לדלג לתוכן

פנחס לנדר (אלעד) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מלאו אסמינו בר בחלון
תגית: שוחזרה
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
{{בעבודה}}
{{חלונית
|כותרת= מלאו אסמינו בר
|מאת=פנחס לנדר (אלעד)
|ניקוד=כן
|מקור=מתוך [[זמרשת]]
|רוחב=250px|
|תוכן =<poem>
מָלְאוּ אֲסָמֵינוּ בָּר וִיקָבֵינוּ יַיִן
בָּתֵּינוּ הוֹמִים, הוֹמִים מִתִּינוֹקוֹת
וּבְהֶמְתֵּנוּ פּוֹרָה –


מָה עוֹד תְּבַקְּשִׁי מֵאִתָּנוּ מְכוֹרָה
'''פנחס לנדר (אלעד)''' היה [[משורר]], [[מתרגם]] ו[[עיתונאי]] ישראלי (1905 - 1987).<ref>התאריך נלקח מהספרייה הלאומית ומהלקסיקונים השונים. אצל תדהר מופיע התאריך 1904, ועל מצבתו מופיע התאריך 1902</ref> נולד ב[[רופשיץ]], [[גליציה האוסטרית]], כיום דרום [[פולין]]. עלה לארץ בשנת 1934.<ref>[https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/01332.php פנחס לנדר (אלעד)], [[לקסיקון הספרות העברית החדשה]]</ref>
וְאֵין, וְאֵין עֲדַיִן?
מָה עוֹד תְּבַקְּשִׁי מֵאִתָּנוּ מְכוֹרָה
וְאֵין, וְאֵין עֲדַיִן?
</poem>
}}


== ביוגרפיה ==
פנחס אהרן לנדר נולד ל'''נפתלי צבי''' ול'''רחל''' בת פינחס לבית גולדמן. למד בילדותו ב[[תלמוד תורה|חדר]], ולאחר מכן השלים את לימודיו בבית המדרש למורים יהודים ב[[קרקוב]], אך לא הרבה לעסוק במלאכת ההוראה. במשך שנה אחת השתתף בעריכת ביטאון הסתדרות החלוץ בפולין "העתיד".<ref>תדהר, אנציקלופדיה לתולדות היישוב ובוניו</ref>.

בשנת 1937 עלה לישראל ועבד תחילה בחקלאות ב[[קבוצת כנרת]] וב[[מקוה ישראל|מקווה ישראל]]. בהמשך עבד כעיתונאי בעיתון "[[הארץ]]" ופרסם מאמרי ביקורת בתחום הספרות והאקטואליה בכתבי העת "[[מאזנים (כתב עת)|מאזניים]]", "[[גזית (כתב עת)|גזית]]", ו"[[תמורות (כתב עת)|תמורות]]". במשך זמן מה עבד גם בכתבי עת שונים מחוץ לארץ, כמו "[[הדאר]]" ב[[ניו יורק]], ו"[[הדרום (כתב עת)|הדרום]]" ב[[בואנוס איירס]].

== משורר ומתרגם ==
לנדר הרבה לפרסם שירים ותרגומים לילדים ולמבוגרים. שירו הידוע ביותר הוא "[[מלאו אסמינו בר]]", שאותו מרבים לשיר גם היום. כמו כן כתב את שיר הילדים הידוע: "יום יום אל הים".<ref>[https://www.zemereshet.co.il/m/artist.asp?id=284 פנחס אלעד], [[זמרשת]]</ref>

על חלק מיצירותיו ומאמריו חתם לנדר בשמות העט: פ' עזאי, א' תושב, פ' ארצי ועוד.<ref name=":0">[https://heksherimlexicon.bgu.ac.il/lexicon-entry/%d7%9c%d7%a0%d7%93%d7%a8-%d7%90%d7%9c%d7%a2%d7%93-%d7%a4%d7%a0%d7%97%d7%a1/ לנדר (אלעד) פנחס], [[לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית]]</ref>

פנחס לנדר פרסם את שירו הראשון ב-1924 בכתב העת "[[הכוכב (כתב עת)|הכוכב]]". בין ספריו: "על ארץ זו" (1942, הוצאת צ' לינמן), "בשדמות מולדתי: סיור ביישובי "[[הנוער הציוני|הנוער הציונ]]<nowiki/>י"(1947) – אסופת רשימות הפורשות תמונה חיה של הווי קבוצות הנוער הציוני שפעלו בארץ. "רוחות קדים וים" (1987) שירי זריחה ודמדומים" (1987) ועוד. כמה משיריו הולחנו.

עם מותו כתב עליו [[שמעון סאמט]] (1987): "בעבודתו הספרותית סקר המנוח את מרחבי הנוף שסביבו עם אהבה רבה לארץ ולחלוציות הרוחנית והגשמית בה". על ספרו כריח השדה כתב ב' מרדכי (1963): "המשורר מעביר את החוץ אל הפנים, אל העין הפנימית, נופי הטבע הם חזות הכל. דרכם רואה המשורר גם את קשת טיטוס ברומי ומשוחח עם ההוגה הבודד באמסטרדם – ברוך שפינוזה".<ref name=":0" />


== מבחר ספרים ==
== מבחר ספרים ==

גרסה מ־13:06, 19 ביוני 2024

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
מלאו אסמינו בר
מאת פנחס לנדר (אלעד)

מָלְאוּ אֲסָמֵינוּ בָּר וִיקָבֵינוּ יַיִן
בָּתֵּינוּ הוֹמִים, הוֹמִים מִתִּינוֹקוֹת
וּבְהֶמְתֵּנוּ פּוֹרָה –

מָה עוֹד תְּבַקְּשִׁי מֵאִתָּנוּ מְכוֹרָה
וְאֵין, וְאֵין עֲדַיִן?
מָה עוֹד תְּבַקְּשִׁי מֵאִתָּנוּ מְכוֹרָה
וְאֵין, וְאֵין עֲדַיִן?

מתוך זמרשת


מבחר ספרים

  • על ארץ זו, צ. לינמן, תש"ב
  • רוחות קדים וים, עקד, תשמ"ז
  • שירי זריחה ודמדומים, עקד, תשמ"ז
  • מזרח שמש; שירי תנך, אגודת הסופרים, תשי"ח
  • הפעמונים : שירים לילדים, מסדה, תשי"ד
  • פני סופרינו : אוסף תמונות של 50 משוררים, מספרים והוגי דעות מפורסמים בספרות העברית החדשה, בצירוף קטעי שירה ופרוזה מכתביהם
  • בשדמות מולדתי : סיור בישובי "הנוער הציוני" , העובד הציוני, תש"ז
  • הקיבוצים והעליה הקרובה, תל-אביב, 1935

מבחר תרגומים

  • זהו האויב / אקסנר פרדריק, עברית: פ. עזאי, צ' ליינמן
  • צ'פלין בציד שודדים, מאת פ' היינריך, עברית פ' לנדר, מסדה, תשכ"ו
  • להתראות סר ארצ'יבלד, מאת ברברה שפכט, עברית - פנחס אלעד, מסדה, 1971
  • טרגדיות של ויליים שקספיר, מבחר טרגדיות בתרגומים שונים. לנדר תרגם את אותלו

הערות שוליים