פנחס לנדר (אלעד) – הבדלי גרסאות
מראה
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מלאו אסמינו בר בחלון תגית: שוחזרה |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} |
{{בעבודה}} |
||
{{חלונית |
|||
|כותרת= מלאו אסמינו בר |
|||
|מאת=פנחס לנדר (אלעד) |
|||
|ניקוד=כן |
|||
|מקור=מתוך [[זמרשת]] |
|||
|רוחב=250px| |
|||
|תוכן =<poem> |
|||
מָלְאוּ אֲסָמֵינוּ בָּר וִיקָבֵינוּ יַיִן |
|||
בָּתֵּינוּ הוֹמִים, הוֹמִים מִתִּינוֹקוֹת |
|||
וּבְהֶמְתֵּנוּ פּוֹרָה – |
|||
מָה עוֹד תְּבַקְּשִׁי מֵאִתָּנוּ מְכוֹרָה |
|||
'''פנחס לנדר (אלעד)''' היה [[משורר]], [[מתרגם]] ו[[עיתונאי]] ישראלי (1905 - 1987).<ref>התאריך נלקח מהספרייה הלאומית ומהלקסיקונים השונים. אצל תדהר מופיע התאריך 1904, ועל מצבתו מופיע התאריך 1902</ref> נולד ב[[רופשיץ]], [[גליציה האוסטרית]], כיום דרום [[פולין]]. עלה לארץ בשנת 1934.<ref>[https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/01332.php פנחס לנדר (אלעד)], [[לקסיקון הספרות העברית החדשה]]</ref> |
|||
וְאֵין, וְאֵין עֲדַיִן? |
|||
מָה עוֹד תְּבַקְּשִׁי מֵאִתָּנוּ מְכוֹרָה |
|||
וְאֵין, וְאֵין עֲדַיִן? |
|||
</poem> |
|||
}} |
|||
== ביוגרפיה == |
|||
פנחס אהרן לנדר נולד ל'''נפתלי צבי''' ול'''רחל''' בת פינחס לבית גולדמן. למד בילדותו ב[[תלמוד תורה|חדר]], ולאחר מכן השלים את לימודיו בבית המדרש למורים יהודים ב[[קרקוב]], אך לא הרבה לעסוק במלאכת ההוראה. במשך שנה אחת השתתף בעריכת ביטאון הסתדרות החלוץ בפולין "העתיד".<ref>תדהר, אנציקלופדיה לתולדות היישוב ובוניו</ref>. |
|||
בשנת 1937 עלה לישראל ועבד תחילה בחקלאות ב[[קבוצת כנרת]] וב[[מקוה ישראל|מקווה ישראל]]. בהמשך עבד כעיתונאי בעיתון "[[הארץ]]" ופרסם מאמרי ביקורת בתחום הספרות והאקטואליה בכתבי העת "[[מאזנים (כתב עת)|מאזניים]]", "[[גזית (כתב עת)|גזית]]", ו"[[תמורות (כתב עת)|תמורות]]". במשך זמן מה עבד גם בכתבי עת שונים מחוץ לארץ, כמו "[[הדאר]]" ב[[ניו יורק]], ו"[[הדרום (כתב עת)|הדרום]]" ב[[בואנוס איירס]]. |
|||
== משורר ומתרגם == |
|||
לנדר הרבה לפרסם שירים ותרגומים לילדים ולמבוגרים. שירו הידוע ביותר הוא "[[מלאו אסמינו בר]]", שאותו מרבים לשיר גם היום. כמו כן כתב את שיר הילדים הידוע: "יום יום אל הים".<ref>[https://www.zemereshet.co.il/m/artist.asp?id=284 פנחס אלעד], [[זמרשת]]</ref> |
|||
על חלק מיצירותיו ומאמריו חתם לנדר בשמות העט: פ' עזאי, א' תושב, פ' ארצי ועוד.<ref name=":0">[https://heksherimlexicon.bgu.ac.il/lexicon-entry/%d7%9c%d7%a0%d7%93%d7%a8-%d7%90%d7%9c%d7%a2%d7%93-%d7%a4%d7%a0%d7%97%d7%a1/ לנדר (אלעד) פנחס], [[לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית]]</ref> |
|||
פנחס לנדר פרסם את שירו הראשון ב-1924 בכתב העת "[[הכוכב (כתב עת)|הכוכב]]". בין ספריו: "על ארץ זו" (1942, הוצאת צ' לינמן), "בשדמות מולדתי: סיור ביישובי "[[הנוער הציוני|הנוער הציונ]]<nowiki/>י"(1947) – אסופת רשימות הפורשות תמונה חיה של הווי קבוצות הנוער הציוני שפעלו בארץ. "רוחות קדים וים" (1987) שירי זריחה ודמדומים" (1987) ועוד. כמה משיריו הולחנו. |
|||
עם מותו כתב עליו [[שמעון סאמט]] (1987): "בעבודתו הספרותית סקר המנוח את מרחבי הנוף שסביבו עם אהבה רבה לארץ ולחלוציות הרוחנית והגשמית בה". על ספרו כריח השדה כתב ב' מרדכי (1963): "המשורר מעביר את החוץ אל הפנים, אל העין הפנימית, נופי הטבע הם חזות הכל. דרכם רואה המשורר גם את קשת טיטוס ברומי ומשוחח עם ההוגה הבודד באמסטרדם – ברוך שפינוזה".<ref name=":0" /> |
|||
== מבחר ספרים == |
== מבחר ספרים == |
גרסה מ־13:06, 19 ביוני 2024
![]() |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
מלאו אסמינו בר
|
---|
מאת פנחס לנדר (אלעד) |
מָלְאוּ אֲסָמֵינוּ בָּר וִיקָבֵינוּ יַיִן |
מתוך זמרשת |
מבחר ספרים
- על ארץ זו, צ. לינמן, תש"ב
- רוחות קדים וים, עקד, תשמ"ז
- שירי זריחה ודמדומים, עקד, תשמ"ז
- מזרח שמש; שירי תנך, אגודת הסופרים, תשי"ח
- הפעמונים : שירים לילדים, מסדה, תשי"ד
- פני סופרינו : אוסף תמונות של 50 משוררים, מספרים והוגי דעות מפורסמים בספרות העברית החדשה, בצירוף קטעי שירה ופרוזה מכתביהם
- בשדמות מולדתי : סיור בישובי "הנוער הציוני" , העובד הציוני, תש"ז
- הקיבוצים והעליה הקרובה, תל-אביב, 1935
מבחר תרגומים
- זהו האויב / אקסנר פרדריק, עברית: פ. עזאי, צ' ליינמן
- צ'פלין בציד שודדים, מאת פ' היינריך, עברית פ' לנדר, מסדה, תשכ"ו
- להתראות סר ארצ'יבלד, מאת ברברה שפכט, עברית - פנחס אלעד, מסדה, 1971
- טרגדיות של ויליים שקספיר, מבחר טרגדיות בתרגומים שונים. לנדר תרגם את אותלו
- רבקה / רומן מאת דפנה די מורייה, רבקה, תרגם מאנגלית פינחס לנדר, מסדה, תשכ"ג
- הראשון והאחרון, מאת ג'והן גולסוורתי, תרגם פ' לנדר, ירושלים, עופר, תש"ו