אוויוניקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אוויוניקהאנגלית: Avionics - Aviation Electronics - אלקטרוניקה אווירית) - שם כולל למערכות האלקטרוניקה והמחשבים בכלי טיס. דוגמאות למערכות אוויוניקה הן מערכות התקשורת, הניווט והטייס האוטומטי.

במטוסי הקרב, נחלקת האוויוניקה של המטוס לבקרת ירי (בקר"י), ניווט וקשר (נש"ר) ולוחמה אלקטרונית (ל"א).

המהפכה האלקטרונית של סוף המאה העשרים לא פסחה על ענף התעופה, ובאופן הדרגתי נוספו לכלי הטיס מערכות אלקטרוניות רבות, אם כתחליף למערכות המכניות או החשמליות הקיימות או למטרות חדשות לחלוטין. כפי שקרה בתחומים רבים אחרים, הטכנולוגיה ששימשה למטרות צבאיות, הקדימה בתחילה את זו האזרחית, והמערכות האלקטרוניות הראשונות נכנסו לשימוש במטוסי קרב.

כיום קיימות במרבית המטוסים המודרניים מערכות אלקטרוניות ספרתיות משולבות המשמשות למטרות שונות ומגוונות. בדרך כלל קיימת תקשורת נתונים בין המערכות השונות, בתקנים שונים לפי סוג המטוס.

המערכת האוויונית המתקדמת יצרה חברת GeneralDynamic למטוסי הF16 המתקדמים. במטוס זה נעשה שימוש לראשונה בצגים מתקדמים אשר אפשרו העברת מרבית התפעול שנעשה עד אז על ידי לחצנים ייעודים לתפעול בעזרת הצגים הנ"ל. שיפור נוסף היה הכנסת מחשבים נוספים לאוויוניקת המטוס: מחשב החימוש SMS, מחשב תצוגה עילית HUD, מחשב הכנסת הנתונים UFC, מחשבי התצוגות MFDS, והמחשב הקרקעי DTCLR אשר שימש להעברת נתוני מהקרקע למטוס.

ישראל הייתה למדינה היחידה בעולם מלבד ארצות הברית אשר רכשה את היכולת לתחזק אוויוניקה זאת והיא עשתה זאת באופן יוצא דופן, היא שילבה עשרות מערכות במטוס הכוללות טילים מתקדמים ביותר, מערכות ל"א, קסדה בעלת כוונת דיגיטלית חימושי אוויר קרקע מתקדמים מתוצרת רפאל וחימושים אמריקאים שונים, ועוד מגוון יכולות ומערכות שונות אשר הפכו את מטוס הברק למטוס בעל יכולת נשיאה הטוב בעולם.

אחת מגולות הכותרת של השילובים היא שילובה של מערכת תקשורת דיגיטלית אשר שיפרה לאין ערוך את היכולת הקרבית של המטוס, התמצאות הטיס במרחב, שיתוף משאבים ומידע רב ערך בין המטוסים ובין המטוסים לבין השולט בקרקע.

יכולת זו שיפרה את היכולות של התעשייה ואפשרה להם לייצר מגוון רחב של מערכות ויכולות אשר שולבו בסופו של דבר במטוס הברק, מה שהפך אותו להיות מטוס הקרב הנפוץ ביותר בחיל האוויר הישראלי.

ישראל נחשבת היום למעצמת אוויוניקה בינלאומית, והיא מייצרת מערכות אוויוניות עבור חיל האוויר הישראלי ועבור חילות זרים רבים, בהם חיל האוויר האמריקאי וחיל האוויר הסיני.

כיום מקובל להתקין בין מכלולי המטוס, תקשורת נתונים ספרתית רחבת פס. במטוסים אזרחיים, נפוץ ערוץ תקשורת לפי התקן ARINC 629, שפותח על ידי בואינג. בתקן זה, תעבורת המידע היא דו-כוונית ועוברת דרך זוג גידים מפותל (Twisted Pair). במטוסי קרב, נפוץ פרוטוקול 1553 MUXBUS, תקשורת סיפרתית בקוד מנצ'סטר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Gorilla-thinclient.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.