אוויוניקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־03:18, 6 בפברואר 2011

אוויוניקה (מאנגלית: Avionics - Aviation Electronics - אלקטרוניקה אווירית) - שם כולל למערכות האלקטרוניקה והמחשבים בכלי טיס. דוגמאות למערכות אוויוניקה הן מערכות התקשורת, הניווט והטייס האוטומטי.

במטוסי הקרב, נחלקת האוויוניקה של המטוס לבקרת ירי (בקר"י), ניווט וקשר (נש"ר) ולוחמה אלקטרונית (ל"א).

המהפכה האלקטרונית של סוף המאה העשרים, לא פסחה על ענף התעופה, ובאופן הדרגתי נוספו לכלי טיס מערכות אלקטרוניות רבות, אם כתחליף למערכות מכניות או חשמליות קיימות או למטרות חדשות לחלוטין. כפי שקרה בתחומים רבים אחרים, הטכנולוגיה ששימשה למטרות צבאיות, הקדימה בתחילה את זו האזרחית, והמערכות האלקטרוניות הראשונות נכנסו לשימוש במטוסי קרב.

כיום קיימות במרבית המטוסים המודרניים מערכות אלקטרוניות ספרתיות משולבות המשמשות למטרות שונות ומגוונות. בדרך כלל קיימת תקשורת נתונים בין המערכות השונות, בתקנים שונים לפי סוג המטוס.

ישראל נחשבת היום למעצמת אוויוניקה בינלאומית המייצרת מערכות אוויוניות לחיל האוויר הישראלי ומוכרת מערכות לצבאות אחרים כגון הצבא האמריקאי והצבא הסיני.

סוגי פרוטוקולים

כיום מקובל להתקין בין מכלולי המטוס, תקשורת נתונים ספרתית רחבת פס. במטוסים אזרחיים, נפוץ ערוץ תקשורת לפי התקן ARINC 629, שפותח על ידי בואינג. בתקן זה, תעבורת המידע היא דו-כוונית ועוברת דרך זוג גידים מפותל (Twisted Pair). במטוסי קרב, נפוץ פרוטוקול 1553 MUXBUS, תקשורת סיפרתית בקוד מנצ'סטר.

ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''אוויוניקה''' (מ[[אנגלית]]: '''Avionics - Aviation Electronics''' - אלקטרוניקה אווירית)- שם כולל למערכות ה[[אלקטרוניקה|אלקטרוניות]] וה[[מחשב|מחשבים]] ב[[כלי טיס]]. דוגמאות למערכות אוויוניקה הן מערכות ה[[תקשורת]], ה[[ניווט]] וה[[טייס אוטומטי]].
+'''אוויוניקה''' (מ[[אנגלית]]: '''Avionics - Aviation Electronics''' - אלקטרוניקה אווירית) - שם כולל למערכות ה[[אלקטרוניקה]] וה[[מחשב|מחשבים]] ב[[כלי טיס]]. דוגמאות למערכות אוויוניקה הן מערכות ה[[תקשורת]], ה[[ניווט]] וה[[טייס אוטומטי|טייס האוטומטי]].
-במטוסי הקרב האוויוניקה של המטוס נחלקת ל[[בקרת ירי (אוויר)|בקרת ירי]] (בקר"י), [[ניווט]] ו[[תקשורת|קשר]] (נש"ר) ו[[לוחמה אלקטרונית]] (ל"א).
+במטוסי הקרב, נחלקת האוויוניקה של המטוס ל[[בקרת ירי (אוויר)|בקרת ירי]] (בקר"י), [[ניווט]] ו[[תקשורת|קשר]] (נש"ר) ו[[לוחמה אלקטרונית]] (ל"א).
-המהפכה האלקטרונית של סוף המאה העשרים לא פסחה על ענף התעופה, ובאופן הדרגתי נוספו לכלי טיס מערכות אלקטרוניות רבות, אם כתחליף למערכות [[מכניקה|מכניות]] או [[חשמל|חשמליות]] קיימות או למטרות חדשות לחלוטין. כפי שקרה בתחומים רבים אחרים, הטכנולוגיה ששימשה למטרות צבאיות הקדימה בתחילה את זו האזרחית, והמערכות האלקטרוניות הראשונות נכנסו לשימוש במטוסי קרב.
+המהפכה האלקטרונית של סוף המאה העשרים, לא פסחה על ענף התעופה, ובאופן הדרגתי נוספו לכלי טיס מערכות אלקטרוניות רבות, אם כתחליף למערכות [[מכניקה|מכניות]] או [[חשמל|חשמליות]] קיימות או למטרות חדשות לחלוטין. כפי שקרה בתחומים רבים אחרים, הטכנולוגיה ששימשה למטרות צבאיות, הקדימה בתחילה את זו האזרחית, והמערכות האלקטרוניות הראשונות נכנסו לשימוש במטוסי קרב.
 כיום קיימות במרבית המטוסים המודרניים מערכות אלקטרוניות [[מעגל אלקטרוני דיגיטלי|ספרתיות]] משולבות המשמשות למטרות שונות ומגוונות. בדרך כלל קיימת [[תקשורת נתונים]] בין המערכות השונות, בתקנים שונים לפי סוג המטוס.
-ישראל נחשבת היום למעצמת אוויוניקה בינלאומית המיצרת מערכות אוויוניות ל[[חיל האוויר הישראלי]] ומוכרת מערכות לצבאות אחרים כגון האמריקאי והסיני.
+ישראל נחשבת היום למעצמת אוויוניקה בינלאומית המייצרת מערכות אוויוניות ל[[חיל האוויר הישראלי]] ומוכרת מערכות לצבאות אחרים כגון הצבא האמריקאי והצבא הסיני.
 ==סוגי פרוטוקולים==
-כיום מקובל להתקין בין מכלולי המטוס תקשורת נתונים ספרתית רחבת פס. במטוסים אזרחיים נפוץ ערוץ תקשורת לפי התקן [[ARINC 629]], שפותח על ידי [[בואינג]]. בתקן זה התעבורה היא דו-כוונית ועוברת דרך זוג גידים מפותל (Twisted Pair). במטוסי קרב נפוץ פרוטוקול 1553 MUXBUS, תקשורת סיפרתית ב[[קוד מנצ'סטר]].
+כיום מקובל להתקין בין מכלולי המטוס, תקשורת נתונים ספרתית רחבת פס. במטוסים אזרחיים, נפוץ ערוץ תקשורת לפי התקן [[ARINC 629]], שפותח על ידי [[בואינג]]. בתקן זה, תעבורת המידע היא דו-כוונית ועוברת דרך זוג גידים מפותל (Twisted Pair). במטוסי קרב, נפוץ פרוטוקול [[1553 MUXBUS]], תקשורת סיפרתית ב[[קוד מנצ'סטר]].
 [[קטגוריה:אלקטרוניקה]]