אותלו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אותלו, המורי מוונציה
The Tragedy of Othello, the Moor of Venice
שער המהדורה הראשונה מ-1622
שער המהדורה הראשונה מ-1622
הפקה "שחקני הוד מלכותו"
כתיבה ויליאם שייקספיר
דמויות אותלו
יאגו
דזדמונה
מיכאל קאסיו
מקום ההתרחשות ונציה, קפריסין
תקופת ההתרחשות 1570
מדינה ממלכת אנגליה אנגליהאנגליה
סוגה טרגדיה
הצגת בכורה 1 בנובמבר 1604 (ככל הידוע)
משך ההצגה כשלוש שעות
שפה אנגלית מודרנית מוקדמת

אותלו: המורי מוונציה (אנגלית: Othello: The Moor of Venice) הוא מחזה מאת ויליאם שייקספיר שנכתב בערך ב-1603. "אותלו" הוא טרגדיה, כמו יצירות רבות אחרות של שייקספיר: "המלט", "רומיאו ויוליה", "מקבת'" ו"המלך ליר". שייקספיר כתב, כנראה, את "אותלו" לאחר "המלט" אך לפני שני האחרים. ההצגה הראשונה הידועה של "אותלו" הועלתה ב-1 בנובמבר 1604, בארמון וייטהול בלונדון.

עלילת המחזה נסובה סביב אותלו, מצביא בצבא הוונציאני, המתואר כמורי שחור עור. היא נוגעת במוטיבים של אהבה, קנאה, גזענות ובגידה. יאגו, שלישו המרושע של אותלו, מוכר כארכיטיפ של תככנות ובוגדנות.[1]

עלילת המחזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אותלו, שזה עתה נשא בסתר וללא רשות את אשתו דסדמונה כאשר ההצגה נפתחת, נשלח על ידי הדוג'ה של ונציה כדי לפקד על הצבא בקפריסין, בציפייה לפלישה עות'מאנית. כאשר דסדמונה וקאסיו סגנו מצטרפים לאותלו בקפריסין, השליש הבוגדני יגו משכנע את אותלו שדסדמונה בגדה בו עם קאסיו. אותלו, בכעסו, הורג את דסדמונה. אשת יגו, אמיליה, מגלה לאותלו כי יגו בדה עלילת שווא כנגד דסדמונה. יגו הורג את אמיליה ואותלו מתאבד. קאסיו ממונה למפקד הצבא בקפריסין, ועונשו של יגו נותר בידיו.

כתיבה ומוטיבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלילה של אותלו עובדה על ידי שייקספיר מן הסיפור Un Capitano Moro ("מצביא המורי"), מתוך קובץ הסיפורים "הקאטומיתי" מאת ג'ירלדי צ'ינתיו (אנ'), והיא נאמנה ליצירה זו במידה רבה. הדמות היחידה בעלת שם בסיפורו של צ'ינתיו היא "דיסדמונה" ("חסרת מזל" ביוונית); הדמויות האחרות מוצגות כ"סגן" (יגו), "הסרן" (קאסיו), ו"המורי" (אותלו). במקור, הסגן חושק בדסדמונה, והוא נוקם בה כאשר היא דוחה אותו. שייקספיר המציא דמות נוספת, רודריגו, שמתאווה לאשתו של המורי ונהרג כשהוא מנסה להרוג את קאסיו. המורי בסיפורו של צ'ינתיו לא מתחרט על כך שהרג את אשתו, וגם הוא וגם הסגן נהרגים הרבה יותר מאוחר. צ'ינתיו גם מציג במפורש לקח, אותו הוא שם בפי הגבירה: נשים אירופאיות אינן צריכות להתחתן עם גברים חמי מזג מעמים אחרים.

"אותלו ודזדמונה", שמן על בד, מאת אנטוניו מוניוז דחרן. 1880.

אותלו, הדמות הראשית במחזה, הוא מורי (צפון אפריקאי) אציל, שמפקד על צבא בקפריסין. הוא מוצג מתוך אמפתיה למרות גזעו. דבר זה היה יוצא דופן בספרות האנגלית בזמנו של שייקספיר, שבדרך כלל הציגה מורים ואנשים כהי עור אחרים כנבלים. יש ויכוח בין החוקרים האם אותלו היה אמור להיות מוצג כשחור או כערבי או שניהם, אך הקונצנזוס בין הקוראים והקהל הממוצע היום נוטה לאפשרות הראשונה.

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרגום הראשון של המחזה לעברית נעשה בידי יצחק סלקינסון בשנת 1874 ונקרא "איתיאל הכושי". סלקינסון נהג לעברת שמות של מחזות ודמויות, ואת שם המחזה "רומיאו ויוליה" הוא תרגם ל"רם ויעל". הספר "איתיאל הכושי" זכה להוצאה מחודשת בשנת 2015 כחלק מסדרת "צדק פואטי" של הוצאת רעב ביוזמת המשורר והעורך ערן צלגוב. המהדורה המחודשת כוללת את הטקסט המקורי, אחרית דבר נרחבת של המתרגם והחוקר עמינדב דיקמן וקטעי עיתונות מסוף המאה ה-19 המתארים את התקבלות התרגום והשפעתו[2].

המשורר נתן אלתרמן תרגם את המחזה, בשם "אותלו", עבור תיאטרון הבימה, והקדיש את התרגום "לשחקן העברי הגדול אהרן מסקין". תרגומו של אלתרמן שימש גם את התיאטרון הקאמרי בהפקתו של היי קילוס בשנת 1980, כשאברהם עוז עיבד ועידכן את התרגום. הבימה העלתה גרסה נוספת של המחזה השקספירי בתרגום בפרוזה מעשה ידיו של נסים אלוני, ששימש אחר כך גם את הפקתו של מיכאל גורביץ בתיאטרון החאן. תיאטרון גשר העלה גרסה משלו מבוססת על תרגומו של דורי פרנס. תרגום חדש של נסים אלוני זכה לביצוע בתיאטרון הבימה, בתיאטרון הקאמרי, בתיאטרון חיפה ובתיאטרון החאן. אלי ביז'אווי תרגם את המחזה להעלאה מחודשת של המחזה בתיאטרון הקאמרי ב-2018.

עיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המחזה עובדו שתי אופרות, האחת מאת ג'וזפה ורדי והשנייה מאת ג'ואקינו רוסיני. סרט הוליוודי בשם "או" מתבסס בחופשיות על עלילת אותלו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בעוד אצל דמויות אחרות של שייקספיר ניתן למצוא הסבר להתנהגותם, מניעיו של יאגו להכשלתו של אותלו אינם ברורים. http://ndpr.nd.edu/news/24263-the-apologetics-of-evil-the-case-of-iago/] ‏[http://www.shakespeare-online.com/plays/othello/iagochar.html
  2. ^ אתר למנויים בלבד מיכל ארבל, הכירו את "איתיאל הכושי מוינעציא", הלוא הוא אותלו, באתר הארץ, 29 במאי 2015