גולות

גולות עתיקות

גולות (נקראות לעתים גם ג'ולות או ג'ולים) הן צעצוע המשמש למשחקי ילדים מגוונים. את הגולות רוכשים בקיוסקים בחבילות המאופיינות במראה טיפוסי, ובהן כארבעים יחידות קטנות וגולה אחת גדולה יותר, המכונה "בומבילה" במלעיל. הגולות בחבילה נבדלות זו מזו בעיצובן האישי המקרי. הגולה הגדולה בעלת ערך רב משום ששטח החתך שלה להתנגשות עם גולות אחרות גדול, ומשחקי הגולות מבוססים רובם ככולם על התנגשות מכוונת של גולות.

אופני משחק בגולות

רבים מאופני המשחק בגולות משותפים גם לגוגואים, תחליפן הזול יותר, לפי אופני המשחק שהיו נהוגים בגוגואים בשנות החמישים עד השבעים - אופני המשחק הסימטריים. בגלל סימטריית המשחקים, משחק בגולות מצריך "הון ראשוני" של גולות, אשר משאיר ילדים עניים יותר מחוץ למעגל המשחקים. דרכי התמודדות של ילדים עם מצב זה (פרט לדרך הפשוטה - לא לשחק) כוללות, בין היתר, סחיטה אלימה של גולות מילדים עשירים יותר או לווית גולות, המסתמכת על הנחתם שיצליחו לזכות באמצעות גולות אלו במספיק גולות כדי לעשות הון ראשוני. אופני התנהגות אלו מזכירים את התנהגות המבוגרים הנקלעים למצוקה בהימורים בקזינו.

טכניקת הקליעה בגולות כוללת אחיזה של הגולה ביד יציבה בתוך האצבע המורה המקופלת סביבה, והדיפתה החוצה באמצעות האגודל ולמתקדמים יותר - החזקת הגולה בין קצה האגודל החיצוני לבין קצה האצבע הפנימי והפעלת לחץ של האגודל, עד שהגולה "נורית" בעוצמה.

כאשר המשחק בגולות מתבצע על קרקע, יש חשיבות לתוואי השטח. המשחק נפוץ פחות באזורים הרריים (אלא אם יש אזורים שטוחים המתאימים למשחק). שחקן המתווה בידו את המסלול בו אמורה הגולה שבידו לעבור ייחשד בהתאמת התוואי לצרכיו. הביטוי בו ישתמשו יתר השחקנים יהיה "בלי דרכי המלך".

מי קרוב לקיר

המשתתפים עומדים בשורה אל מול קיר, ומטילים גולות לעבר הקיר. המנצח הוא זה שהטיל את גולתו קרוב ביותר לקיר, והוא זוכה בגולות של יתר המשתתפים. המשחק דומה ברוחו לשיבר.

משחק זה במיוחד נפוץ גם תוך שימוש בגוגואים, מכיוון שלצורת החפץ המוטל אין חשיבות קריטית. כאשר משחקים אותו ילדים במטבעות מתוך דמי החנוכה שלהם הוא מכונה מטבע.

קליעה לבור

על המשתתפים לקלוע לבור שנחפר מראש. אלה שקלעו מתחלקים בגולות של אלה שלא קלעו. בגרסה אחרת על המשתתפים לכוון את הגולה כך שתפגע בקיר ורק אז תיכנס לבור. במסגרת המשחק חופרים בור קטן (בערך בגודל אגרוף)- חשוב שדפנות הבור יהיו חלקות, ושהבור לא יהיה עמוק מידי, כל משתתף שם גולה אחת בתוך הבור, מסמנים קו בערך 4 מטרים מהבור; המשתתפים עומדים אחרי הבור וזורקים את הגולות לכיוון הקו, כל אחד בתורו; מי שהכי קרוב לקו- ראשון, וכך הלאה- מי שעובר את הקו- אחרון; עומדים מאחרי הקן, וזורקים לפי התור את הגולות לכיוון הבור; המטרה להוציא גולות מהבור- גולה שהוצאה שייכת למוציא. (כל אחד משחק בתורו לפי התור שנקבע בהתחלה); אם שחקן מצליח להכניס את הגולה שלו לבור הוא זוכה בכל הקופה (הגולות שהונחו בתחילת המשחק)- ומתחילים משחק חדש.

קליעה לעבר גולות

מספר גולות נקבעות מראש כמטרה: גולה שהשליך השחקן הראשון, מספר גולות שנקבעו במרחק 5 ס"מ זו מזו או במבנה אחר. המשתתפים צריכים לפגוע בגולות הנמצאות כבר בשטח. אם השחקן לא פגע באף גולה, הגולה שלו נשארת במגרש כמטרה, ואם פגע, מקבל השחקן גם את הגולה הנזרקת וגם את הגולה (או גולות) הנפגעות.

(שלושה) בורות

לאורך מסלול נחפרות שלוש גומות - "בורות". המשתתפים עומדים בשורה חזיתית במרחק מהגומה הראשונה. מטילים את הגולות לפי תור ומתחילים בגומה הקרובה ביותר. השחקן קולע את הגולה שלו לתוך הגומה. אם הצליח, ימשיך הלאה לגומה הבאה וכן הלאה - ומי שמסיים ראשון כשהגולה שלו הגיעה לבור השלישי - הוא המנצח.

מוֹר

המור הוא תחום קבוע מראש, בו מציבים המשתתפים מספר גולות התחלתיות כמטרה. על כל שחקן להוציא גולות מתחום המור בלי שגולות תילכדנה בתחום זה, שאז יפסיד אותן. ייתכן מור בצורת קשת, מעגל (מכונה גם מור גת) או משולש.המשחק מתחיל במתיחת קו במרחק מן המור והשלכת גולה על ידי כל שחקן מן המור לקו; מי שמגיע קרוב ביותר לקו מבלי לעבור אותו - מתחיל. ההתחלה היא מן הקו.

במהלך המשחק נהוגות בירושלים הכרזות שונות כהרואה ליריב או כהקלה למכריז: "באבאליאש": מותר לנקות את השטח בין הקולע למטרה; "רג'ע": מותר להשתמש בקיר או מכשול שיחזיר את הגולה הנקלעת; "תחצה בכיוון": הוראה לקולע להעביר את הגולה לצד השני של המור; "אירי": החמציה מביכה;

כינויים לגולות על פי מראן

כל כינויי הגולות הנם במלעיל.

כינויי גולות על פי גודלן:

• קטינה - גולה קטנה יותר. בדרך כלל יש אחת בחבילה
• בומבילה, ברומבילה, דוגשית - גולה גדולה יותר. בגודל של גולה וחצי
• ראסית - ככינוי לגולות בכלל או ככינוי לגולות מנצחות, גולות מזל, או כינוי לגולות הגדולות במיוחד ("בומבילות").
• בונזילה - גולה גדולה יותר מבומבילה. בגודל שניי גולות.
• סופר בונזילה - הגולה הגדולה ביותר שיש. בגודל שתיים ושליש גולות.

כינויי גולות על פי עיצובן:

• חרסית, חלבית - גולה בעלת גוון חלבי, דמוית חרסינה, לרוב עם 3-2 פסים בצבעים שונים
• פושטית (מיידיש - זולה, חסרת ערך), פשוטה, פשוטית, חלנגית, לנגית - גולה חסרת מאפיינים ייחודיים
• גזוזית - מכילה בועות גז
• פצוצה - פגועה, גולה שניזוקה
• פרפרית - מכילה צורת פרפר צבעוני
• מעושנת - מכילה צורת עשן
• פיצפוצית - גולה מצופה ברסיסים קטנים של גולות אחרות בצבעים שונים
• פיצפוצית חלבית - פיצפוצית על בסיס חלבית
• דרקונית- גולה בצבע אחד, ועליה פסים בצבע אחר. בכל גולה כזו ישנם 2 צבעים..
• צלופחית- גולה ירוקה עם פסים ירוקים
• זינית - גולה כתומה עם פסים חומים
• שמיים - גולה כחולה עם פסים לבנים
• קווית - גולה בצבע אחד ועליה פסים בצבעים שונים. על בסיס דרקונית
• אבלונית - גולה בצבע שחור או לבן וגדולה יותר מגולה רגילה. שמה ניתן לה בגלל מראה שדומה למשחק האבלון
• חיימרית - גולה עשויה מחיימר. כיום לא מייצרים הרבה גולות כאלה
• פנינה - גולה שדומה לפנינה
• ברזלית - גולה שעשוייה ממתכת
• בננה - גולה שצבעה כולה צהוב

• כינויים נוספים: נחשית, ירדנית

שמות נוספים לגולות ככלל

• ג'ולים, ראסיות
• בירושלים ג'ולות,
• בחיפה - ביחיד: בָּ‏לוֹ‏רָ‏ה ברבים: בָּ‏לוֹ‏רוֹ‏ת,
• בתל אביב בנדורות .

קישורים חיצוניים

• משחקי שכונה - היכן הם היום
• המשחקים של פעם כתבה בynet.