פנחס לנדר (אלעד)

מלאו אסמינו בר
מאת פנחס לנדר (אלעד)
מָלְאוּ אֲסָמֵינוּ בָּר וִיקָבֵינוּ יַיִן בָּתֵּינוּ הוֹמִים, הוֹמִים מִתִּינוֹקוֹת וּבְהֶמְתֵּנוּ פּוֹרָה – מָה עוֹד תְּבַקְּשִׁי מֵאִתָּנוּ מְכוֹרָה וְאֵין, וְאֵין עֲדַיִן? מָה עוֹד תְּבַקְּשִׁי מֵאִתָּנוּ מְכוֹרָה וְאֵין, וְאֵין עֲדַיִן?
זמרשת

פנחס לנדר (אלעד) היה משורר, מתרגם ועיתונאי ישראלי (1905 - 1987). נולד ברופשיץ, גליציה האוסטרית, כיום דרום פולין. עלה לארץ בשנת 1934.

ביוגרפיה

פנחס אהרן לנדר נולד לנפתלי צבי ולרחל בת פינחס לבית גולדמן. למד בילדותו בחדר, ולאחר מכן השלים את לימודיו בבית המדרש למורים יהודים בקרקוב, אך לא הרבה לעסוק במלאכת ההוראה. במשך שנה אחת השתתף בעריכת ביטאון הסתדרות החלוץ בפולין "העתיד".

בשנת 1937 עלה לישראל ועבד תחילה בחקלאות בקבוצת כנרת ובמקווה ישראל. בהמשך עבד כעיתונאי בעיתון "הארץ" ופרסם מאמרי ביקורת בתחום הספרות והאקטואליה בכתבי העת "מאזניים", "גזית", "גליונות" ו"תמורות". במשך זמן מה עבד גם בכתבי עת שונים מחוץ לארץ, כמו "הדאר" בניו יורק, ו"הדרום" בבואנוס איירס.

בשנת 1939 נישא לורדה בת מתתיהו קוניצה ולהם שני ילדים: אסנת ונפתלי.

משורר ומתרגם

לנדר הרבה לפרסם שירים ותרגומים לילדים ולמבוגרים. שירו הידוע ביותר הוא "מלאו אסמינו בר", שאותו מרבים לשיר גם היום. כמו כן כתב את שיר הילדים הידוע: "יום יום אל הים".

על חלק מיצירותיו ומאמריו חתם לנדר בשמות העט: א. פסל, א. פלס, פ. עזאי, א. תושב, פ. ארצי, ת. תשבי ועוד.

פנחס לנדר פרסם את שירו הראשון ב-1924 בכתב העת "הכוכב". בין ספריו: "על ארץ זו" (1942, הוצאת צ' לינמן), "בשדמות מולדתי: סיור ביישובי "הנוער הציוני"(1947) – אסופת רשימות הפורשות תמונה חיה של הווי קבוצות הנוער הציוני שפעלו בארץ. "רוחות קדים וים" (1987) שירי זריחה ודמדומים" (1987) ועוד. כמה משיריו הולחנו.

גיורא לשם כתב על שירי לנדר, שקיימת בהם תחושה היסטורית חזקה לצדה של תחושת נוף לוקלי, מה שתורם להתרשמות של אידיאת השירה הלאומית, במובן הטוב של המילה, הכתובה ללא כל פאתוס, בחן ובהומור קליל, ועם יותר משמץ של איפיוני השירה המודרנית. לעומתו, משה גושן גוטשטיין מתלונן, במאמר ביקורת על הוצאת ספר חדש עם תרגומי שקספיר, שכולל את תרגומו של לנדר לאותלו, על איכות התרגומים החדשים לעומת תרגומי מופת ידועים, כמו אלו של שלונסקי ואלתרמן

בין תרגומיו של לנדר נכללים הספרים: רבקה של דפנה דה מוריאה ואותלו של שקספיר, לו הוא קרא: אותו, הכושי מוונציה. כמו כן תרגם גם ספר על חייהם של אדולף היטלר ושל פרנקלין דילאנו רוזוולט.

עם מותו כתב עליו שמעון סאמט (1987): "בעבודתו הספרותית סקר המנוח את מרחבי הנוף שסביבו עם אהבה רבה לארץ ולחלוציות הרוחנית והגשמית בה". על ספרו כריח השדה כתב ב' מרדכי (1963): "המשורר מעביר את החוץ אל הפנים, אל העין הפנימית, נופי הטבע הם חזות הכל. דרכם רואה המשורר גם את קשת טיטוס ברומי ומשוחח עם ההוגה הבודד באמסטרדם – ברוך שפינוזה".

מבחר ספרים

• על ארץ זו, צ. ליינמן, תש"ב
• רוחות קדים וים, עקד, תשמ"ז
• שירי זריחה ודמדומים, עקד, תשמ"ז
• מזרח שמש; שירי תנך, אגודת הסופרים, תשי"ח
• כריח שדה, הרישומים מאת יוסל ברגנר, ספרי קמפון, 1962
• הפעמונים : שירים לילדים, מסדה, תשי"ד
• פני סופרינו : אוסף תמונות של 50 משוררים, מספרים והוגי דעות מפורסמים בספרות העברית החדשה, בצירוף קטעי שירה ופרוזה מכתביהם
• בשדמות מולדתי : סיור בישובי "הנוער הציוני", העובד הציוני, תש"ז
• הקיבוצים והעלייה הקרובה, תל אביב, 1935

מבחר תרגומים

• זהו האויב / אקסנר פרדריק, עברית: פ. עזאי, צ' ליינמן
• צ'פלין בציד שודדים, מאת פ' היינריך, עברית פ' לנדר, מסדה, תשכ"ו
• להתראות סר ארצ'יבלד, מאת ברברה שפכט, עברית - פנחס אלעד, מסדה, 1971
• טרגדיות של ויליים שקספיר, מבחר טרגדיות בתרגומים שונים. לנדר תרגם את אותלו
• רבקה / רומן מאת דפנה די מורייה, רבקה, תרגם מאנגלית פינחס לנדר, מסדה, תשכ"ג
• הראשון והאחרון, מאת ג'והן גולסוורתי, תרגם פ' לנדר, ירושלים, עופר, תש"ו
• רוזוולט מאת אמיל לודוויג, עברית: פנחס לנדר, צ' ליינמן, תש"א
• איש מתגרה באירופה (חיי אדולף היטלר) מאת קונראד היידן, עברית: פ' עזאי, צ' ליינמן, תש"א

קישורים חיצוניים

• "כשנטיל היום" / פנחס לנדר, בתוך: עיתוננו לילד ולנוער, 28 באוגוסט 1934
• "סעדיה מוכר השרוכים", בתוך: דאס ווארט, קובנה, 3 באוקטובר 1935
• "עת נדיבות", בתוך: דבר, 9 בדצמבר, 1955
• פרסי רמת גן לפרופ' זילברג וישורון קשת, בתוך: הבקר, 12 ביולי 1962
• מודעת אבל על מותו, מעריב, 16 באפריל 1987