עמוד חשמל הוא מה שנכנס לכוס של אליה להב כל יום על ידי איתמר
[[קובץ:Pylon_ds.jpg|ממוזער|250px|עמוד חשמל ב[[אנגליה]]]]
[[קובץ:InleUtilityPole.jpg|ממוזער|250px|עמוד חשמל ([[מיאנמר]])]]

'''עמוד חשמל''' הוא [[עמוד]] המחזיק [[תיל]]ים המשמשים להולכת [[זרם חשמלי]]. לעיתים נעשה שימוש בעמודי חשמל למטרות נוספות, כגון התקנת [[שנאי]]ם, [[קבל]]ים, אמצעי [[מיתוג]], [[פנס רחוב|פנסי רחוב]] ועוד.

לעמודי החשמל מספר תפקידים בנשיאת התיילים:
#הרחקת התיילים מהאדמה.
#הרחקת התיילים זה מזה.
#[[מוליכות חשמלית|בידוד]] התיילים מהאדמה.

ישנם סוגים שונים של עמודי חשמל, בהתאם לשימוש שנועד להם. עמוד חשמל הגבוה בעולם (370 מטרים) נמצא ב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]].


=== עמודי עץ ===
=== עמודי עץ ===

גרסה מ־01:42, 27 במרץ 2024

עמוד חשמל הוא מה שנכנס לכוס של אליה להב כל יום על ידי איתמר

עמודי עץ

עמוד חשמל ממתכת בתל אביב

ברחבי העולם עמודי חשמל מעץ הם הנפוצים ביותר. לעץ מספר יתרונות: זהו חומר גלם זול, ובעל בידוד טבעי. הצבת עמודי עץ היא פשוטה ונעשית על ידי נעיצתם בקרקע: עמוד נמוך שאורכו 10 מטר יהיה נעוץ בקרקע כמטר וחצי מאורכו. לעמודי עץ על פי רוב מבנה פשוט דמוי חרוט קטום.

החיסרון של עמודי עץ הוא שהם מוגבלים מאוד בגובהם - עמודי עץ אינם יציבים ופגיעות מכניות ואף רוח חזקה מאוד עלולים להפילם. בנוסף, עמודי עץ מתכופפים כאשר הם נתונים ללחץ ממושך, גם אם לא מדובר בלחץ שמפיל או שובר אותם. ככל שהעמוד גבוה יותר יציבותו קטנה יותר. יש מקומות בהם נעשה שימוש בעץ למבנה עמודים גבוהים יותר, על ידי שילוב של מספר עמודי עץ היוצר מבנה יציב יותר.
העץ המשמש לעמודים עובר טיפול משמר למניעת טחב, פטריות ופגיעת חרקים.

עמודי בטון

עמודי בטון עשויים מבטון מזוין וצורתם חרוט קטום, מרובעת או מלבנית. יציקתם של עמודי בטון היא תעשייתית - כלומר העמודים מיוצרים במפעל ומובלים לאתר הצבתם בשלמותם. בדומה לעמודי העץ הם מוצבים על ידי נעיצתם באדמה, וכן נחשבים למבודד טוב. יתרונם של עמודי בטון הוא בחוזקם העולה על זה של עמודי עץ, חוזק המביא לעמידות גבוהה יותר בפני לחצי מתיחה וסיבוב.

עמודי מתכת

עמודי מתכת נבנים לרוב ממסבכים בחתך מלבני (בעמודים קטנים) או מרובע (בעמודים גדולים או שנועדו לנשיאת מיכשור רב) יש גם עמודי מתכת גבוהים במיוחד הבנויים ממצולע רב צלעות. מבנה המתכת מאפשר בניית עמודים בגבהים שונים, גבהים העולים בהרבה על הניתנים להשגה בעמודי עץ ובטון. בשל כך קווי מתח העולים על 33 קילו-וולט מותקנים תמיד על עמודי מתכת, המאפשרים את הגובה הנדרש להרחקתם מהקרקע.
עמודי מתכת מותקנים תמיד על בסיסי בטון. עמוד מתכת קטן יותקן על גבי בסיס בודד, ובעמודי מתח עליון הבנויים בחתך מרובע יהיה בסיס נפרד לכל אחת מרגלי העמוד.
מכיוון שמתכת מוליכה טובה, נדרש בעמודי מתכת ציוד בידוד מיוחד על מנת להרחיק את התיילים מגוף העמוד.

עמודי החשמל בישראל

על אף שברחבי העולם מקובל להתקין תשתיות של שירותים שונים (כגון חשמל, טלפון וטלוויזיה בכבלים) על אותם העמודים, כאשר כל מערכת מותקנת בגובה שונה, בישראל לא איפשרה חברת החשמל התקנת תשתיות אחרות למעט תאורת רחובות. עם זאת, בראשית המאה ה-21 החלה חברת החשמל להשתמש בעמודי חשמל להעברת סיבים אופטיים, כחלק מכניסתה לשוק התקשורת בישראל[דרוש מקור].

בארכיון חברת החשמל לישראל נמצאו תמונות המעידות על העמודים הראשונים שהוקמו בשנות ה-20 של המאה ה-20 על ידי עובדי חברת החשמל עם הקמת תחנות הכוח הראשונות שהופעלו בתל אביב בשנת 1923 ובחיפה ובטבריה בשנת 1925.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עמוד חשמל בוויקישיתוף